בעבר, ההגדרה המקובלת לעבירות צווארון לבן הייתה עבירה של אדם ממעמד חברתי גבוה, שמבוצעת במהלך עיסוקו המקצועי.
כיום, אין הגדרה אחת כוללת וממצה, ואפשר לומר שמדובר בעבירות פליליות שקשורות בלקיחת כספים ממקום העבודה שבו עובד מבצע העבירה, בין אם בצורה ישירה ע"י מרמה והפרת אמונים, מעילה וכד', ובין אם בצורה עקיפה - שוחד, סחר במניות לפי מידע פנימי וכד'.
עבירות צווארון לבן יכולות לכלול גם עבירות מחשב, עבירות משמעתיות של בעלי מקצועות חופשיים ועבירות אחרות אשר אינן כוללות אלימות, זאת בניגוד לעבירות פליליות רבות אחרות. האנשים שעוברים עבירות צווארון לבן הם בדרך-כלל עובדים בכירים, לפעמים אף בדרג הניהולי של החברה, אולם לא אחת גם עובדים זוטרים יותר מבצעים עבירות כאלו.
כיום, אין הגדרה אחת כוללת וממצה, ואפשר לומר שמדובר בעבירות פליליות שקשורות בלקיחת כספים ממקום העבודה שבו עובד מבצע העבירה, בין אם בצורה ישירה ע"י מרמה והפרת אמונים, מעילה וכד', ובין אם בצורה עקיפה - שוחד, סחר במניות לפי מידע פנימי וכד'
הגדרת עבירות צווארון לבן
אפשר להגדיר עבירות צווארון לבן לפי סוג העבירה שבוצעה או לפי האדם שביצע אותה. במקרה כזה, אין הכרח כי העבירה המבוצעת תהיה עבירת צווארון לבן "קלאסית".
למשל: עובד בנק שמעל בכספי הלקוחות, עורך דין בכיר שעבר עבירת מחשבים, רופא שכתב לפציינט חוות-דעת לא מהימנה כדי שאותו פציינט יוכל לקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי. עבירות אלו יכולות להיות מוגדרות כעבירות צווארון לבן, שכן מדובר באדם בכיר/ממעמד חברתי גבוה שמבצע עבירה, גם אם היא לא עבירת צווארון לבן "קלאסית". ההגדרה פועלת גם בכיוון ההפוך - ההתייחסות לאדם שמעמדו החברתי נמוך, ושבצע עבירות שמסווגות כצווארון לבן (קופאית בסופר שגנבה מקופת המעביד, למשל) לא תהיה כאל פקיד בכיר שביצע עבירות צווארון לבן בארגון שלו.
מהם המניעים לביצוע עבירות צווארון לבן?
רבים שואלים מדוע אנשים ממעמד כלכלי בינוני ומעלה מבצעים עבירות כלכליות. ובכן, כמה הסברים אפשריים:
1. עברייני צווארון לבן הם אנשים שאוהבים כסף, יש להם כסף, אך תמיד רוצים עוד. להרחיב את השליטה שלהם, את הרכוש שלהם, את העסקים שלהם.
2. עברייני צווארון לבן מבצעים עבירות כדי להגן על עצמם מחשש שמא יפסידו את מה שהשיגו. הם חוששים מפשיטת רגל שבעקבותיה הסטטוס שלהם יפגע והם לא יצליחו לחיות את חייהם כבעבר.
3. ישנם עובדים שרואים שהמעביד שלהם נוהג בצורה לא ראויה ואסורה, ובעקבותיו פועלים בדרך דומה. הם לומדים ש"זה בסדר לתת שוחד", ולכן נקלעים בעצמם למעגל העבריינות של הצווארון הלבן.
4. יש אנשים, אשר פשוט אוהבים להסתכן: גניבה ממעביד, לקיחת שוחד - כל הפעולות הללו, גורמות להם לריגוש.
5. יש עובדים שחשים כי מזלזלים בעבודה שלהם, ולא מעריכים אותם מספיק. ולכן, הגניבה מהמעביד במקרה כזה נובעת מנקמנות - "הוא לא מעלה לי את המשכורת ולא אומר מילה טובה, אני אראה לו מה זה, ואקח קצת מהכסף של העסק שלו!".
עבירות שוחד
עבירות שוחד הן עבירות נפוצות למדי, במסגרות עבירות 'צווארון לבן'.
שוחד - דבר מה (כסף, רכוש, שירות, טובת הנאה) הניתן לאיש ציבור כדי להיעזר בכוחו ובמעמדו לקידום אינטרסים. סעיפים 290-297 בחוק העונשין עוסקים בעבירות שוחד.
לאורך השנים, הוגשו כתבי אישום רבים כנגד ראשי שרים, חברי כנסת, ראשי ערים ואף ראש ממשלה מכהן (אהוד אולמרט) בגין עבירות שוחד.
זה מכבר נקבע כי העונש הראוי לעובד ציבור שלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו הוא מאסר לריצוי בפועל, וכי רק בהתקיים נסיבות יוצאות דופן ניתן לסטות מסטנדרט ענישה זה
36 חודשי מאסר בגין לקיחת שוחד
לפני מס' חודשים (6.10.2016) בית המשפט גזר את דינו של סגן ראש עיריית נשר, ודן אותו ל - 36 חודשי מאסר בגין לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים ושידול למתן שוחד. (ת"פ 57551-05-13 מדינת ישראל נ' מלק, מחוזי חיפה, השופטת דיאנה סלע)
בפסק הדין נכתב, כי עבירת השוחד והפרת אמונים מבוצעות בדרך כלל על ידי אנשים נורמטיביים, בעלי תפקידים ציבוריים, המקנים להם כוח וסמכויות לנהל את ענייני הציבור ואשר זכו מתוקף תפקידים לאמון הציבור. השופטת הוסיפה, כי בכירותו של הנאשם כסגן וממלא מקום ראש עיר, מהווה נסיבה לחומרה לצורך גזירת עונשו. הדבר גורם לפגיעה כפולה ומכופלת באמון הציבור, שהרי "אם בארזים נפלה שלהבת..." וגו'.
"זה מכבר נקבע כי העונש הראוי לעובד ציבור שלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו הוא מאסר לריצוי בפועל, וכי רק בהתקיים נסיבות יוצאות דופן ניתן לסטות מסטנדרט ענישה זה", ציינה השופטת סלע בגזר הדין.
השופטת פסקה, כי הנאשם ניצל את מעמדו וכוחו כעובד ציבור בכיר בעירייה, ואת האמון שניתן בו על ידי הציבור מתוקף תפקידיו אלו, לצורך קידום ענייניו האישיים.
"אין עסקינן במעידה מקרית, בכשלון חד פעמי, אלא בריבוי מעשים שביצע הנאשם מדי חודש בחודשו, באופן שיטתי, מאורגן ויזום, סדרת מעשים אשר נמשכה כאמור על פני פרק זמן של לא פחות מארבע שנים, בהפרשי זמן קבועים בין תשלום לתשלום. המעשים בוצעו בתחכום רב, כאשר הנאשם ופלאח נזהרו מהאזנות סתר, דיברו בקודים, כשהנאשם מסתיר את עומק הקשרים בינו לבין פלאח, ומבלי לדווח על היקף המידע שמסר לו. בכך מנע שקיפות, תיעוד ופיקוח על מעשיו", כתבה השופטת בגזר הדין.
השופטת הוסיפה, כי מעמדו הרם של הנאשם חייב אותו להקפיד עם עצמו שבעתיים לצורך שמירת יושרתה, שקיפותה, וטוהר המידות של המערכת בה עבד, והוא נמנע מלעשות כן.
עוד קבעה השופטת, כי הפגיעה בערך המוגן על ידי עבירת השוחד במקרה הנדון קשה ביותר, שעה שהמסר הוא כי מבלי "לשמן" את הגורם המתאים ברשות הציבורית, לא יוכל מי שזכה לכאורה במכרז כדין להמשיך בעיסוקו.
באשר למתחם הענישה, השופטת בחנה את השיקולים לקולא ולחומרא, וקבעה כי במקרה זה היא לא תוכל להיעתר לבקשתו של הסנגור ולבקשת הנאשם להטיל עליו עונש שאינו כרוך במאסר בין כתלי הכלא. "הנאשם, שני רק לראש העיריה, רב עוצמה ובעל כח והשפעה, מעל באמון שניתן בו, ובהתנהלותו פגע פגיעה קשה בתדמיתו של השירות הציבורי ושל עובדי ציבור אחרים העושים תפקידם נאמנה", כתבה השופטת.
בשל האמור, הוטל על הנאשם עונש של 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו של בתיק זה.
עסקינן ברואה חשבון, אשר לא היסס ליטול מכיסם של לקוחותיו, ובהם אף קשישים וחלשים. הנאשם ניצל את העדר בקיאותם והבנתם של לקוחותיו, וחמור מכך, ניצל את אמונם
30 חודשי מאסר בפועל לרו"ח בגין מעילה בכספי הלקוחות ועבירות מס
לפני מספר שנים (21.12.2016) בימ"ש השלום בנתניה גזר את דינו של רואה חשבון, אשר הורשע ע"פ הודאתו בעבירות של גנבה בידי מורשה ובעבירות מס, בגין מעילה בכספי לקוחותיו.
השופט עוז ניר נאוי בחן את טיעוני הצדדים לעונש, וציין כי בית המשפט העליון הדגיש את הצורך בהחמרת הענישה בעבירות כלכליות, והתייחס לסכנה בטמונה בעבירות אלה.
במקרה הנדון, קבע השופט נאוי: "עסקינן ברואה חשבון, אשר לא היסס ליטול מכיסם של לקוחותיו, ובהם אף קשישים וחלשים. הנאשם ניצל את העדר בקיאותם והבנתם של לקוחותיו, וחמור מכך, ניצל את אמונם. בנסיבות אלה, וכפי שאפרט להלן, סבורני כי מדובר במעשים חמורים, אשר יש להשית בגינם עונש משמעותי".
בסיכומו של דבר, ולאחר בחינת כל השיקולים הרלוונטים, השופט גזר על רואה החשבון את העונשים הבאים: 21 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות הגניבה, ו-9 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות המס, אותם ירצה הנאשם במצטבר ובסה"כ 30 חודשים מאסר בפועל.
כמו-כן, עונש מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי לכל אחד מקורבנות העבירה, שהגיש תצהיר נפגע עבירה.
(ת"פ פרקליטות מחוז מרכז מיסוי וכלכלה נ' ברנד ואח')
