מדינת ישראל ממוקמת באזור פעיל מאוד מבחינה סיסמית, ונמצאת לפיכך בסיכון גבוה לרעידות אדמה. אחת הדרכים להתמודדות עם מבנים שנבנו טרם החלת תקן לעמידות מבנים הנדסיים ברעידות אדמה (תקן 413) היא: "תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה" (תמ"א 38). על-פי ההערכות, כ- 40% מכלל המבנים לא יעמדו ברעידת אדמה חזקה, מאחר שלא נבנו על-פי התקן המחמיר לעמידות מבנים ברעידות.
תמ"א 38 והתיקונים
באפריל 2005 אישרה הממשלה, לפי המלצת המועצה הארצית לתכנון ולבניה, תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, היא תמ"א 38. מאז אישורה בשנת 2005, תוקנה תמ"א 38 שלוש פעמים: ביולי 2007 אישרה הממשלה את תיקון מס' 1, שעיקרו הבהרת הפרשנות לכמה מהוראות התכנית. בפברואר 2010 אישרה הממשלה את תיקון מס' 2, המהווה שינוי מהותי להוראותיה המקוריות של התמ"א, ואילו במאי 2012, אישרה הממשלה את תיקון מס' 3, המהווה חקיקה משלימה ומטרתו להגביר את הכדאיות הכלכלית שביישום התכנית.
תוקף התכנית נקבע לחמש שנים מיום אישורה, תוך מתן אפשרות להארכת תוקפה לתקופה נוספת של חמש שנים {סעיף 29 להוראות תמ"א 38 (נוסח משולב מאי 2012)}. בסוף שנת 2009 האריכה המועצה הארצית את תוקפה של תמ"א 38 לחמש שנים נוספות, שהחלו ב- 18.5.2010.
תיקון מספר 3
במסגרת תיקון מס' 3 לתמ"א 38, בניסיון להוציא פרויקטים רבים יותר לפועל, נקבע מתן תוספת זכות הבניה - הוועדה קבעה כי זכויות בניה מכוח תמ"א 38 יעמדו על שתיים וחצי קומות ללא הבחנה בין הרשויות במדינה.
הסכנה: רעידת אדמה
על-פי המקרא, עדויות היסטוריות וממצאים ארכיאולוגיים, ידוע כי במדינת ישראל מתרחשת רעידת אדמה חזקה שעשויה להיות קטלנית בממוצע כל 80 עד 100 שנה. ככל הידוע, רעידת האדמה האחרונה בישראל התרחשה בשנת 1927 בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר ופגעה קשות בערים ירושלים, יריחו, רמלה טבריה ושכם. ברעידת האדמה נהרגו כ- 500 בני אדם ומאות נפצעו או נותרו ללא קורת גג.
לא קיימת יכולת לחזות מראש התרחשות של רעידת אדמה, ואין אפשרות להתריע מספיק זמן מראש כדי שאנשים יוכלו להתרחק ממוקד הרעש. לראיה, רעידות האדמה הקשות בשנתיים האחרונות, רעידת האדמה באינדונזיה וביפן למשל. לעת עתה מומחים סבורים, כי קיים סיכוי גבוה לרעידת אדמה במקומות שבהם התרחשו רעידות אדמה בעבר.
אמצעים לעידוד ביצוע החיזוק
תמ"א 38 כוללת אמצעים לעידוד ביצוע החיזוק על-ידי תוספות זכויות בניה (תוספת יחידות דיור חדשות והרחבת דירות קיימות), על-ידי הנחות מיסוי ועל-ידי קיצור הליכים סטטוטוריים. הרווחים ממכירת הדירות החדשות מממנים (חלקית לפחות) את חיזוק המבנה. תמ"א 38 חלה בעיקר על מבנים בני 3 קומות לפחות.
בשנת 1975 יצא לראשונה תקן ישראלי לתכנון מבנים עמידים בפני רעידות אדמה. בשנת 1980 החלו ליישם תקן זה.
שמירה על חיי אדם
הדעה הרווחת של אלו התומכים בתמ"א הינה, כי השיקול העיקרי אותו יש לקחת בחשבון הינו השמירה על חיי אדם, נוכח הסיכון הנשקף לתושבים כתוצאה מהתמוטטות מבנים בעת רעידת אדמה חזקה.
אם כן, מטרת התכנית הינה קביעת הסדרים תכנוניים לשיפור מבנים וחיזוקם לצורך עמידותם בפני רעידות אדמה. על כן יש לקבוע הנחיות לחיזוק מבנים קיימים כדי לשפר עמידותם בפני רעידות אדמה, לעודד ביצוע חיזוק המבנים על-ידי תוספות בניה וקביעת הסדרים תכנוניים להריסת מבנה קיים אשר נדרש בו חיזוק בפני רעידות אדמה והצורך בהקמתו מחדש.
חששות של הדיירים
גם היום, למעלה מ- 8 שנים מאז אושרה תמ"א 38, קיים עדיין חשש בקרב ציבור הדיירים והיזמים להיכנס לתהליך חיזוק המבנים. החששות נובעים הן מחסמים ביורוקראטיים רישויים בוועדות המקומיות ומיסוי היטלים ואגרות, והן מחוסר ידע של דיירים רבים, וחששות שונים מפני "נזק" שעלול להיגרם לנכס או לאיכות חייהם.
תיקון 3 הצליח להפיג מעט את החששות
תיקון 3 לתמ"א 38 סייע רבות בהסרת חלק מחסמים אלה, וגרם לכך שבשנים האחרונות "התעוררו לחיים" פרוייקטים רבים. מצב זה מגדיל את מגוון האפשרויות העומדות בפני הדיירים ומאפשר השגת הצעות אטרקטיביות יותר. וכמו בכל שוק, מומלץ לדיירים להבין מהן הזכויות המגיעות להם מכוח התמ"א, בכדי לבחון ולמקסם את ההצעות אותן הם מקבלים בדרך-כלל בסיוע של שמאי.
תיקון 3 לתמ"א 38, מטפל במספר רב של נושאים אשר דרשו טיפול, כגון: ניוד זכויות במסגרת תמ"א 38, הנחיות בנוגע להיבטים הנדסיים הקשורים בביצוע פרוייקט תמ"א 38 ועוד.
הנושא הבולט ביותר בתמ"א 38/3 הינו מתן תמריץ כלכלי נוסף על-ידי מתן אישור להוספת קומה נוספת ועל-ידי כך לאשר תוספת 2.5 קומות במסגרת תמ"א 38.
בסיום יצוין, כי ישנם פרויקטים של תמ"א מעוכבים, כך למשל: בעיר אור עקיבא והסביבה, שם מעוניינים לפעול לפי תמ"א 38 / 1.
