חג האהבה, הקרב ובא, נקבע לפי מקורות ישראל לט"ו באב, ועיקרו פיוס ואהבה. על פי מאמר חז"ל: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". וכך מהווה מועד זה תיקון לתשעה באב, בו נחרב בית המקדש בגלל שנאת חינם.
בהקשר זה, נספר אודות ההסכם המכונה "הסכם מאהבה", עליו עמלו רבני צהר, והוא זכה לתמיכת לשכת עורכי הדין בישראל, ונדון ברקע להסכם קדם הנישואין.
גט - כלי סחיטה
כידוע, נושא עגינות הנשים לא יורד מסדר היום הציבורי, וזאת על רקע המצב ההלכתי שלפיו בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לכפות גט ללא רצון הבעל, ואף נשים צריכות להסכים לקבל את הגט. המשמעות היא, שנושא של מתן או קבלת גט הפך להיות כלי סחיטה, אלא אם כן יתמלאו דרישותיהם הכלכליות של הצדדים.
לדברי יו"ר ארגון צוהר, הרב דוד סתו, מדובר כיום ב-40% של מקרי גירושין, ורבים מתנים הסכמתם לגירושין בויתורים כלכליים שונים, כגון: ויתורים על הבית, על זכויות סוציאליות, מכונית ועוד. הדיינים ניצבים חסרי אונים מהטעם שאינם יכולים לכפות גט מחשש שגט שכזה יהא גט מעושה שהוא בעצם פסול.
מהו למעשה "הסכם מאהבה" של ארגון רבני צהר, אשר זכה לתמיכת לשכת עוה"ד?
ההסכם מיועד לזוגות שטרם נישאו או לזוגות נשואים שמעוניינים להבטיח פרידה קלה במקרה גירושין. זאת, בעת שהם חשים אהבה ואמון הדדי והם מוכנים לחתום על ההסכם המקנה איתנות בנישואים, ומסכימים מראש שבמקרה של תביעת גירושין, ישלם הצד הסרבן לגירושין סך 6000 ש"ח לחודש או מחצית השתכרותו, לפי הצד הגבוה מבין שניהם. משמעות הדבר היא, שכל חודש של סרבנות למתן גט יעלה לצד הסרבן כספים רבים, כך שיש להניח, שבמרבית המקרים לא ישתלם לו או לה הדבר.
מהי הדרך להביא את ציבור הזוגות הצעירים המתחתנים ולהשפיע עליהם לחתום על "הסכם מאהבה"?
כל ציבור המתחתנים דרך ארגון צהר מונה כ-5000 אנשים בשנה, והם מתבקשים לחתום על הסכם קדם נישואין על פי הנוסח המתואר דלעיל, תוך ציון שהם מקבלים עליהם את הוראות "חוק יחסי ממון", כלומר: שכל הרכוש שהרוויחו במהלך שנות נישואיהם יתחלק ביניהם שווה בשווה.
נסיון לשיקום הנישואין
יצוין, כי אין זה סוד שכאשר בני זוג מגיעים לרבנות, הם נשאלים על ידי הדיינים אם היה ניסיון לשלום בית, כיצד, ולמה לא נעשה ניסיון שיקומי על ידי גוף המשיא כ-5000 זוגות בשנה.
בהתאם לסעיף 1 להסכם, קיימת תקופה בת 180 יום לשיקום הנישואין בעזרת גוף מקצועי מוסכם, במסגרתו מתחייבים הצדדים להופיע 3 פעמים במהלך התקופה, ורק בתום התקופה רשאי יוזם הפנייה לנקוט פעולה למימוש ההתחייבות.
מיהו הגורם השיפוטי שבפניו יתבררו תביעות הצדדים?
סעיף 5 להסכם קובע, שכל סכסוך או חילוקי דעות על דרך ביצועו ופירושו של ההסכם, ימסרו לידי בורר מוסכם, ואם לא יגיעו לידי הסכמה, ימונה הלה על ידי יו"ר ארגון צהר או יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל.
האם הסכם יאפשר לצדדים לברר את כלל ענייניהם הרכושיים בפני הבורר?
לצדדים האפשרות להרחיב את עניני הממון לחלוקת הרכוש, עיקר הכתובה, כספים ועוד.
האם הבורר מוסמך לתת תוקף של פסק בוררות או שעליו לומר לצדדים שעליהם לאשרו בבית משפט למשפחה או בבית הדין הרבני?
שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, דן לפני מספר ימים בפסק דין מקיף ומפורט שעסק במקרה של רב שהוסמך על ידי הצדדים לפסוק בענייני רכושם וגירושיהם, והלה חתם על הפסק כבורר, אך חלקים מתוכנו של פסק הבוררות נוסחו כהסכם ממון, דהיינו: עסקו באיזון משאבים בין בני זוג לעת גירושיהם. בית המשפט קבע, שמדובר בהסכם ממון, שאת אישורו יש להביא בפני בית משפט או בית דין רבני, ומכוון שלא נעשה כך, הרי שיש לראות את ההסכם כחסר תוקף. (בע"מ 8063-14).
האם ניתן לבטל את ההסכם?
ניתן בכל עת לבטל את ההסכם ולחתום על הסכם חדש, ואם נערך ההסכם בפני בית דין או בית משפט, הרי שגם ביטולו חייב להיעשות בפני אותו פורם משפטי.
מדוע על הצדדים לקבל עליהם את תחולתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג?
בהתאם לפסיקה, נקבע כי חוק יחסי ממון חל על בני זוג נשואים בלבד, וכאן עסקינן בזוגות העומדים להינשא.
אימות הסכם ממון
בהקשר זה חשוב לציין, כי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג מקנה סמכות לנוטריון לאמת הסכם יחסי ממון רק אם ההסכם נכרת לקראת נישואין.
בית משפט המחוזי בירושלים בהרכב השופט סובול קבע, כי בנסיבות בהן בני הזוג לא היו נשואים בעת עריכת ההסכם, והם נישאו חמש שנים לאחר מכן, והוכח שהם לא התכוונו להינשא בעת עריכת ההסכם, הרי שלא היה להסכם מעמד של הסכם ממון, חרף האמור בכותרתו ואימות הנוטריון. בהתאם לכך, נקבע כי ההסכם בטל. (עמ"ש 26693-04-13).
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לנוטריונים, שאין הם מוסמכים לאמת הסכם ממון כאשר בני הזוג אינם נופלים למשבצת של נישואין. עם זאת, כשמדובר בהסכם הצופה פני עתיד, ניתן "למתוח" את לשונו של החוק ולראות בבני הזוג כמי שמצויים על סף המעמד של "בני זוג" כהגדרת החוק.
הפנייה לנוטריון לאימות הסכם הממון יכולה להיות רק לגבי בני זוג שהליך ההחלטה לגבי נישואין הבשיל, ומועד הנישואין שלהם מתקרב.
יוזכר, כי הסמכות שניתנה לנוטריון היא סמכות זהה שניתנה לרשמי הנישואין, ונועדה לחסוך מבני הזוג הבאים בברית הנישואין את הטרחה והמבוכה הכרוכות בהתייצבות בפני בית משפט או בית דין דתי ערב הנישואין.
יצוין, כי בירור עם פרקליטי הצדדים העלה, כי הוגש ערעור לבית המשפט העליון ובמסגרתו ערכו הצדדים הסכם פשרה.
מתי אין צורך באישור בימ"ש?
יש להבהיר, כי אין מניעה לבני זוג נשואים לערוך ביניהם הסכמים רגילים לא במסגרת הסכמי ממון, אלא שחריג זה מוגבל למכירת נכס ספציפי, וזאת ללא צורך באישור בית משפט או אימות על פי חוק יחסי ממון. מאידך, הסכם הקובע הוראות בנוגע למערכת רכושית שתחול על הצדדים בעת פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות - הסכם שכזה מחייב אישור בית משפט. אחרת אין לו תוקף. (להרחבת הדברים ניתן לעיין בע"א 7687/04 ששון נגד ששון).
עוד בנושא:
