הולדה בעוולה היא עילת תביעה שבבסיסה עומדת טענת היילוד, שהרופאים שביצעו את המעקב ההריוני באמו לא איתרו את מומו בעת שהיה ברחם אמו, וכך נגזר עליו לחיות במומו. יש שופטים הסבורים, כי יש מקום להכיר בעילת תביעה במקרה של הולדה בעוולה, רק כאשר מדובר במקרה בו ניתן לומר, שטוב היה לו ליילוד שלא נולד משנולד ("טוב מותי מחיי").
הורים של קטין, יליד 1999, הגישו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום, אשר דחה את תביעתם לפיצוי.
כאשר הקטין נולד, התברר שבידו השמאלית חסרות האצבעות 2 ו-5, ואף כף ידו קטנה מהרגיל.
ההורים טענו, כי במהלך ההריון, האם עברה 2 בדיקות אולטרסאונד, ולא התגלו בהן הפגמים בידו של העובר. לטענת ההורים, הצוות הרפואי שביצע את בדיקות האולטרסאונד התרשל באבחון המומים.
לא הייתה הצדקה להפסקת ההריון
ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור, וקבע כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש שלום לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי, לפיה איתור חוסר אצבעות העובר, כמום יחיד, מאובחן רק ב- 15.4% של המקרים. כמו-כן, בטופס הבדיקה הראשונה צוין, שבדיקת האולטרסאונד "שוללת מומים אנטומיים בסבירות גבוהה אך לא באופן מוחלט", כך שלמעשה, ההורים יכלו להבין שלא כל המומים ניתנים לאבחון.
ביהמ"ש הוסיף, כי גם אילו היה מגיע למסקנה שהצוות הרפואי במרכז הרפואי "בני ציון-רוטשילד" התרשל באיתור המום בבדיקות האולטרסאונד שנעשו, אין בכך כדי לקבל את הערעור, שכן גם אילו המום היה מתגלה בבדיקות האולטרסאונד, לא הייתה הצדקה להפסקת ההריון.
בפסק הדין נקבע, כי כל עוד הילד יכול להפיק הנאה מחייו, הוא יכול רק לברך על כך שבא לעולם, ומבחינתו מצב זה עדיף על מצב שבו ההנאה הייתה נשללת ממנו אילו ההריון היה מופסק בעודו ברחם אמו.
לפיכך, נפסק כי: " כפועל יוצא מכך מתבקשת המסקנה, שכאשר מדובר בילד שנולד עם מום שאינו מונע ממנו חיים איכותיים, אף אם הייתה רשלנות שבעטיה המום לא התגלה, הרשלנות לא גרמה נזק לילד, ועל כן אין בידו עילה לתבוע את הרופא הרשלן".
(עא (חי') 771/08 ר' ר' נ' ד"ר מיכאל אהרוני)
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
• ב"כ המערערים: עו"ד מרדכי סטורזי
• ב"כ המשיבים: עו"ד רפאל גלס
