מידי יום כמעט מתפרסמות ידיעות בדבר ריבוי השימוש באלכוהול בקרב בני הנוער, ומחקרים מצביעים על כך שגיל תחילת צריכת האלכוהול הולך ויורד משנה לשנה.
מבחינה חוקית כיום, שתיית אלכוהול כשלעצמה, אינה מהווה עבירה פלילית, להבדיל ממכירת ואספקת אלכוהול לקטין.
סעיף 193א לחוק העונשין, קובע איסור מכירת משקאות משכרים לקטין, כאשר עונשו של המוכר משקאות משכרים לקטין הוא עד ששה חודשי מאסר, ואף ניתן לראותו כמי שהפר את תנאי רישיון העסק בניגוד לחוק רישוי עסקים, ולנקוט כנגדו בסנקציות שונות לרבות צו לסגירת העסק. עונשו של מי שמעודד או משדל קטין לשתות משקאות משכרים, הוא עד שלושה חודשי מאסר.
למציאת עו"ד בתחום ייצוג קטינים באתר משפטי
בתיק בו אנו מטפלים, הוגש כתב אישום כנגד בעל פיצוציה, עיוור, שמכר אלכוהול לקטין. הנאשם טוען שבדרך כלל מזהה את האדם על פי קולו, אלא שבמקרה זה הקטין קנה את הוודקה היה בעל קול עמוק, והקול הטעה אותו. הייתם מקבלים את הסבר? או שמא, האם זו "עצימת עיניים"?
אך אם נחזור לעניינם של הצרכנים, למרות שעצם שתיית האלכוהול על ידי קטין אינה מהווה עבירה, הרי שבפועל מקרים רבים של הסתבכות בעבירות פליליות הם תולדה של צריכת אלכוהול.
כידוע אלכוהול משפיע כ"משחרר בלמים ועכבות", וכך, תחת השפעת האלכוהול נולדות התנהגויות שלא היו קיימות אלמלא השתייה, חלקן מגיעות עד כדי ביצוען של עבירות פליליות חמורות.
הטענה כי בעת ביצוע העבירה היה הנאשם שתוי, ברוב המקרים לא תשמש כהגנה מאחריות פלילית, שכן סעיף 34ט לחוק העונשין הדן בהגנת ה"שכרות" קובע כי: "לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו."
כלומר: מקום שאדם הביא עצמו למצב של שכרות, לא יוכל לטעון לפטור מאחריות פלילית על בסיס הגנה זו.
על פי נתוני הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, עולה כי בין 50% ל-60% מבני הנוער בישראל צורכים אלכוהול. מדובר בשיעור שתיינות השני בעולם לאחר אוקראינה!
עוד עולה מהמחקרים, כי בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכת האלכוהול המופרזת בקרב בני נוער, כלומר בשיעורי ההשתכרות ו"שתיית הבולמוס" (שתייה של חמש מנות משקה או יותר במהלך שעות אחדות) וכי גיל התחלת השתייה בישראל הולך ויורד.
מנתוני משרד הבריאות עולה שמספר בני הנוער והצעירים שהגיעו לחדרי מיון בשנת 2008 עקב צריכה מופרזת של אלכוהול היה 730, מהם 448 בנים ו-282 בנות.
משכך, תופעת השכרות, על השלכותיה, מהווה כיום אחת הסכנות החמורות המאיימות על שלום הציבור והסדר הציבורי בישראל, והיא בעלת השפעה רבה על תופעות של אלימות, עבריינות ותאונות דרכים חמורות וקטלניות.
גם המחוקק החל להכיר בהקפה של תופעת השכרות ובצורך להילחם בה, וביום 18.3.10, אושר חוק המאבק בתופעת השכרות, התש"ע- 2010 שנכנס לתוקף בחודש אפריל 2010.
התמודדות עם תופעת השכרות
מטרת החוק החדש, היא להתמודד עם תופעת השכרות על היבטיה והשלכותיה השליליות בכך שהוא מרחיב את איסור מכירת האלכוהול לקטין, ומגביל את עצם החזקת האלכוהול במקומות ציבוריים ושתייתו.
החוק מעניק לשוטר סמכות לתפוס ולהשמיד משקה משכר המוחזק במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, אם יש לו יסוד סביר להניח כי שתייתו עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי.
החוק קובע כי החזקת משקה משכר בכלי שאינו סגור בין השעות 21:00 - 06:00, מקימה חזקה כי קיימת כוונה לשתותו ויש בכך כדי להוביל להפרת הסדר הציבורי.
באשר לקטינים, קובע החוק כי אם היה לשוטר יסוד סביר להניח כי קטין שותה משקה משכר במקום ציבורי או מחזיק בו על מנת לשתותו, ללא נוכחות האחראי עליו או בחוג משפחתו - יש לו לשוטר סמכות לתפוס המשקה ולהשמידו, ללא כל קשר לשעה או לשאלה האם קיים חשש להפרת הסדר הציבורי.
כאמור, עבירות רבות של אלימות, החל מתגרה וכלה בעבירות תקיפה חמורות, נולדו כתוצאה מאמירה כלשהי ותגובה ללא פרופורציה, תחת השפעת אלכוהול.
רק לאחרונה, ייצגנו שני נערים, שהואשמו בכך שבמהלך מסיבה, כשהיו בגילופין, תקפו אחד את השני עם בקבוקים שבורים ופצעו האחד את משנהו.
המשטרה הגישה כתב אישום במשותף נגד שניהם. שניהם סירבו לקבל אחריות למעשיהם, ולכן לא ניתן היה לקיים הליך "גישור" - או צדק מאחה, כי כל אחד מהם ראה עצמו כקורבן.
לו היו מוכנים לקבל אחריות על כך ששתו לשכרה, אפשר היה להתקדם בתיק, אבל ההליכים הלכו והתמשכו, וגיוסם ליחידות מובחרות נדחה ונדחה.
קשה היה שלא להצטער על הנזק שנגרם להם, על ההסתבכות המיותרת, שגם הטילה בהם מום, וגם גרמה לדחיית הגיוס שלהם בחצי שנה. בסוף המשפט, הם נפלו איש בזרועות רעהו והפכו לחברים טובים, אבל הנזק שנגרם על ידי שתיית האלכוהול היה בלתי הפיך.
אז מה ניתן לעשות? - בהחלט שניתן ורצוי לפעול
תחילה, יש לאתר את הבעיה ולבחון האם קיימים סימני אזהרה לכך שהנער/הנערה שותים, כמו למשל היעלמות בקבוקי שתייה, הנער חוזר כשהוא מדיף ריח של אלכוהול, טשטוש ועייפות רבה בבקרים, ועוד.
מניסיוננו כעו"ד המייצגים נוער בפלילים, למדנו שחלק מן הבעיה היא העדר סמכות הורית, הבאה לידי ביטוי במנעד, הנפרש בין אי הצבת גבולות לחוסר תשומת לב מספיקה לצרכיו הרגשיים של הקטין.
אין ספק, כי במידה וקיימת אינדיקציה לשתייה שאינה חד פעמית או מקרית, אין להתעלם מכך, ורצוי לפנות לייעוץ וטיפול מוקדם ככל הניתן.
כמי שמייצגים נערים ונערות שכבר הסתבכו לאחר ששתו, אנו למודי ניסיון: הפתרון הוא בחינוך ובמניעה. וכבר אמרו חכמים מאיתנו: סוף מעשה במחשבה תחילה...
מירב נוסבוים - אלי בניה, עורכי דין.
