המוסד לביטוח לאומי מחייב אדם המעסיק עוזר/ת בית להעביר לידיו את פרטיו/ה המלאים כאשר הוא משלם עבורו/ה דמי ביטוח לאומי.
אדם שמעסיק עוזר/ת בית ולא יעשה כן לוקח על עצמו סיכון רב- במקרה של פגיעה בעבודה, הוא ידרש לפצות בעצמו את העוזר/ת. ואם העוזרת תחליט לתבוע דמי אבטלה? כן, גם אז הוא זה שיצטרך לשלם אותם במקום המוסד לביטוח לאומי.
זכויות כמו לכל עובד אחר
מעבר לכך, לעוזרי בית יש זכויות הנובעות מדיני העבודה, כמו לכל עובד אחר במדינה, כך למשל:
• ימי מחלה - עוזרי בית זכאים לתשלום דמי מחלה במקרה שהם נעדרים מעבודתם בשל מחלה. היעדרות ביום העבודה הראשון לא מזכה בדמי מחלה. היעדרות מיום העבודה השני ומיום העבודה השלישי מזכה ב- 37.5% משכרו/ה היומי של העוזר/ת. ועבור ימי המחלה הבאים- העוזרים זכאים ל- 75% משכרם היומי. המעסיק רשאי לדרוש מהעוזר/ת להציג אישור רפואי, כתנאי לתשלום ימי המחלה.
• חופשה שנתית - עוזרי בית זכאים לחופשה שנתית בהתאם למספר ימי העבודה שלהם בפועל בשנה שבה ניתנת להם החופשה. דמי החופשה יחושבו בהתאם לשכרם היומי.
• דמי הבראה - עוזרי בית שעבדו לפחות 12 חודשים במקום עבודתם זכאים לדמי הבראה מהמעסיק בהתאם לוותק שלהם, היקף המשרה שלהם ותעריף יום ההבראה המעודכן לשנה הרלוונטית.
• החזרי נסיעות - עוזר/ת שזקוק/ה לתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום עבודתו/ה, זכאי להחזרי נסיעות מהמעסיק.
• פיצויי פיטורין - עוזר/ת בית שעבד/ה שנה ומעלה ומפוטר/ת או מתפטר/ת בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורין, זכאי/ת לפיצויי פיטורין שיחושבו ע"פ ממוצע הימים/השעות ב-12 החודשים האחרונים לעבודתם כפול התעריף היומי/השעתי האחרון כפול מספר שנות העבודה. עוזר/ת שעבד/ה פחות מ-12 חודשים באותו מקום עבודה, לא זכאי/ת, עקרונית, לפיצויי פיטורין.
יש לדעת, כי כדי שתקום זכאות לפיצויי פיטורין, יש חובה לנתק את יחסי העבודה בין הצדדים.
קיראו עוד ובהרחבה על: זכויות עובדים
עובדת הנקיון תבעה, ועוה"ד ישלם
כאשר עוזרת לא מקבלת את מלוא הזכויות המגיעות לה, היא יכולה, כמובן, להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
כך עשתה, למשל, עובדת נקיון בשם יוכבד ביאזי.
יוכבד עבדה כעובדת נקיון במשרד עו"ד משנת 1984 ועד יולי 2009. מעת לעת בשל מצבה הרפואי בתה וחתנה החליפו אותה. יוכבד נחשבה כעובדת לכל דבר, ואולם במהלך כל השנים יוכבד לא קיבלה דמי הבראה וחופשה.
יוכבד תבעה את הזכויות המגיעות לה, בכללן פנסיה ופיצויי פיטורין. היא קיבלה את מחצית פיצויי הפיטורין המגיעים לה משותפו של הנתבע, שפרש לפנסיה, ותבעה את המחצית שנותרה.
ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים קיבל את התביעה, וקבע כי עוה"ד לא שילם ליוכבד כל השנים דמי הבראה ולא נתן לה חופשה כפי שצריך היה לעשות. "ממי שעוסק בתחום המשפט ומודע למשמעות זכויות קוגנטיות במשפט העבודה מצופה שידאג לשלם למצער את המינימום הקבוע בהוראות הקוגנטיות החלות. הנתבע לא עשה כן ביחס לחופשה, דמי הבראה, ואף לא הפרשות לפנסיה", מתח ביה"ד ביקורת על התנהלות עוה"ד.
לאור האמור, חויב עוה"ד שהעסיק את יוכבד לשלם לה פיצויי פיטורים בסך 8,551 שקלים, דמי הבראה בסך 662 שקלים, פדיון חופשה בסך 1800 שקלים, פיצוי בשל אי תשלום לפנסיית חובה 130 שקלים והוצאות משפט בסך 2,000 שקלים.
(דמ (י-ם) 5777/09 יוכבד ביאזי נ' יעקב פודים)
• ב"כ התובעת: עו"ד אביטל בן שטרית
• ב"כ הנתבע: עו"ד יהונתן פודים
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום עבודה ופנסיה
