אשה התאבדה ב-6 במאי 2009. בדירתה נמצא מכתב בכתב ידה, נושא תאריך של אותו יום, ובו נאמר, בין היתר, כי המנוחה לא יכולה לסבול יותר את הכאבים, היא מבקשת לא להתאבל עליה ולא להודיע על כך לאחיה או לאחותה וגם לא לילדיה. המנוחה התייחסה במכתב למחצית הדירה שבבעלותה, למכונית שלה ולכספת.
המבקשות שהיו חברות המנוחה והן הנהנות על פי המכתב הגישו את המכתב לרשם לענייני ירושה והן עותרות לכך, כי המכתב יוכר כצוואה ויקוים.
ליעוץ בנושא צוואה וירושה, פנו לעורכי דין משפחה
המשיבים, ילדי המנוחה, מתנגדים לבקשה לקיום צוואה, וטוענים כי המכתב אינו מהווה צוואה. לדבריהם, מאחר שהמסמך לא נושא כותרת של צוואה, אין לראות בו צוואה. כמו-כן לטענתם, נפלו בו פגמים, כגון: העדר חתימה של המנוחה על כל עמוד, התייחסות רק לחלק מהרכוש ועוד.
המכתב עונה על דרישות החוק לצוואה
השופט נפתלי שילה קבע, כי ע"פ חוק הירושה והפרשנות לו, אין חובה כי החתימה של המצווה תהיה במקום מסוים. "העובדה כי המנוחה לא חתמה על כל עמוד ואף הוסיפה כמה מילים מתחת לחתימה, לא פוגמת בצוואה", פסק השופט.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צוואות וירושות
כמו-כן, נקבע כי העובדה כי שהמנוחה לא התייחסה לכל רכושה אלא לרכושה העיקרי: דירתה, רכבה וכספת, אינה גורעת כהוא זה מתוקף הצוואה. "אין כל חובה כי צוואה תתייחס לכלל הרכוש", כתב השופט שילה בפסק הדין.
השופט הוסיף, כי המכתב עונה על כל שלוש הדרישות שבחוק לצוואה בכתב יד: הוא כתוב בכתב ידה של המנוחה, נושא תאריך וחתום על ידה.
כן נקבע, כי המכתב צופה פני מוות ונוקט לשון ברורה וחד-משמעית, ועל כן גם אם נפלו פגמים טכניים בצוואה, דברי המנוחה ברורים ביותר ויש לקיימם בהתאם לחוק.
על כן, השופט דחה את התנגדות המשיבים, וחייב אותם בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 שקלים.
(ת"ע 105320/09 ל.פ. נ' מ.ק.)
• ב"כ המבקשות: עו"ד מנחם אברמוביץ ויפעת פוקס
• ב"כ המשיבים: עו"ד ניר בן מאיר