מקור זכות השימוע וחשיבותה
מקורה של זכות השימוע הוא בזכויות היסוד – הזכות לכבוד, לחירות, לקניין ולשם טוב. הגשת כתב אישום בגין עבירות פשע מהווה פגיעה קשה בזכויות הנאשם. להגשת כתב אישום יש השלכות על עתידו של אדם וכן על שמו הטוב ומעמדו. לעיתים, לאחר הגשת כתב האישום לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, והנזק כבר נגרם, גם אם בסופו של ההליך הפלילי הנאשם מזוכה.
"ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק את זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בענינו ישתנה מעמדו בציבור" (מתוך דברי ההסבר להצעת החוק סדר הדין הפלילי (תיקון מספר 26) (זכות השימוע), תשנ"ט-1999).
בטרם אנו נוקטים בצעד כה הרסני כלפי אדם, עלינו לתת בידו כלי אשר יאפשר לו למזער או למנוע את הפגיעה בזכויותיו. החשוד, למעשה, "מצטרף" לגוף המוסמך להחליט בדבר בגשת כתב האישום, ו"עוזר" למדינה לקבל החלטה עניינית וסבירה במכלול הנסיבות. החלטה מידתית ומאוזנת, הנסמכת על מלוא המידע והראיות, לאחר שמופיעים בפני הגוף המוסמך הסיפור והאדם שמאחורי האישומים והתמונה המלאה.
מהי, למעשה, זכות השימוע?
בהתאם לסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, לחשוד בביצוע עבירה מסוג פשע (החמורה ביותר, שהעונש עליה לא יפחת משלוש שנים) תישלח הודעה בדבר זכותו לשימוע בכתב. החשוד רשאי תוך 30 יום, לפנות לרשות התביעה בבקשה מנומקת להמנע מהגשת כתב אישום. רשות התביעה רשאית להזמין את החשוד להציג בפניה את הטענות בעל-פה.
איך ההודעה נראית בפועל?
בפועל, מתקבלת הודעה לקונית בת שתי שורות בלבד, המודיעה לחשוד על זכות השימוע, מבלי לתת הסבר בדבר מהות וחשיבות הזכות וההשלכות שיש לכך על המשך ההליכים. חשודים אשר אינם מודעים להשפעה המהותית שיש לכך, יכולים לגרום לעצמם נזק עקב שימוש לא מושכל בזכות. לדוגמה, חשוד בעבירת הטרדה מינית בחשד לליטוף, אשר במסגרת השימוע בכתב ובמטרה להפחית מחומרת מעשיו, יכתוב כי רק חיבק ונישק את המתלוננת בהסכמה, מיד מוסיף לעצמו עבירות לכתב האישום, מעצים את חומרת העבירות נגדו, ומשיג תוצאה הפוכה.
שימוש אפקטיבי בזכות השימוע
בטרם ניסוח השימוע, יש לקבל את מלוא חומר החקירה ולבחון היטב את פרטי המקרה. סניגור המתמחה בתחום יערוך בדיקה דקדקנית של חומר החקירה מול נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של החשוד, ויפרוס בפני התביעה את הטיעונים, אשר יכולים לגרום לשינוי של ממש בהחלטה האם להגיש כתב אישום, ואם כן בגין אילו עבירות ועל סמך אילו עובדות.
החלון הצר בו ניתן לממש את זכות השימוע
ההחלטה אם להגיש כתב אישום מתקבלת לאחר סיום התשאול והחקירה, ולאחר שבידי התביעה מלוא הראיות. מרגע סיום החקירה ועד לקבלת ההחלטה על הגשת כתב אישום, נפתח לחשוד חלון הזדמנויות צר, בו מתאפשר לחשוד להשפיע על ההחלטה האם להגיש את כתב האישום. בחלל שנוצר, ניתנת לחשוד ההזדמנות לשינוי והפחתה של עובדות מהותיות (זאת על סמך חומר הראיות שבידי התביעה) או ריכוך של העבירות בגינן מוגש כתב האישום או של חומרתן. במסגרת זכות הטיעון, למשל, ניתן לרכך עבירות פשע חמורות לעבירות "רכות" עליהן ניתן עונש קל יותר.
ראיון וידאו עם עו"ד דוד טובול: מהו תהליך השימוע בהליך פלילי?
כיצד מתקיים הליך שימוע?
לרוב, מתקיים שימוע בכתב, שלאחריו מתקבלת החלטת התובע. לעיתים יוזמן החשוד לשימוע בעל-פה, במסגרתו ניתנת לחשוד הזדמנות של ממש לפרוש את טענותיו, להציג ראיות חדשות שלא מצויות בידי התביעה, וכן לחשוף בפני התביעה את נסיבותיו האישיות המייחדות את המקרה. האפשרות להתייצב מול רשויות התביעה ולטעון בפניהן יכולה להביא לשינוי קיצוני בהחלטת המדינה על המשך ההליכים, ובמקרים מסויימים יהיה נכון ליזום קיום שימוע בעל-פה.
לדוגמה, חשוד שהעלים מיסים בהיקף נמוך של כמה אלפי שקלים - במהלך השימוע מתגלות נסיבות אישיות אשר הובילו את החשוד לפעול כפי שפעל, למשל, מצב רפואי או מצוקה משפחתית. במקרה כזה, המדינה יכולה להחליט מיד כי בהתחשב בהיקף מעשיו מעשיו של החשוד וחומרתם אל מול נסיבותיו האישיות והגורמים שהובילו אותו לפעול כפי שפעל, אין הצדקה או ענין לציבור לנקוט נגדו הליך פלילי, ואין להגיש במקרה זה כתב אישום אשר יכתים את שמו.
עו"ד פלילי מיומן ידע להעלות את הטענות המהותיות, לזהות פגמים בהליך הפלילי ולספק לתביעה מידע השייך לעניין שלא היה בידה, ושיש בו כדי לקבל החלטה המיטיבה עם החשוד.
מחשוד לקורבן - מקרה שהיה
קבוצת נערים נכנסה למגרש כדורגל בו שיחקה קבוצת נערים נוספת. בין הנערים החלו חילופי דברים ובין אחד הנערים לבין קטין התפתחה קטטה שאף הסתיימה בהכאת הקטין במקל. למחרת, הגיע הקטין מלווה באחיו הבגיר אל החשוד, והשניים היכו את החשוד מכות נמרצות, תקפו אותו באמצעות מוט ברזל, פגעו בחשוד עם כלי רכב וגרמו לו לחבלות חמורות ושברים שהובילו לאשפוז ממושך בבית-חולים ולנזק נפשי.
רשויות התביעה הודיעו לחשוד, כי מכיון ש"הוא התחיל" בקטטה הראשונה, יוגש כתב אישום הן כנגד החשוד והן כנגד הקטין ואחיו. התערבותו של הח"מ בשלב זה של ההליכים ובטרם הוגש כתב אישום, הובילה לקביעת שימוע מהיר בעל-פה מול רשויות התביעה. במסגרת השימוע הוצגו ראיות רפואיות שהראו שהקטין כלל לא נפגע במסגרת הקטטה הראשונה ולא נגרם לו כל נזק רפואי. לעומתו, החשוד נפגע באופן חמור הן גופנית והן נפשית. יתרה מכך, בעוד שהקטטה הראשונה התפתחה עקב חילופי דברים בין הצדדים, הקטין ואחיו הגיעו באופן מכוון ומתוכנן מראש כדי לפגוע בחשוד ולגרום לו לחבלות ונזקים. בנוסף, אמצעי תקשורת שונים אשר שמעו על המקרה, פנו אף הם לרשויות התביעה והביעו פליאה על הכוונה להגיש כתב אישום כנגד החשוד – הקורבן.
ניהול הליך השימוע הוביל לכך שהפרקליטות הודתה בטעותה, התנצלה בפני החשוד, וחזרה בה מהכוונה להגיש כתב אישום. בנוסף, הפרקליטות החליטה להחמיר בעבירות שבכתבי האישום שיוגשו כנגד הקטין ואחיו. מעבר לכך, החשוד קבל מרשויות המדינה את כל הסיוע לו זכאי קורבן בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה ואת הגישה להחלטות ולחומר התיק הפלילי. החשוד הגיש תביעה אזרחית לפיצוי בגין נזקיו מהקטין ואחיו, וקבל פיצוי של 100,000 ₪.
מכאן עולה, כי ליווי נכון בהליך השימוע יכול לחולל השפעה קרדינאלית על המשך ההליכים, כאשר במקרה זה, במקום כתב אישום, קיבל הלקוח פיצוי כספי על נזקיו, בעוד הקטין ואחיו מרצים את עונשם שהוחמר.
יתרונות זכות השימוע
כאמור, החשוד מעורב בהליך מעין משפטי, בו ניתנת לו ההזדמנות להשפיע על קבלת ההחלטות, בשלב הכי קריטי בו מתגבש ונוצר כתב האישום.
זכות השימוע מהווה מנגנון ביקורת נוסף על התנהלות הרשות, ולעיתים מאירה עניינים שהעבודה היומיומית והשוחקת של רשויות התביעה, לא תמיד רואה.
מימוש אפקטיבי של זכות השימוע מוביל לביסוס ההחלטה על מלוא המידע, הראיות והנסיבות.
מתן זכות השימוע ויישומה בפועל מוביל לחיזוק אמון הציבור במערכת התביעה.
כפי שהוזכר במקרה לעיל, מימוש זכות השימוע, בצירוף ישום הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, הוביל לקבלת פיצוי נזיקי בתביעה אזרחית, ומכאן כי זכות השימוע פותחת צוהר למימוש נוסף של זכויות.
הזכות מקדמת שוויון בפני החוק, שכן מאז תוקן חוק סדר הדין הפלילי ונוסף לו סעיף 61א', זכאי כל חשוד בעבירת פשע לזכות שהיתה נתונה בעבר בעיקר לאנשי ציבור ועבירות צווארון לבן.
לסיכום, הגשת כתב אישום כנגד חשוד, מהווה פגיעה חמורה בזכויות הפרט. מימוש אפקטיבי ומושכל של זכות השימוע יכול למנוע את הפגיעה או למצער להפחית משמעותית את עוצמתה. ההשפעה של זכות השימוע הינה מכרעת על החלטת התביעה ועל המשך ההליך הפלילי, ומכאן החשיבות לממש את זכות השימוע בליווי יעוץ מקצועי.
*עו"ד דוד טובול יוצא פרקליטות המדינה, המחלקה לחקירות שוטרים, ובעל למעלה מעשר שנות נסיון במשפט פלילי ובליטיגציה.
