מזונות מהעיזבון הם סוג של זכות סוציאלית. ביהמ"ש רשאי לפסוק אותם במקרים שבהם המוריש השאיר אחריו בני משפחה נזקקים, שלא מסוגלים לספק את צרכיהם הבסיסיים. הכוונה היא לצרכים בסיסיים ולא מעבר לכך.
הזכאות לבקש מזונות מהעיזבון עומדת לבן זוג, ילדים או הורים של המוריש.
למציאת עו"ד מתחום גירושין ודיני מזונות באינדקס משפטי
כאשר ביהמ"ש דן בתביעה לפסיקת מזונות מן העיזבון, יש לו שיקול דעת רחב בשאלה אם בכלל לפסוק מזונות, ואם כן- מה יהיה גובהם. גובהם של המזונות, במידה שייפסקו, תלוי במספר פרמטרים: רמת החיים של המוריש והזכאי טרם פטירת המוריש, גודל העיזבון, חלקו של המבקש בעיזבון והכנסות הזכאי מכל מקור אחר.
המבחן שמפעיל ביהמ"ש כאשר הוא בוחן האם יש מקום לפסוק מזונות מן העיזבון הוא "מבחן הנזקקות". הפסיקה פרשה בצמצום את "מבחן הנזקקות", כלומר: לא בקלות ביהמ"ש יקבל תביעה לפסיקת מזונות מהעיזבון, ויקבע שאכן לתובע אין כל יכולת בסיסית לקיים את עצמו והוא זקוק למזונות מהעיזבון.
דחיית תביעה - לא הוכחה זכאות
כך למשל, ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א דחה תביעה למזונות מן העיזבון, שהגישה אלמנת מנוח (אשר נישאה לו לאחר ששימשה כמטפלת שלו) כנגד העיזבון.
במקרה זה היורשת על פי צוואה היא בתו של המנוח מנישואין קודמים.
השופטת ורדה פלאוט הדגישה, כי מזונות מן העיזבון ייפסקו רק כאשר יוכח, כי אין בידי התובע כדי סיפוק צרכיו ההכרחיים בלבד, ולא מעבר לכך. השופטת ציינה, כי ביהמ"ש יבחן כל מקרה לגופו, ויפעיל את שיקול דעתו.
במקרה הנדון, נקבע כי התובעת אמנם לא ירשה דבר, ולנוכח היקף העיזבון אפשר היה להניח כי אם יפסקו לה מזונות, ניתן יהיה לגבות אותם מהעיזבון. אולם, התובעת הודתה כי הסכומים שמשולמים לה כיום מספיקים למחייתה בישראל. נקבע, כי התובעת לא הוכיחה מהם הסכומים שהיא זקוקה להם ע"פ רמת החיים ברומניה, במידה שתחזור לשם בשל העדר אישור שהייה בישראל. כמו-כן, התובעת לא הוכיחה כי הרכוש שיש לה- דירה, חסכונות ופנסיה - אינו מספיק לסיפוק צרכיה הבסיסיים.
(תע (ת"א) 103520/05 פלונית נ' עזבון המנוח ד. כ. ז"ל)
• ב"כ התובעת: עו"ד א. קוסטין
• ב"כ הנתבעת: עו"ד נורית פיש
