המשיב בבקשה שהוגשה לבימ"ש השלום בחדרה הגיש לביצוע שיק שהוציא המבקש. המשיב הטיל עיקולים לפני המצאת אזהרה על נכסים שונים של המבקש. בשל חובות המבקש, העיקולים לא תפסו כספים, ועל כן המבקש מעוניין לבטל את הליכי העיקול.
ביהמ"ש קיבל את הבקשה, וקבע כי העיקול שהוטל על חשבון העו"ש של המבקש "לא תפס" דבר גם לא בחלוף 3 חודשים מהטלתו. ע"פ החוק, עיקול לא יכול לתפוס מעבר למה שיש לחייב ביום הטלת העיקול במהלך שלושה חודשים מיום שהוטל.
" מסגרת האשראי עולה על יתרת החוב בחשבון (ולו אלמלא העיקול) וכל מה שיכול המשיב מהותרת העיקול אינו אלא המשך גרימת נזק למבקש", פסק הרשם שמעון רומי.
"כך גם ביחס לעיקול שהוטל בית המגורים אותו מכר זה מכבר המבקש מעת שהותרת העיקול אך תגרום נזק שיגרם כתוצאה מההכרח החוזי להשלים את רישום הזכויות על שם קונה הנכס", הוסיף הרשם.
העיקול לא תפס דבר
נקבע, כי אין כל מחלוקת כי העיקול שהוטל על חשבון המבקש בבנק לאומי לא "תפס" מאומה, לא ביום הטלתו, וגם לא בחלוף למעלה מ- 3 חודשים מאז, ועל כן הוא לא משמש בידי המשיב בטוחה כלשהי אלא מייצר שלא לצורך וגם שלא כדין, "לחץ" על מסגרת האשראי של המבקש, ועל כן מן הראוי לבטל את העיקול.
הרשם ציין, כי כאשר העיקול הוטל, טרם המצאת אזהרה, בלשכת ההוצל"פ, הזוכה לא נדרש להפקיד בטוחות כלשהן, אולם, מרגע שמוגשת התנגדות בתוך תקופת האזהרה וההתדיינות מועברת לביהמ"ש, יש לחייב את מבקש העיקול להפקיד ערובות וערבויות, כאילו העיקול הוטל לכתחילה.
לאור האמור, הרשם הורה על ביטול כל העיקולים שהוטלו בתיק ההוצל"פ, מכיון שאין כל תכלית בהשארתן על כנן מלבד האפשרות של גרימת נזק.
בסיכום, הרשם חייב את המשיב בהוצאות המבקש בסך 2,000 שקלים.
(ת"ט 35962-12-09 כהן נ' מורגן)
