הגדרת ידועים בציבור
אחד השינויים המשמעותיים שהתחוללו במבנה המשפחה המסורתי בעולם המערבי בעשורים האחרונים, הוא העלייה בשיעור הזוגות שמחליטים לקיים ביניהם מערכת יחסים זוגית ו/או משפחתית ללא נישואין, אלא בסטטוס הידוע בכינויו כ- 'ידועים בציבור'. מצב זה הוא לעיתים כורח המציאות הנובע מסיבות וממגבלות הקשורות באילוצי דת (כגון האיסור על נישואי כהן וגרושה), ולעיתים יש הבוחרים בכך ממניעים כלכליים, עקרוניים, או כיוון שאינם מאמינים במוסד הנישואין.
חרף היעדר הנישואין, באמצעות הגדרת בני זוג כידועים בציבור, עדיין ניתן להחיל עליהם זכויות של זוגות נשואים, בשלושה מישורים מרכזיים:
1. זכויותיהם הכלכליות של ידועים בציבור כמעט זהות היום לאלו של זוגות נשואים, למעט מספר מקרים.
2. זכויות הקשורות להורות - בכל הנוגע לילדים ביולוגיים הנולדים כדרך הטבע, לא קיים הבדל בין ידועים בציבור ובין זוגות נשואים, ומעמדם של ילדים שנולדו לידועים בציבור זהה למעמדם של ילדים שנולדו להורים נשואים. ההבדל המרכזי בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור נוגע לזכות לאמץ.
3. זכויות הקשורות בפרידת בני הזוג:
א. בכל הנוגע למשמורת על הילדים ולמזונות ילדים, אין הבדל בין זוגות נשואים ובין ידועים בציבור.
ב. בכל הנוגע למזונות האישה, לא קיימת חובה על הגבר לשלם מזונות אשה במקרה שבני הזוג חיים כידועים בציבור, אם כי גם בנושא זה ישנה התפתחות פסיקתית בשנים האחרונות, ובתי המשפט מוצאים את הדרך, בנסיבות המתאימות לכך, לפסוק מזונות משקמים גם לידועה בציבור (אם כי הדבר נחשב עדיין לחריג ולא לכלל).
ג. בנוגע לחלוקת הרכוש המשותף של ידועים בציבור, הרי שבאופן כללי ניתן לומר שהנטל המוטל על ידועים בציבור להוכיח שיתוף וזכאות למחצית מנכסי בן הזוג האחר, הינו נטל כבד יותר ומשמעותי יותר מן הנטל הקיים במסגרת של בני זוג נשואים.
קרי: ניתן לומר שזכויות הידועים בציבור זהות לאלו של הנשואים, אם כי במקרה של הידועים בציבור, הדרך לממשן הינה מעט קשה יותר.
הכרה במעמד הידועים בציבור
כדי להכיר במעמד של ידועים בציבור, יש להוכיח שני תנאים מצטברים, על יסוד פסיקת ביהמ"ש העליון:
1. מסגרת של חיי אישות כבעל ואישה.
2. ניהול משק בית משותף.
ראו דברי כב' השופט ברנזון בתיק ע'א 621/69 נסיס נ' יוסטר פד'י כ'ד (1), 617: "יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה...היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית, או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים...".
בשנים האחרונות, פסיקת בתי המשפט בישראל התפתחה וגילתה גמישות ונאורות רבה, בהתייחס למסגרת של ידועים בציבור בתור סטטוס משפטי, אשר מקנה זכויות וחובות לכל אחד מבני הזוג, על אף שמדובר בסטטוס שאינו פורמאלי. בכך הופכת ישראל לאחת המדינות המתקדמות בהתייחסותה ל"מסלולים עוקפי נישואין".
קשיים הנלווים לסטטוס ידועים בציבור
זוגות ידועים בציבור, להבדיל מזוגות נשואים, עלולים להימצא לעיתים בחוסר ודאות משפטית כתוצאה ממספר סיבות:
- במקרה של זוגות נשואים, הסדר איזון משאבים (חלוקת הרכוש שנצבר במקרה של פקיעת הקשר ובהיעדר הסכם ממון), הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון), חל באופן אוטומטי, בהיותם נשואים. ברם, מצבם של בני זוג ידועים בציבור, מהיות הקשר בו הם מצויים בלתי-פורמלי, שונה. במקרה בו נתגלע משבר ביחסי בני הזוג, על הטוען רובץ נטל הוכחה מוגבר להוכיח, כי אכן הייתה כוונת שיתוף בין הצדדים והם אכן ידועים בציבור.
ראו דברי השופט אהרון ברק בתיק ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן פ"ד ל"ח(1) 433: "ההבדל בין זוג נשוי לבין זוג הידוע בציבור כנשוי הוא, לצורך שלפנינו, רק בכך שרובץ נטל הוכחה כבד יותר על מי שמנסה להוכיח את כוונת השיתוף בנכסים של הזוג הידוע בציבור".
- באשר למועד הקובע את התגבשות תחילת השיתוף בנכסים, במקרה של זוגות נשואים הרי שהמלאכה קלה - יום החתונה הוא היום הקובע. כלומר, יש עבורם קו ברור לגבי המועד בו הנכסים שהם יצברו יהיו משותפים (כל מה שנצבר במהלך הנישואין) ואילו נכסים יופרדו מן ההסכם (מה שנצבר ע"י כל אחד מבני הזוג עובר לנישואין); ואולם, אצל ידועים בציבור, המצב לעתים לוט בערפל; מתי למעשה מתחילה השותפות בנכסים? האם מהיום בו הכירו בני הזוג? מהיום בו פתחו חשבון בנק משותף? האם כאשר נולדו להם ילדים משותפים?
הפתרון - הסכם ממון
בכדי לפתור את המחלוקות העתידיות עוד לפני שאירעו, ניתן ומומלץ לערוך הסכם ממון בין בני הזוג הידועים בציבור (הדבר אינו שמור רק לזוגות נשואים או שעתידים להינשא). עריכת הסכם שכזה טומנת בחובה יתרונות רבים:
- עבור בני זוג ידועים בציבור, הסכם ממון מהווה גושפנקא עבור רשויות שונות הדורשות אסמכתא לקיום זוגיות במשק בית משותף (המוסד לביטוח לאומי, למשל).
- הסכם הממון יצור ודאות משפטית באשר לחלוקת הנכסים לעת פקיעת הקשר. בני הזוג יכולים לקבוע מראש מהם אותם הנכסים אשר היו בבעלות כל אחד מהם טרום הקשר, וכך להגן על רכושם ולמנוע מחלוקות משפטיות עתידיות.
- כריתת הסכם ממון תאפשר ביתר וודאות שמירה על רכוש משפחתי שניתן בירושה או במתנה למי מהצדדים.
- ניסוח הסכם ממון מאוזן יבטיח הגנה על האינטרסים השונים של שני בני הזוג, תוך מציאת פתרונות יצירתיים לכל מחלוקת עתידית שתצוץ.
חשוב להדגיש, על אף שאין חובה לאשר הסכם ממון בין ידועים בציבור (בניגוד לחובה הקיימת במקרה של בני זוג נשואים או העומדים להינשא), ועל אף שהסכם שכזה יהא תקף גם ללא אישור - מומלץ לעשות כן, מאחר שהגוף המאשר - ביהמ"ש לענייני משפחה - מברר במהלך הדיון את הבנת הצדדים בנוגע לעקרונות ההסכם, כך שהלה מקבל משנה תוקף בעיני הן בני הזוג עצמם לעת משבר ביחסיהם והן בעיני ערכאה שיפוטית אשר עשויה בעתיד לדון במחלוקות בין הצדדים (חרף שחתמו על הסכם ממון).
ביהמ"ש המאשר אף בודק את הגיונו והגינותו של ההסכם, מבקר אותו, ומאפשר לאכוף את הסעיפים האופרטיביים שבו, בשעת הצורך.
לסיכום, קשר בין בני זוג הוא מפגש רצונות שנבנה על אמון, שיתוף ויצירת תא משפחתי. הבעיות מתעוררות כשמי מהצדדים מעוניין בניתוק הקשר, ומבקש להתנער מהמחויבויות שנטל על עצמו. עריכת הסכם ממון הופכת את הקשר לפורמלי ונותנת לו הכרה רשמית, ובכך יתרונו הגדול, בפרט בעבור ידועים בציבור.
*האקדמיה ללשון עברית החליטה על המילה זוּגָרִים (צירוף של זוג + גרים) כחלופה לידועים בציבור. עם זאת יש לציין, כי נכון לעכשיו, רק מעטים אימצו את החידוש הלשוני הזה.
** עו"ד אור גל-און ממשרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי עוסק ומתמחה במעמד אישי, דיני משפחה ירושות ועיזבונות
