החלת הדין הצבאי על חיילים ומלש"בים
בעת שחייל או מלש"ב נחשד בביצוע עבירה פלילית בניגוד לחוק השיפוטי הצבאי, פקודת הסמים המסוכנים, ועבירות פליליות נוספות, מוחלים עליו כללי השיפוט הצבאי והמשפט הצבאי . גם עבירות הנעשות במסגרת השירות הצבאי, או בעלות זיקה לשרות הצבאי כמו תאונת דרכים בעת שימוש ברכב צבאי, או גניבת נשק מהצבא, ישפטו בהתאם לאותם כללים. מנגד, עבירות אשר אינן מנויות בחוק ואינן קשורות עם שירותו הצבאי, ישפטו בהתאם לדין הפלילי האזרחי.
כך למשל, אם חייל גונב מחנות בעת שהיה בחופשה, ככל הנראה ישפט במערכת הפלילית האזרחית. מנגד, עבירות מסוימות יכנסו בכל מקרה לגדר הדין הצבאי. למשל: אם חייל ישתמש בסמים מסוכנים, גם בעת שהיה בחופשה, הוא ישפט ככל הנראה במסגרת הדין הצבאי. יצויין, כי חיילים הנעצרים על ידי משטרת ישראל בעבירות פליליות נחקרים על ידם וחומר החקירה מועבר למצ"ח, הממשיכה בחקירה ובגיבוש חומר הראיות והעברתו לפרקליטות הצבאית לקבלת החלטה על אופן הטיפול בתיק החקירה .
יש לציין, כי ישנן עבירות, אשר ביצוען במסגרת השירות הצבאי, מתקבל בחומרה רבה יותר מאשר בחיים האזרחיים, ובהתאמה הענישה קשה יותר. למשל: עבירות של החזקה ושימוש בסמים קלים. יחד עם זאת, למכלול נסיבות העניין והנסיבות האישיות והמשפחתיות של החייל, כפי שיוסבר בהמשך, יש השפעה רבה על ההחלטה באם להעמיד לדין, על הכרעת הדין ועל גזר הדין.
העמדה לדין צבאי
קיימים מקרים בהם יועמד החייל לדין משמעתי בלבד במסגרת היחידה בה הוא משרת. זאת, בהתאם לחומרת העבירות בהן הוא מואשם ושאר נסיבות העניין.
למשל, בהתאם לסעיפים 92 ו- 94 לחוק השיפוט הצבאי, נפקדות (היעדרות למשך עד 20 יום), מוגדרת כהיעדרות מן השירות שלא ברשות, ואילו עריקות (היעדרות של למעלה מ- 21 יום) מוגדרת כהיעדרות מן השירות ללא כוונה לחזור.
מן הסתם, עבירה של נפקדות במשך 24 שעות תקבל יחס שונה בתכלית מעריקות ממושכת ללא כוונה לחזור. על הקשת הזאת, אופן הטיפול של שלטונות הצבא יותאם לחומרת העבירה. הפרקליט הצבאי לענייני עריקים ונפקדים, אשר הוכשר לצורך שיפוט בעניינים אלו בלבד, מקבל את ההחלטה באיזו מסגרת ישפט החייל, וזאת בהתאם למשך זמן ההיעדרות, לסיבות להיעדרות ולנסיבות המקרה.
אם יובא לפרקליט עריקים מקרה בו חייל /מלש"ב /איש מילואים אשר נעדרו לתקופה ארוכה כדוגמת שנים רבות, הם עשויים להיות מואשמים בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי - עבירה של עריקה, כלומר היעדרות מן השירות שלא ברשות מתוך כוונה שלא לחזור לשירות. הענישה על עבירה זו עשויה להיות לעיתים ענישה מחמירה.
במקרה של אי התייצבות לשירות ללא רשות למשך ימים בודדים, וכאשר מדובר בעבירה ראשונה של החייל, לרוב יעמוד החייל לדין משמעתי ביחידתו ו/או בבסיס הכליאה הצבאי אם נעצר על עבירת היעדרות מן השרות שלא ברשות של למעלה מ-20 יום , מבלי שיוגש כנגדו כתב אישום, מבלי לעמוד בפני בית דין צבאי, ומבלי להותיר רישום פלילי. מנגד, עבירה של עריקות ממושכת, תישפט בחומרה רבה, ויהיו לכך השלכות כדוגמת הארכת השירות (תקופה בלתי נמנית ורישום פלילי, אשר יותיר כתם על הנאשם גם בחייו האזרחיים, וימחק רק לאחר 17 שנים. לאחרונה, תוקן חוק השיפוט הצבאי, תיקון בעל אופי שיקומי, והוטבע מושג חדש הנקרא רישום פלילי מופחת (המקביל ל"אי הרשעה" במשפט הפלילי הכללי). בעבירות שחומרתן פחותה ובמקרים מסויימים (כמו חייל שנשפט על עריקות עד 90 ימי מאסר בפועל, או חייל שנשפט על עבירות סמים עד 60 ימי מאסר בפועל (אף בצירוף עבודות שירות), יקבל החייל רישום פלילי מופחת. רישום פלילי מופחת לא יהיה חשוף בפני כלל הגורמים המבקשים לקבל מידע אודות החייל, וכן ניתן למחקו לאחר 5 שנים בלבד.
ייצוג חייל העומד לדין
חייל העומד בפני שיפוט משמעתי, רשאי להיוועץ בעו"ד, אולם הוא מייצג את עצמו. חייל אשר מוגש נגדו כתב אישום ונשפט בפני בית דין צבאי, עומדות בפניו מספר אפשרויות ייצוג. לפי סעיפים 316, 317, 318 לחוק השיפוט הצבאי, החייל זכאי למינוי סניגור מהסנגוריה הצבאית (המקבילה לסנגוריה הציבורית). כמו כן, החייל רשאי להשתמש בשירותיו של עו"ד פרטי, בעל אישור לייצג בבתי דין צבאיים. אישור לשמש סניגור בבתי דין צבאיים, מתקבל רק לאחר פניה לועדה לאישור סנגורים. הואיל ולמערכת המשפט הצבאית חוקים משלה, וישנן השלכות למשפט הצבאי על המשך החיים האזרחיים, ישנה חשיבות רבה לפניה לעו"ד בעל אישור לשמש כסניגור בבתי דין צבאיים , הבקי בדין הצבאי ובעל נסיון רב בהתנהלות מול המערכת המשפטית הצבאית.
השפעת הנסיבות האישיות על השיפוט הצבאי
כאמור, מערכת המשפט הצבאית לוקחת בחשבון את מכלול הנסיבות בעניינו של כל חייל, ובין היתר נשקלים רצונו של החייל להשתקם ולחזור ליחידתו לסיים את שירותו הצבאי, הודאת החייל במעשים המיוחסים לו והבעת חרטה על המעשים, וסיפורו האישי, אופיו ותכונותיו של החייל. מכאן, החשיבות לייצוג אשר יבטא באופן המיטבי את מצבו הכללי של החייל ואת הדברים כהוויתם. לייצוגו של החייל השפעה הן על הכרעת הדין והן על חומרת העונש, הן על המשך שירותו של החייל והן על חייו לאחר שחרורו, ומכאן החשיבות לקבל ייצוג מקצועי מעו"ד הבקי ברזי מערכת המשפט הצבאית.
הצעד החשוב במתן ייצוג הולם, אשר יוביל להתחשבות בית הדין הצבאי במכלול הנסיבות, הינו פניה לגורמי הטיפול בכלא צבאי.
ראשית, לרשות החיילים עומדים גורמי בריאות הנפש, היכולים לאבחן בעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות, ולהתאים את הטיפול בחייל בהתאם לבעיות המתגלות. מצבו הנפשי והפסיכולוגי של החייל ילקח בחשבון בעת ניהול ההליך כנגדו, ובעת הכרעת הדין וגזירת עונשו. במקרים המתאימים, יופנה החייל לרופא פסיכיאטרי אשר יכול להמליץ על אי כשירות לשרת בצבא מסיבות בריאותיות (פרופיל 21). המלצת הפסיכיאטר תועבר לוועדה רפואית, אשר תורה, במצבים המתאימים, על שחרורו של החייל מצה"ל.
בנוסף, הוקם מערך גחל"ת (גיבוש תכניות חזרה לשירות תקין) אשר הינו מערך התערבותי מקצועי, שהוקם בבסיסי הכליאה הצה"ליים במטרה לתת מענה מקצועי ומקיף לאבחון וטיפול, כדי להחזיר את החייל הכלוא לשירות תקין בצה"ל בתום ריצוי העונש. גורמי גחל"ת מסייעים לשיקום החייל ולהחזרתו לשירות באמצעות התאמת תנאי השירות למצבו וצרכיו המיוחדים ובאמצעות טיפול יחידני בבעיות סוציאליות, בבעיות האישיות והמשפחתיות. המערך יכול להמליץ על החזרת החייל ליחידתו, על שינוי תנאי השירות והשיבוץ ואף על שחרור חייל ואי התאמתו לצה"ל.
חשיבותו של יצוג משפטי מקצועי
הסנגוריה הצבאית מעמידה לרשות החייל ייצוג מקצועי וראוי. יחד עם זאת, הסנגורים הצבאיים נאנקים תחת לחץ העבודה הרב העומד בפניהם, והדבר לא תמיד מאפשר להם לתת את מירב תשומת הלב לכל תיק.
לאחרונה משרד הח"מ טיפל בתיק בו התקבל גזר דין מקל במיוחד, וזאת לאחר העלאת טענות לגבי אופן ניהול החקירה, והצגת מצבו הכללי של החייל באופן שאפשר לבית הדין את מידת ההתחשבות המירבית במצבו. במקרה דנן, נעצר חייל טירון בעת ששה בחופשה לאחר שנתפס והודה בלפחות חמישה מקרים שונים של שימוש בסם מסוג "קנאביס" , נהיגה תחת השפעת הסם והחזקת סם מסוכן. נגד החייל הוגש כתב אישום על נהיגה בשכרות, שימוש בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן במספר מקרים שונים. הצעיר, בעל מוטיבציה גבוהה ורצון להשתקם ולחזור לסיים את שירותו הצבאי, טען, בין היתר, כי השימוש בסם נבע מקושי אישי שחווה לאחר מותה של בת זוגתו ממחלה. החייל טען, כי הוא זקוק לרישיון הנהיגה כדי לעזור לבני משפחתו. כמו כן, נשמעו עדויות אודות אופיו של החייל וסיכויי שיקומו.
הצדדים הופנו לגישור פלילי, אשר לא צלח, הואיל והתביעה עמדה על גזירת עונש חמור של לפחות חמישה חודשי מאסר בפועל ושלילת רשיון הנהיגה למשך לא פחות מעשר שנים. על אף שהחייל הודה בביצוע המעשים, ההגנה העלתה כשלים בביצוע חקירתו של החייל, כאשר אחד מהם היה חקירתו בעברית ולא בערבית שהינה שפת אמו, והמשפט התנהל באמצעות מתורגמן. לאחר ניהול הוכחות, הצליחו הצדדים להגיע להסכמות ביניהם באמצעות קיום גישור פלילי, ובית הדין גזר על החייל עונש של 60 יום מאסר בפועל, כאשר 57 ימים מתוכם ריצה החייל בטרם מתן גזר הדין, וכן 36 חודשי שלילת רשיון בלבד, כאשר שופט המיעוט אף נכון היה להסתפק בעונש מופחת של 30 חודשי שלילה בלבד. לחייל הופחתו שלושת ימי המאסר הנוספים והוא שוחרר מיד לאחר ההגעה להסדר וטרם מתן גזר הדין. שחרור זה הינו הישג תקדימי שאינו שכיח בבתי הדין הצבאיים .כמו כן, בעקבות העונש, יזקף לחובת החייל רישום פלילי מופחת בלבד.
במקרה אחר בו טפל משרד הח"מ, דובר בחיילת בשירות סדיר אשר נעדרה מהשירות במשך למעלה משמונה חודשים. בשל נסיבותיה האישיות של החיילת, אשר עברה התעללות מינית וכן לנוכח בעיות נפשיות ורפואיות, ולאחר פניה לגורמי הטיפול המתאימים בבסיס הכליאה , ופרישת מצבה האישי של החיילת בפניהם, ולמרות תקופת ההיעדרות הממושכת, קיבל משרד הח"מ את הסכמתו של פרקליט העריקים והנפקדים, להסתפק בהעמדה לדין משמעתי בפני קצין שיפוט בכיר בעת כליאתה ,והיא שוחררה באופן מיידי, וזאת במקום הגשת כתב אישום אשר היה מכתים את עתידה ואף פותח פתח ל אפשרות כי רישום פלילי יכתים את עתידה.
* עו"ד יוסף יצחק הינו עו"ד המתמחה בדין הצבאי, סא"ל (במיל') במשטרה הצבאית ובעל ניסיון רב בייצוג חיילים בעבירות כגון: היעדרות מן השירות שלא ברשות ("עריקות"), חקירות מצ"ח, טיפול במלש"בים טרם גיוסם לצה"ל, הכנה לועדה רפואית עליונה, קבילות לנציב קבילות חיילים וכל נושא הקשור בטיפול מול גורמי צה"ל .
