מה זה צ'ק?
שיק (צ'ק) הוא אמצעי תשלום נפוץ בישראל, אשר מוסדר בפקודת השטרות ובחוק צ'קים ללא כיסוי. סעיף 73 לפקודת השטרות מגדיר צ'ק כך: "שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה...". בנק שהוצג לו צ'ק לפירעון, יזכה את חשבון הלקוח בסכום הצ'ק באותו היום בו הוצג הצ'ק בחשבון, אך מדובר בזיכוי "על תנאי" שיהפוך לזיכוי קבוע לאחר 3 ימי עסקים. במידה שניתן לפרוע את הצ'ק, הכסף יעבור לחשבון ובמידה שלא, הצ'ק "יחזור" וחשבון הזוכה (האדם שקיבל לידיו את הצ'ק) לא יקבל את הסכום הנקוב בו.
מאילו סיבות צ'ק יכול לחזור?
צ'ק יכול לחזור מהרבה סיבות, אחת מהן היא צ'ק שחוזר מסיבת א.כ.מ (אין כיסוי מספיק), כלומר, הסכום המופיע על הצ'ק חרג ממסגרת האשראי בבנק של החייב, והצ'ק שניתן לזוכה חולל - והתשלום לא נפרע. יכול להיות מצב בו הצ'ק בוטל על ידי נותן הצ'ק ואז הזוכה יצטרך "להלחם" בחייב על כיבוד הצ'ק.
מה המשמעות של חלוקת צ'קים ללא כיסוי מספיק או ביטול צ'ק לאחר נתינתו?
מתן צ'ק ללא כיסוי מספיק ו/או ביטול צ’ק, עלול להוות עבירה פלילית שעונשה עד שנת מאסר או קנס בגובה עד פי 4 מסכום הצ'ק שחולל.
עד כמה נפוץ השימוש בצ'קים בישראל?
מאד נפוץ ומקובל. ישנם שירותים ותחומים בהם נהוג לשלם בצ'קים, למשל, במסגרת תשלום לספקים, תשלום במכולת, תשלום לבעלי מקצוע (אינסטלטורים, מתקיני מזגנים, חשמלאים, מוסכניקים וכיו"ב). יחד עם זאת, ישנם מקומות רבים בהם לא מתקבלים צ'קים ובעלי עסקים מסרבים לקחת את הסיכון.
אלו שמסרבים לקבל צ'קים הם לרוב בעלי עסקים, נותני שירותים, בעלי מקצוע או אנשים שנכוו וחוו על בשרם קבלת שיק ללא כיסוי או שהם חוששים ממצב כזה בו הצ'ק יבוטל או יחזור מפאת אי כיסוי מספיק.
חשש זה איננו מוצדק. ניתן לגבות ביעילות צ'קים שבוטלו וכן צ'קים שלא כובדו. חוק צ'קים ללא כיסוי נועד להגביר את אמינות השימוש בצ'קים, לשפר את מוסר התשלומים ולהרתיע בעלי חשבון ממשיכת צ'קים ללא כיסוי.
מה קובע חוק צ'קים ללא כיסוי?
חוק צ'קים ללא כיסוי קובע, בין היתר, סנקציות מנהליות על החייבים, לרבות הגבלת החשבון והגבלת הלקוח. כך, על פי החוק, חשבונו של מי שנתן צ'ק ללא כיסוי יוגבל למשך שנה, אם במהלך תקופה של 12 חודשים חזרו 10 צ'קים ללא כיסוי, והבנק החזירם בשל היעדר כיסוי מספיק.
כמו כן, יש לזוכה - אותו אדם שקיבל צ'ק שחזר מפאת אי כיסוי מספיק - אמצעים שונים ודרכים מגוונות לפעול לגביית החוב שנוצר בגין החזרת הצ'ק.
במקרה שחזרו צ'קים, כיצד על הזוכה לפעול?
שלב ראשון - פנייה עצמאית לחייב: מומלץ, כי מי שמצוי במצב בו בידיו צ'ק שקיבל והוא חזר מפאת אי כיסוי מספיק, יפנה באופן עצמאי לבעל הצ'ק ויבקש ממנו לטפל במצב זה ולפרוע את חובו, לרבות העמלה שגובה הבנק מהאדם שהפקיד את הצ'ק, כאשר זה חוזר. רצוי מאד שהזוכה, בשלב ראשוני, יפנה לצד שנתן לו את הצ'ק וינסה לגבות את חובו בטרם יפנה לבחינת ויישום אמצעים "קשים" יותר ויתחיל להפעיל הליכי גבייה משפטיים.
שלב שני - התייעצות עם עורך דין: במידה שהחייב מתעלם מפניותיו של הזוכה, מתחמק, לא מוכן לשלם, מבטיח ולא מקיים או נוקט כל פעולה שאיננה פירעון החוב, על הזוכה לשקול להתחיל בנקיטת הליכי גביית החוב שנוצר עם חזרתו של הצ'ק. הליכים אלה ראוי ומומלץ מאד שיתחילו עם פניה לעורך דין מומחה לדיני הוצאה לפועל. פניה זו מונעת נקיטת צעדים שגויים, נמהרים ולא שקולים, שעלולים להגביר את ההוצאות ו/או למנוע ואף לסכל את פירעון החוב.
הליך גבייה של צ'ק חוזר הוא לא בהכרח קצר או פשוט. כדי למקסם את אפשרויות הגבייה של צ'ק חוזר, מומלץ מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין הבקי בתחום ההוצאה לפועל. עורך דין מקצועי, יכול לבצע, בין היתר, הערכה מושכלת, היכן מסתיר החייב את נכסיו, ולהסיק כיצד יש לפעול כדי לממש ולהיפרע מנכסים אלה. כמו כן, במקרים רבים פעולות גבייה נמרצות מביאות להישגים משמעותיים בגביית החוב.
שלב שלישי - פעולות ביניים טרם תביעה: עורך הדין שיקבל לידיו את הצ'ק שחזר, יתחיל לפעול בשם הזוכה לגביית החוב. כך, עורך הדין ינסח וישלח לחייב מכתב התראה, במסגרתו ידרוש מהחייב את תשלום החוב וכן תשלום הוצאות נלוות למכתב. כך, יידרש החייב לשאת בתשלום עלות המכתב. במכתב גם תפורט שורה ארוכה של צעדים מרתיעים שינקטו כנגד החייב, במידה שלא יפרע את חובו באופן מידי. כבר בשלב זה, חייבים נורמטיביים ימהרו להסדיר את החוב, בטרם יפתח כנגדם תיק הוצאה לפועל שרק יגדיל את חובם.
שלב רביעי - פתיחת הליכי הוצאה לפועל: אם החייב שלך לא מתרגש ממכתב ההתראה, עורך הדין יעביר הילוך במאבקו ויפנה למיצוי הליכי גביית החוב בהוצאה לפועל. הליכים אלה כוללים תביעה לגביית צ'ק חוזר.
מה צפוי במסגרת הליך גביית צ'ק חוזר בלשכת ההוצאה לפועל?
במסגרת הליך זה, תדרשו כזוכים לפתוח תיק כנגד החייב באחת מלשכות ההוצאה לפועל. פתיחת התיק כרוכה בתשלום אגרה של 1.25% מגובה הצ'ק (ומינימום 164 ₪ ) בתוספת 16 ₪ אגרת פרוטוקול. לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, תישלח לחייב מסירת אזהרה, בה החייב מוזהר כי נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל וכי עליו לשלם את החוב. במידה שהחייב לא יפעל במסגרת המועדים הקבועים במכתב ו/או לא ישלם את חובו, אזי הזוכה (פותח תיק ההוצאה לפועל), יהיה רשאי להמשיך נגדו בהליכי הגבייה.
אם החייב התעלם ממסירת האזהרה, וחלפו 30 ימים ממועד המצאתה, ניתן להתחיל לפעול בתיק ולהגיש בקשה לעיקולים כגון: עיקול חשבונות הבנק של החייב, עיקול רכבים הרשומים על שם החייב, עיקול מטלטליו של החייב, עיקול כספים המגיעים לחייב ממקורות שונים, עיקול מקרקעין הרשומים על שם החייב ועוד.
בשלבים מאוחרים יותר ניתן להגיש בקשה לקבלת מידע ממוסדות רבים ולבצע הגבלות על החייב כגון: הגבלת רישיון נהיגה, הגבלת חייב מלצאת מהארץ ועוד. כל פעולות הגבייה בתיק ההוצאה לפועל כרוכות בתשלום אגרה שמשולמות בתחילה על ידי פותח תיק ההוצאה לפועל אך סכומי האגרות נרשמים כחיוב בתיק ההוצאה לפועל וישולמו על ידי החייב לכשיפרע את חובו.
בנוסף להוצאות של הזוכה אשר יושתו על החייב, אותו חייב גם יצטרך לשלם ריבית המצטברת עם חלוף הזמן כל עוד החוב לא נפרע. כך, סכום הנקוב בצ'ק שהוגש לגבייה בלשכת ההוצאה לפועל ולא הוגשה לגביו התנגדות יצבור ריבית בשיעור של 5% לשנה מסכום הצ'ק. החישוב לעניין זה הוא לתקופה שממועד הצגתו או ממועד פירעונו ועד ליום התשלום בפועל. הריבית היא מעין סנקציה כנגד החייב המאחר בתשלום חובותיו. עובדה זו מנחמת מאד את הזוכה שלעתים נאלץ להמתין זמן רב לכסף שמגיע לו. לא את כל תיקי השטרות שנפתחים בהוצאה לפועל מצליחים לגבות בזמן קצר ולעתים הגבייה בתיק נמשכת זמן רב, אולם כל עוד תיק ההוצאה לפועל נשאר פתוח כנגד החייב, החוב בגינו הוא נפתח צובר ריבית שמפצה על אותו הזמן שחולף.
האם זוכה שבידיו צ'ק שניתן לו וחזר מפאת חוסר כיסוי מספיק, חייב למהר לפעול לגביית השיק או שמא הוא יכול להשתהות? האם צ'ק עלול להתיישן?
ככלל, צ'ק מתיישן אחרי 7 שנים. יש מספר שיקולים העומדים בבסיסה של התיישנות: הראשון, עניינו בשיקולים ראייתיים הקשורים בקושי של החייב לשמור על ראיותיו זמן רב כל כך. השני, עניינו להקנות וודאות לחייב בדבר זכויותיו וחובותיו ולהיערך לסיכוי תביעות צפויות לפרק זמן מוגבל. השלישי, נעוץ בהנחה שאוחז הצ'ק "ישן על זכויותיו" ולא פועל ביעילות ובמהירות בגביית הצ'ק וכנראה שמחל על זכותו. הרביעי, הוא אינטרס ציבורי שמערכת המשפט תקדיש זמנה לבעיות בהווה ולא בבירור תביעות מהעבר הרחוק.
האם במקרים מסוימים כדאי לוותר על המאבק לגביית החוב ולפירעון השיק?
תלוי מאוד בנסיבות העניין ובגובה הסכום. צריך לזכור, שהליך גביית צ'ק עשוי להיות ארוך וכרוך באי נעימות מסוימת, אך, מאידך, צ'ק הוא שטר בעל חשיבות וכוח, וקיומו מבטיח ברוב המקרים פירעון של הצ'ק. כמו כן, עצם העובדה שהוצאות ההליך מוחזרות ושגם משולמת ריבית, הופכת את הליך הגביה למשתלם יותר. לדעת הכותבת, לא צריך למהר ולוותר על גביית חוב בגין צ'ק שחזר. כל שצריך הוא, להצטייד בסבלנות ובעורך דין מומחה ולהגיע לתוצאה הרצויה.
לסיכום, אם קבלת לידיך צ'ק, הפקדת אותו והצ'ק חזר מכיון שבעל הצ'ק לא יכול לכסותו, אתה יכול לפעול לגביית סכום הצ'ק. מצב זה הופך אותך לזוכה, את בעל הצ'ק לחייב ואת הצ'ק לשטר שניתן לגבות את פירעונו בהליכי הוצאה לפועל. במקרים בהם החייב ממאן לשלם את הצ'ק שחזר, מתחמק ונעלם, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה להוצאה לפועל שיתחיל לנקוט נגדו הליכי גבייה.
הליכים אלה, ראשיתם במכתב התראה שבמקרים רבים מספיק כדי להניע את החייב לפתוח את הארנק; ובמקרים אחרים יתגלגל העניין לפתחה של לשכת ההוצאה לפועל, שם יתנהל הליך גביית צ'ק שחזר. בסיום הליך זה, לאחר תקופה קצרה או ארוכה, הזוכה מקבל את סכום הצ'ק, בתוספת הוצאות שהוציא במסגרת גביית החוב ובתוספת ריבית של כחמישה אחוזים בשנה.
* עו"ד קרן פילו, מתמחה בהוצאה לפועל
