כמו הליכי הוצאה לפועל, הליכי פשיטת רגל מיועדים לאנשים שנקלעו לחובות ואינם יכולים לשלמם. בהליכי פשיטת רגל אפשר לקבל צו הפטר, ולפתוח דף חדש לאחריו.
בהליך פשיטת רגל ישנם מספר שלבים, כאשר המטרה היא לקבל הפטר ולסיים את ההליך.
בתחילה, כל ההליכים המשפטיים שננקטים נגדו ע"י הנושים ולשכת ההוצאה לפועל- מוקפאים, ניתן צו כינוס נכסים ומוטלות עליו כל מיני מגבלות, כמו: צו עיכוב יציאה מהארץ, איסור להשתמש בכרטיסי אשראי וכד'. לאחר מכן, ביהמ"ש ממנה כונס נכסים, שתפקידו הוא להעביר את כל נכסי החייב לקופת כינוס נכסים. אחר-כך מחלקים את נכסי החייב, ורק לאחר מכן החייב מוכרז כפושט רגל. בסוף התהליך, ניתן צו הפטר.
משמעו של צו הפטר, הוא שכל החובות של החייב נמחקו, וכל ההגבלות שהוטלו עליו (עיכוב יציאה מהארץ, איסור שימוש בכרטיסי אשראי וכד') - הוסרו.
ביהמ"ש יתן צו הפטר רק לאחר שהוכח לו, שהחייב שילם את כל מה שהוא יכול לשלם לנושים. לפיכך, לא כל חייב שנמצא בהליך של פשיטת רגל יקבל בסופו צו הפטר. ביהמ"ש יצטרך להשתכנע, כי החייב פעל בתום-לב בהקשר לחובות שלו.
רוצים לשאול שאלה בנושא זה ולקבל תשובה מהמומחים שלנו? היכנסו לפורום הוצאה לפועל
ראיון וידאו: עו"ד טל גוטרמן על התנהלות בפשיטת רגל עד קבלת הפטר
מתי לא ינתן צו הפטר?
ביהמ"ש לא יתן צו הפטר במקרים הבאים:
1• במקרה שהחייב עבר עבירה או נצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.
2• אם החייב לא ניהל את ספרי החשבונות שלו כמקובל.
3• אם יתגלה, שפושט הרגל קיבל על עצמו חבויות חדשות, או שהוא התחיל בעסק חדש כאשר ידע שאין ביכולתו לפרוע את חובותיו.
4• אם החייב ניסה לבצע הברחת נכסים במסגרת הליך פשיטת הרגל.
5• אם בשלושת החודשים לפני צו הכינוס החייב נתן העדפה לנושה באופן לא כשר.
6• אם פושט הרגל כבר הוכרז בעבר כפושט רגל (בחמש השנים שקדמו למועד מתן הצו).
יש לדעת, כי פשוט רגל שקיבל הפטר, אינו יכול לנוח על זרי הדפנה. עליו לסייע לנאמן שמונה לצורך כך לממש את נכסיו ולחלקם.במקרה שביהמ"ש ימצא, כי פשוט הרגל לא נותן את הסיוע הדרוש, הוא יכול לבטל את ההפטר.
