חלוקת רכוש בגירושין - כיצד תתבצע חלוקת רכוש בין בני זוג?

איך מתחלק רכוש בין בני זוג בעת הליך גירושין?

רכוש בין בני זוג מתחלק בהתאם להגדרת הרכוש. ישנו רכוש של הבעל, רכוש של האשה ורכוש משותף. כל מחלוקת סביב חלוקת רכוש בגירושין בין בני זוג ש"מפרקים את החבילה" מוכרעת על ידי הגדרת הרכוש. כך, הרכוש של האשה נשאר שלה, הרכוש של הבעל נשאר של הבעל ואילו הרכוש המשותף מחולק ביניהם בהתאם לקבוע בחוק. זה אולי נשמע פשוט, אבל לא מעט קרבות ניטשים סביב השאלה מה מהרכוש נכנס לגדר איזו "קטגוריה". להגדרה זו חשיבות רבה לעניין "גורלו" של הרכוש והשאלה לידי מי מבני הזוג הוא יגיע.
להגדרת הרכוש חשיבות רבה לעניין "גורלו" של הרכוש והשאלה, ולקביעה בשאלה לידי מי מבני הזוג הוא יגיע. 

על זוגות שנישאו לפני 1.1.1974 חלה הלכה שנקבעה על ידי בתי המשפט הידועה כ'הלכת השיתוף', ולפיה הנחת היסוד הבסיסית הקיימת בנוגע לרכושם של בני זוג שמתגרשים הינה שהרכוש שיש לבני הזוג בזמן הפרידה הוא רכוש משותף ואם בן זוג רוצה לטעון אחרת, עליו הראיה והוא צריך להוכיח זאת

מהו הדין בנוגע לחלוקת רכוש במועד סיום הנישואין

ביום 1.1.1974 נכנס לתוקף חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973. לכן זוגות שהתחתנו אחר כניסה לתוקף של החוק וידועים בציבור כפופים לחוק זה, ואילו זוגות שהתחתנו לפני תאריך זה יכפופים ל'חזקת השיתוף' - אשר חלה מכוח פסקי הדין של בית משפט העליון הידועים כ'הלכה פסוקה'. ההלכה הפסוקה של בית משפט שונה מהחוק באופן מהותי. 

חזקת השיתוף קובעת, כי רכוש של בני זוג החיים בצוותא ומקיימים משק בית משותף, אשר נצבר במשך חייהם המשותפים, הוא רכושם המשותף המתחלק ביניהם בחלקים שווים, גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם

הלכת השיתוף חלה על זוגות שנישאו לפני ינואר 1974 ועל "ידועים בציבור"

כאמור, על זוגות שנישאו לפני 1.1.1974 וכן על זוגות שאינם נשואים, אך נכנסים בגדר הקריטריונים של "ידועים בציבור", חלה הלכה שנקבעה על ידי בתי המשפט הידועה כ'חזקת השיתוף'. הנחת היסוד הבסיסית של הלכה זו בנוגע לרכושם של בני זוג שמתגרשים או נפרדים הינה שהרכוש ששייך לבני הזוג בזמן הפרידה הינו רכוש משותף. אם אחד מבני הזוג מעוניין לטעון אחרת - חובת ההוכחה היא עליו. חזקת השיתוף קובעת, כי רכוש של בני זוג החיים בצוותא ומקיימים משק בית משותף, אשר נצבר במשך חייהם המשותפים, הוא רכושם המשותף המתחלק ביניהם בחלקים שווים, גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם. זאת, כל עוד אין ראיות על כך שנתגבשה ביניהם כוונה אחרת, כגון אחזקת נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה כרכוש הנפרד מהנישואים. 

כדי להחיל את חזקת השיתוף, יש להוכיח כי בני הזוג אכן מנהלים חיים משותפים תחת קורת גג אחת ושקיים מאמץ משותף של שני הצדדים בתרומה למשק הבית המשותף שלהם, בין אם בעבודה ופרנסה או בגידול הילדים וניהול משק הבית. זאת, הן בנוגע לזוגות נשואים, הן ביחס לידועים בציבור.

עקרון השיתוף העומד מאחורי חזקת השיתוף גורס שאם באמת מדובר בשיתוף מלא בין הצדדים, הוא חל גם על חובות הצדדים, כל עוד מדובר בחוב שאחד מבני הזוג התחייב אליו בתום לב, כמו חוב משכנתא לבנק, הלוואות ועוד

שיתוף גם בחובות ולא רק בזכויות

הלכת השיתוף או חזקת השיתוף לא מחילה רק שיתוף בזכויות של הצדדים, אלא, גם בחובות שלהם. כך, עקרון השיתוף העומד מאחורי חזקת השיתוף גורס שאם באמת מדובר בשיתוף מלא בין הצדדים, הוא חל גם על חובות הצדדים, כל עוד מדובר בחוב שאחד מבני הזוג התחייב אליו בתום לב, כמו חוב משכנתא לבנק, הלוואות ועוד. עם זאת, יש לציין כי אם החוב רשום רק על שם אחד מבני הזוג, למשל על שם הבעל, הנושים ככל הנראה לא יוכלו להתייחס גם לאישה במעמד של חייבת, אלא שהיא תהיה חייבת אל מול בעלה, כלומר במסגרת היחסים הרכושיים של הצדדים בלבד. 

כמו כן, ישנם חריגים לשיתוף בחובות. כך למשל, אם מדובר בעסקה חריגה של אחד מבני הזוג אשר מפרה את נאמנות בן הזוג כלפי הצד השני, כמו למשל מקרה שבו הבעל היה מכור להימורים ויצר חובות כבדים. מקרה זה מהווה הפרה ברורה של חובת הנאמנות לאישה, והאישה לא תהיה מחויבת בחובות ההלו במסגרת שיתוף נכסים. מקרה נוסף של חוב שלא ייכנס בגדר השיתוף בחובות הוא מקרה שבו הבעל זייף את חתימתו של אשתו על חובות שיצר ללא ידיעתה. ישנה גם פסיקה הדורשת את מעורבות בן הזוג או ידיעתו ביצירת החוב, אולם זאת לא בהכרח הלכה מחייבת. 

חוק יחסי ממון שינה את המצב המשפטי הזה, וקבע כי חלוקת הרכוש בין בני זוג מתרחשת לפי הקבוע בו.

סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע, כי עם התרת הנישואין או פקיעתם (עקב מותו של בן זוג), כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג

מה קובע חוק יחסי ממון לגבי חלוקת הרכוש?

סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע, כי עם התרת הנישואין או פקיעתם (עקב מותו של בן זוג), כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג. כלומר: בן הזוג זכאי למחצית שווי הזכויות של הרכוש של בני הזוג, אולם לא באופן גורף כמו 'הלכת שיתוף', אלא יש לכך חריגים שקבועים בחוק: נכסים או רכוש שהיו לבן זוג ערב הנישואין, ו/או נכסים או רכוש שהתקבלו במתנה, ו/או נכסים או רכוש שעברו אליו בירושה - לא נכללים ברכוש המשותף של בני הזוג בעת הפרידה.  כלומר, זוג שלא ערך הסכם ממון, רואים אותו כזוג שהסכים ל'איזון משאבים' בעת הפרידה, וכל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווים של כלל הנכסים שבני הזוג צברו במהלך הנישואים למעט הנכסים שהינם 'חיצוניים' כמו ירושה, מתנה או רכוש שנרכש לפני הנישואין.

הסכם ממון הוא הסכם טרום נישואים שנכרת בין בני הזוג טרם נישואיהם, וקובע מראש את אופן חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פרידה

מה קובע הסכם ממון

זהו הסכם טרום נישואים שנכרת בין בני הזוג טרם נישואיהם, וקובע מראש את אופן חלוקת רכוש ביניהם במקרה של פרידה. זאת ועוד, הסכם ממון יכול להכיל הסדרים נוספים לגבי עתידם של בני הזוג וחייהם במשותף או חלילה לאחר פרידה. הסכם ממון חשוב ביותר כדי למנוע סכסוכים, מחלוקות ומריבות בין בני הזוג. הוא יוצר רשת בטחון לעתיד לבוא ומאפשר להקדים תרופה למכה. לא סתם המחוקק פותח את הפרק הראשון של חוק יחסי ממון 'בהמלצה' לבני זוג לערוך הסכם יחסי ממון ולקבוע בצורה מסודרת את יחסי הממון ביניהם. 

הסכם ממון חייב להיות מנוסח היטב, חוזה הרואה את פני העתיד, עליו להיות מפורט ומקיף

אז מה צריך לעשות? פשוט לקבוע הסכם לגבי אופן חלוקת הרכוש בין הזוג

התשובה לא כל כך פשוטה. הסכם ממון חייב להיות מנוסח היטב, חוזה הרואה את פני העתיד, עליו להיות מפורט ומקיף. זאת ועוד, חשוב לדעת כי לא כל הסכם בין בני זוג נחשב כהסכם יחסי ממון, אלא רק אם הוא עומד בדרישות החוק, ובכדי שהסכם  ממון יהיה בתוקף , בני הזוג חייבים להגישו לאישור בבית משפט ו/או נוטריון (במקרים של זוגות לא נשואים). הסכם שלא קבל תוקף כאמור, לא יחשב כהסכם ממון ובן זוג לא יוכל להסתמך עליו. תפקידו של נוטריון ו/או של בית משפט הוא לוודא, כי בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

כיצד משפיע הסכם הממון על חלוקת הרכוש בין בני הזוג

אם הסכם הממון אושר כראוי, הוא למעשה מה שישפיע על אופן חלוקת רכוש בגירושין למשל, בין בני הזוג, ומה שקבוע בו סביר שיקויים על פי דרישת אחד מהצדדים להסכם.

במקרה שאין הסכם ממון, כיצד משפיעה הלכת השיתוף או חוק יחסי ממון על חלוקת הרכוש

העניין אינו פשוט, ההסבר הוא כלהלן:

על רכוש שנרכש ע"י שני בני הזוג ביחד חל עיקרון של שותפות, בין אם בדרך של 'איזון משאבים' על פי חוק יחסי ממון או בין אם חלה עליהם 'הלכת השיתוף'

רכוש שנרכש יחדיו:

על רכוש שנרכש ע"י שני בני הזוג ביחד חל עיקרון של שותפות, בין אם בדרך של 'איזון משאבים' על פי חוק יחסי ממון או בין אם חלה עליהם 'הלכת השיתוף', ולכן הם אמורים להתחלק  ברכוש זה באופן שווה.

במידה שמדובר בזוג שנישא לפני 1.1.1974, חלה עליו הלכת השיתוף, והנחת היסוד הינה כי בן הזוג זכאי למחצית הזכויות גם ברכוש זה

רכוש שהגיע עם בני הזוג לנישואים:

במידה שמדובר בזוג שנישא לפני 1.1.1974, חלה עליו הלכת השיתוף, והנחת היסוד הינה כי בן הזוג זכאי למחצית הזכויות גם ברכוש זה. אם בן הזוג מסרב לחלוקה זו, עליו להראות כי מבחינה עובדתית הרכוש היה בבעלותו לפני תחילת הזוגיות. לגבי זוגות שהתחתנו אחרי 1.1.1974, הרכוש שהיה בבעלות בן זוג יישאר בבעלותו ובן הזוג השני לא יהיה זכאי ליהנות מאיזון משאבים לגבי נכס זה. 

לגבי זוגות שנישאו לפני 1.1.1974, משום שהנחת היסוד הינה כי הרכוש של כל אחד מהצדדים הינו רכוש משותף, אזי לבן הזוג שלא קיבל את המתנה יהיה חלק במתנה זו, אלא אם בן הזוג מקבל המתנה יוכיח מבחינה עובדתית כי הוא קיבל את הרכוש במתנה ולא היתה כל כוונה לשתף את בן הזוג בבעלות במתנה

מתנה שאחד מבני הזוג קבל:

לגבי זוגות שנישאו לפני 1.1.1974, משום שהנחת היסוד הינה כי הרכוש של כל אחד מהצדדים הינו רכוש משותף, אזי לבן הזוג שלא קיבל את המתנה יהיה חלק במתנה זו, אלא אם בן הזוג מקבל המתנה יוכיח מבחינה עובדתית כי הוא לבד קיבל את הרכוש במתנה ולא היתה כל כוונה לשתף את בן הזוג בבעלות במתנה. 

מצב זה שונה כשמדובר בזוגות שנישאו לאחר 1.1.1974, עליהם חל חוק יחסי ממון. אם קבלת מתנה וגרושתך מעוניינת ליהנות מזכויות ברכוש זה אין לה סיכוי רב- בן הזוג האחד לא זכאי ליהנות מאיזון משאבים לגבי נכס שבן זוגו קיבל במתנה, אלא אם כן יוכיח כוונה לפיה הבית, למשל, ניתן לשניהם כמתנה. 

רכוש שעבר בירושה לאחד מבני הזוג:

סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע, כי רכוש שהתקבל בירושה אינו אמור להתחלק בין בני הזוג, והיורש נשאר בעלים של מלוא הזכויות בנכס.

זה דווקא נשמע ברור. מה ששלי שלי ומה ששלך שלך. לא כך

היו מקרים שהגיעו לבית משפט אחרי חוק יחסי ממון, שבו בן זוג טען שלמרות סעיף 5 לחוק יחסי ממון, הוא זכאי למחצית הזכויות ברכוש.

כאשר נבחן גורלה של דירה שההורים רכשו לבנם (או בתם) בזמן שבני הזוג כבר היו נשואים ואז, על פניו מאחר שמדובר במתנה, הדירה היא רכושו של הילד ולא של בת זוגתו. אולם, אם יוכח כי ההורים נתנו את המתנה לבני הזוג כמשפחה ולא לבנם בלבד, ייתכן שהאישה תהא זכאית לזכויות בה

איך זה יכול להיות אם סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע שרכוש שנרכש לפני ו/או מתנה ו/או ירושה לא נכללים ברכוש המשותף

טענה זו נבחנה לא פעם בבית המשפט שקבע שהחיים הם דינמיים, ולפעמים בני זוג יכולים להחליט אחרת ממה שכתוב בסעיף 5 לחוק יחסי ממון, ולהתכוון לכך שנכס שנרכש לפני הנישואין ו/או התקבל במתנה ו/או ירושה, יהפוך ברבות הימים להיות רכוש משותף. בית המשפט הדגיש שזה לא פשוט להוכיח את זה, אבל אפשרי, בייחוד בדירות מגורים של המשפחה, והוא בוחן האם אכן היתה כוונה ליצור שותפות לגביה נכס החיצוני על פי התנהגותם של הצדדים. 

לדוגמא, כאשר נבחן גורלה של דירה שההורים רכשו לבנם (או בתם) בזמן שבני הזוג כבר היו נשואים ואז, על פניו מאחר שמדובר במתנה, הדירה היא רכושו של הילד ולא של בת זוגתו. אולם, אם יוכח כי ההורים נתנו את המתנה לבני הזוג כמשפחה ולא לבנם בלבד, ייתכן שהאישה תהא זכאית לזכויות בה. טענה כזו לא מתקבלת רבות בבית משפט, אלא במקרים בהם יש נסיבות מיוחדות שבהם מוכח כי היתה כוונה להפוך את הנכס לרכוש משותף  בית משפט עשוי לקבל הטענה, לא רק כשמדובר במתנה, אלא גם כאשר מדובר ברכוש שנרכש טרם הנישואים או התקבל בירושה. מה שנבחן בעצם הוא שאלת הכוונה.

מקרה שהגיע לבית המשפט העליון: בית המשפט, לאחר התלבטויות רבות, קבל את הטענה, והדירה נכללה ברכוש המשותף, על אף שנרכשה לפני הנישואין

פסק דין שמבהיר את הנושא של חלוקת רכוש בגירושין

באוקטובר 2012 ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט דנציגר מבית משפט העליון.
פסק הדין מבהיר היטב כמה הנושא מורכב: בעל רכש דירה 4 שנים לפני הנישואין, ולאחר החתונה הוא התגורר עם אשתו בדירה. לאחר שנולד להם ילד, הקשר ביניהם החל להשתבש, והאישה עזבה את הבית. הבעל ביקש שתשוב, והאישה דרשה כתנאי שהם יעברו לדירה אחרת. הבעל הבטיח לה שהם ימכרו את הדירה שלו וישתמשו בכספים משותפים לרכישת בית אחר. היא חזרה לדירה של הבעל, נולד להם ילד נוסף, ולפני שהם הספיקו למכור את הבית, הם התגרשו. 

האישה טענה בבית משפט שעל אף שחוק יחסי ממון חל עליהם, ועל אף שסעיף 5 לחוק קובע כי נכס לפני הנישואין אינו חלק מאיזון המשאבים, יש להכליל את הדירה כחלק מהרכוש המשותף, כיוון שהיתה להם 'כוונה ספציפית' לכלול את הנכס כרכוש משותף. בית המשפט, לאחר התלבטויות רבות, קבל את הטענה, והדירה נכללה ברכוש המשותף, על אף שנרכשה לפני הנישואין. זהו פסק דין מעניין שמעורר שאלות רבות, אך גם מלמד כמה הנושא מורכב. בעניין זה יש להדגיש, כי לא מספיק להראות שהזוג התגורר בדירה שהיתה בבעלות אחד מהם לפני הנישואין כדי להוכיח כוונת שיתוף ספציפית ובכך להפוך אותה לרכוש משותף. צריך להראות 'דבר מה נוסף', וחשוב להדגיש כי הנטל להוכיח זאת חל על הצד שדורש את הזכויות. 

מדוע מומלץ להסתייע בעורך דין במסגרת סכסוך גירושין שבמרכזו קרב רכושי?

כעיקרון, סכסוך על רכוש דורש ידע וניסיון רב ברזי משפט שונים ומיומנות לשלב ביניהם. כמו כן, נדרש ניסיון במו"מ ובייצוג בבית המשפט. בנוסף, בני זוג שנמצאים בהליכי פרידה נמצאים בהלך רוח רגשי עוצמתי, ומן הראוי שכל אחד מהם, או שניהם ביחד ישקיעו באיש מקצוע שיכוון אותם לגבי האפשרויות העומדות בפניהם. מדובר בנושא מורכב מבחינה משפטית, והטעויות יכולות להשפיע על חלקו של בית זוג ברכוש. מצד שני, על עורך הדין להתבונן בתמונה הכללית ולהתייחס לכל ההיבטים לרבות המניעים הרגשיים של המשפחה שעוברת משבר קשה. 

מכל אלו עולה, כי עניין סכסוך בנוגע לחלוקת רכוש בגירושין למשל, בין בני זוג הוא נושא מורכב, שלא פעם עשוי להמשך שנים רבות, ולעתים אך כרוך בנושאים נוספים כגון: מזונות, משמורת ילדים וכד', וכל צעד שאחד מבני הזוג עושה עלול להשפיע על התוצאה ועל התהליך. זו הסיבה שמתגרשים רבים פונים למשרדי עורכי דין שמתמחים בגירושין כדי לקבל סיוע והכוונה משפטיים.