תאומות נולדו מחוץ לקשר נישואין. גבר הסכים לספק אשה, ידידה שלו, זרע כדי שתוכל להרות. האשה הרתה וכתוצאה מתרומת הזרע נולדו התאומות, כיום בנות 6. 3 חודשים לאחר הולדת התאומות, הגבר ניתק את הקשר עם האם והבנות. האם הוא יהיה חייב לשלם לתאומות מזונות?
מזונות הכרחיים
ביהמ"ש לענייני משפחה דן לאחרונה בסוגיה, וקבע כי היקף החיוב במזונות הכרחיים של קטין יהודי שנולד לאב יהודי מחוץ למערכת נישואין, זהה לזה של קטין בעל אותם צרכים שנולד לזוג נשוי.
במקרה הנדון מדובר בקטינות בנות 6, וע"פ דיני ישראל מתחת לגיל 15 חלה על האב חובת המזונות כדי כל צרכיו ההכרחיים של הקטין.
עם זאת, הוסיפה השופטת מילר, יש לקבל את טענת הגבר כי יש לחלק את הנטל בין ההורים בצורה שונה, כאשר מדובר במזונות מדין צדקה. ". לטעמי, בנסיבות הקיצוניות של המקרה...", כתבה השופטת בפסק הדין, "בהן אם פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין (בהזרעה מלאכותית), כאשר נוכחותו של אב בחיי הקטין אינה וודאית כלל וכלל, במיוחד כאשר כבר בתחילת ההריון האב נעלם מהתמונה, הרי מלכתחילה לוקחת על עצמה אחריות גדולה יותר. במקרה כזה, סבורני, כי חובת האב מצטמצמת למזונות ההכרחיים, והוא אינו חייב לספק רמת חיים שהאם קובעת".
השופטת בחנה את הכנסות הגבר, הכנסות האשה וצרכי התאומות, וקבעה כי הגבר ישלם לתאומות מזונות בסך 2,400 שקלים לחודש, החל ממועד מתן פסק הדין לאבהות (10.5.2007).
כן חויב האב לשלם את מחצית ההוצאות הרפואיות החריגות שלא מכוסות ע"י ביטוח הבריאות הממלכתי, למעט הוצאות אחת התאומות שנובעות מהפרעת תקשורת שאובחנה בה. זאת, משום שהאם סרבה לפרט באיזו הפרעה מדובר ומהן תוצאות האבחון כדי לשמור על פרטיות בתה.
" בנסיבות בהן האם המחזיקה בכל המידע אודות מצבה של ש', אינה מעונינת לחשוף אותו, מטפלת בעצמה בקטינה בדרכים ובאמצעות רופאים הנראים לה, ואינה מעונינת לקבל עזרה מהמל"ל, ככל שמגיעה עזרה כזו, הרי היא למעשה מבהירה, לכולי עלמא, כי היא ההורה היחיד. למעשה האם היא זו שלוקחת אחריות. ולפיכך, לעניות דעתי, אינה יכולה לתבוע את השתתפות האב בצרכים המיוחדים האלה", קבעה השופטת מילר.
(תמ"ש 1241/05 ט. ר נ' ק.פ)
• ב"כ התובעות: עו"ד איריס אסיף
• ב"כ הנתבע: עו"ד שרון פרילינג
