העישון מזיק לבריאות. את זה אנחנו כבר יודעים. אבל מה קורה כשאנשים אחרים מעשנים לידינו והעישון מפריע לנו מאוד? האם אפשר להעיר להם? האם הם חייבים לכבות את הסיגריה? מי ערב לנו שאותם מעשנים לא יתעלמו מבקשתנו, או גרוע מכך ילגלגו על הבקשה ופשוט ימשיכו לעשן כאילו אנחנו לא שם ולא אמרנו מפורשות שהעשן מפריע לנו?
החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים ומטרתו
החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים (הזכויות שמורות לאתר משרד הבריאות) תוקן בשנת 2008, והגביר את המודעות בקרב מקומות ציבוריים שונים לחשיבות הנושא. על-פי החוק, בין היתר, מי שמחזיק במקום ציבורי (בעלי מסעדות, פאבים, בתי מלון וכד') חייב להציב שלט המורה על איסור העישון. כמו-כן הוא חייב לפקח ולעשות כל שביכולתו כדי שאנשים לא יעשנו ויפריעו לאחרים.
המטרה של החוק היא למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות.
לאחרונה, ביום ראשון ה-7 בפברואר 2016 נכנס לתוקף צו של שר הבריאות לתיקון התוספת לחוק מניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, אשר קובע מדיניות אחידה ומחייבת ביחס לעישון במוסדות חינוך.
ע"פ הצו, חל איסור מוחלט על עישון בכל שטחו של מוסד חינוכי. הכוונה היא גם לאיסור עישון במבנה עצמו, איסור על הקצאת חדר עישון בתוך המבנה, וכן איסור על עישון בכל שטח חצר המוסד, במגורי תלמידים, ובנוסף לכך איסור עישון בטווח של עשרה מטרים מהכניסה או היציאה של המוסד החינוכי.
יש לציין, גם את התיקון הקודם לתוספת לחוק שהגביל את העישון באצטדיוני ספורט ונכנס לתוקף בחודש יולי 2014. תיקון זה אושר במסגרת יוזמת חוק פרטית, לאחר שצו של שר הבריאות בנוסח זהה שהוגש שנתיים לפני לכן, לא קבל את אישור וועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
מה ניתן לעשות במקרה של הפרת החוק למניעת עישון?
במקרה של הפרת החוק ניתן להגיש תביעה או לפנות לנציב תלונות הציבור.
ניתן לפנות לנציב תלונות הציבור בתלונה אישית וספציפית על משרד ממשלתי, רשות מקומית, משטרה, בית חולים, בית משפט וגורמים רבים נוספים בטיפול ספציפי (נציב תלונות הציבור) ו/או מערכתי (מבקר המדינה) בעניין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
באשר לגורמים אחרים, שאינם תחת טיפולו של נציב תלונות הציבור, ניתן להגיש תביעה במטרה לקבל פיצוי.
במקרים המתאימים, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, בתנאי שהסכום המבוקש לא עולה על 33,800 ₪.
ייתכן שלאחר קבלת כתב התביעה, בעל העסק יהיה מעוניין בפשרה. את הסכם הפשרה מומלץ לערוך בתוך כתלי בית המשפט, או להביא את הסכם הפשרה לאישור בית המשפט, כדי לתת לו תוקף של פסק דין מחייב.
במקרה שלא ניתן להגיע לפשרה לפני הדיון, הדיון יתקיים בית המשפט, ובתביעות קטנות בית המשפט מחויב לתת את פסק דינו בתוך שבוע מיום הדיון.
פיצוי בשל הפרת החוק
בפועל, מקומות ציבוריים לא תמיד שומרים על החוק.
לבתי המשפט (לתביעות קטנות, השלום והמחוזיים – כאשר מדובר בתביעה ייצוגית) מגיעות תביעות רבות העוסקות בהפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
* בית המשפט לתביעות קטנות קבע, כי מסעדה שלא ביקשה מהסועדים להפסיק לעשן, תפצה סועד, שהעישון הפריע לו, ב- 1,500 שקלים. השופטת קבעה, כי לא הייתה במסעדה הפרדה מוחלטת בין אזור המעשנים לבין האזור שבו אסור לעשן. בנוסף, המסעדה לא דאגה להצבת שילוט תקין האוסר על עישון. (עמירם סבר נ' בולינט בע"מ).
* במקרה אחר, הוגשה תביעה נגד מסעדה בירושלים לפיצוי בשל נזקים, עוגמת נפש, כאב וסבל שנגרמו לתובעים, אשר הגיעו עם חברים נוספים לחגיגת יום הולדת במסעדה, וגילו כי מעשנים לידם. ביהמ"ש קיבל את התביעה, וקבע כי ההנאה של התובעים נפגעה, עד כדי כך שהאירוע נהרס בשל העשן שאפף אותם. בנוסף, נקבע כי המסעדה זלזלה בזכויות התובעים הלא מעשנים באופן בוטה ומופגן. בהתאם לכך, חויבה המסעדה לפצות את התובעים ב-4,500 שקלים, וכן לשלם להם הוצאות משפט. (אידיסס גלעד נ' אדום בר בע"מ).
* לא רק מסעדות נתבעות. מתברר, כי גם קופות החולים לא נמצאות מעל לחוק. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל תביעה שהוגשה נגד קופת חולים לאומית, וקבע שהיא תפצה מבוטחת ב-2,500 שקלים בשל כך שלא מנעה עישון בחדר המדרגות בסניף בחיפה. בנוסף, חויבה הקופה בתשלום הוצאות משפט של 500 שקלים. (דה בר שרון נ' קופת חולים לאומית).
* לפני מספר חודשים, בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד דן בתביעה של אשה שהגיעה למלון בבעלות הנתבעת, בעת שהיתה בהריון בחודש חמישי, ולדבריה החדר הריח מעישון כבד. בעלה הוסיף, כי גם בשטח הבריכה אנשים עשנו והם הבחינו במאפרות. לא היה שלט שאסר על העישון במקום. לאחר דין ודברים בבית המשפט, נקבע כי הוליטל מלונות תשלם לתובעים 5,000 ₪. (רבקה נקש נ' הוליטל מלונות)
* בית משפט השלום בבאר-שבע דן לפני מספר חודשים בתביעה בגין נזקי גוף שנטען שנגרמו לתובע בשל כך שהנתבעת, חב' דואר ישראל בע"מ, כשלה באכיפת איסור העישון במקום ציבורי במקום שבו עבד התובע במשמרת לילה. במחלקת המיון של הדואר בבאר שבע נטען, כי הדואר הפר הוראה חוקית שנועדה להגן על התובע. עילות התביעה היו: תקיפה, רשלנות והפרת חובה חקוקה. התובע עבד במיון כעובד קבלן עד שפוטר. לטענת התובע, כתוצאה מהעישון הפסיבי שסבל בעת שעבד במיון, הוא סבל מתופעה מעברו של שיעול, צריבה בעיניים, כאבי ראש, ובהמשך מקוצר נשימה, כולל במנוחה.
השופטת מיכל וולפסון דנה בשאלה האם ואילו חובות הופרו, והגיעה למסקנה, כי התובע הוכיח שניזוק. נקבע, כי חב' הדואר תשלם לתובע 50,000 ₪. (ז.ג נ' חב' דואר ישראל בע"מ)
