המשטרה טענה, כי ב-4 באוקטובר 2009 בוצעה העבירה של נהיגה במהירות מופרזת, וכי המהירות שבה נהג הנאשם נמדדה באמצעות מכשיר המולטונובה. הרכב הנמדד הונצח במצלמה.
ב"כ הנאשם טען, כי אין בראיות התביעה להביא להרשעה בהעדר ראייה לכיול המכשיר.
לטענת ההגנה, המשטרה מתעלמת מקביעותיה של ערכאת הערעור בפסק הדין בעניין דומב, לפיו חובה על המשטרה לבצע כיול תקופתי למכשיר המולטונובה, לשם הבטחת אמינות המדידה.
השופטת רבקה בן יששכר קיבלה את עמדת ההגנה, וקבעה כי בהעדר תעודת כיול יש חסר בראיות התביעה. נפסק, כי למשטרה לא היו די ראיות להוכחת אמינות המדידה, ולכן יש לזכות את הנאשם. השופטת ציינה, כי המשטרה נוהגת בחוסר תום וחוסר הגינות ציבורית בניהול ההליכים המבוססים על מדידות במכשיר, שלא כויל תקופתית למרות עמדת ערכאת הערעור.
נתפסת נוהג במהירות מופרזת? התייעץ עם עורך דין תעבורה
ביקורת על התנהלות המשטרה
נקבע, כי המשטרה בחרה לנהל הליך משפטי שלא לצורך, כאשר היא יודעת שאין בידה ראייה לעניין כיול המכשיר הנדרש להוכחת אמינות המדידה, ובכך היא הכבידה על הנאשם וביהמ"ש ללא הצדקה.
" התנהלות המשטרה מהווה התעמרות באזרחים וביזוי החלטות בתי משפט", כתבה השופטת וקבעה כי יש מקום להטיל על המשטרה הוצאות. " הימנעות מתשלום הוצאות עלולה לעודד להיטות-יתר של התביעה להמשיך ולנהל משפטים גם לאחר שהתברר לה, או שהיה בכוחה לברר, כי הם יסתיימו בזיכוי מוחלט", כתבה השופטת וחייבה את המשטרה לשלם לנאשם הוצאות של 3,000 שקלים.
(תת"ע 43151-09 מ.י. משטרת ישראל - המטה הארצי נ' לוי)
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
