בפסק הדין דובר במערער שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונה בעבודה, כתוצאה ממנה הפך למוגבל וישב בכסא גלגלים, ואף נזקק לטיפול רפואי ולכדורים להפגת כאבים. המערער הופנה ע"י המוסד לביטוח לאומי לשירותי בריאות כללית – קופת החולים בה הוא מבוטח, לקבלת טיפול רפואי. במסגרת הקופה טופל המערער במרפאת כאב של המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, ונשלח על ידי רופא המרפאה לטיפולי רפואה משלימה של דיקור, שיאצו, והידרותרפיה.
תביעתו של המערער למימון הטיפולים המשלימים נדחתה ע"י קופת החולים והמוסד לביטוח, ותביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדחתה גם היא. על כן הוגש הערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
ביקוש גובר לטיפולי רפואה משלימה
השופטת נילי ארד קבעה בפסק הדין, כי אין לשלול הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" ו"ריפוי".
זאת, לאור מגמות מוכחות של ביקוש גובר והולך בישראל ובעולם לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה לצד הרפואה הקונבנציונאלית; נוכח הסדרי החקיקה הקיימים במדינות העולם, והמדיניות המסתמנת בחקיקה בישראל, בהתייחס להכרה בענפים מסוימים של הרפואה המשלימה כמקצועות בריאות המעניקים שירותי רפואה, כולל ריפוי וטיפול רפואי; ולאור הפרשנות הלשונית והתכליתית של הוראות הדין בחוק הביטוח הלאומי, בתקנות ובהסכם בין המוסד לקופה, והשתקפותם בראי של מציאות החיים והשתנות הזמנים.
בית הדין הארצי לעבודה התווה בפסק דינו קווים מנחים לבחינת הביקורת השיפוטית על החלטות קופת החולים והמוסד לביטוח לאומי בעניין קבלת בקשה של נפגע עבודה למימון טיפולים משלימים או סירוב לבקשה.
במקרה שנדון בפסק הדין, נקבע כי יש להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לעבודה, באשר להמשך הבירור בתביעתו של המערער.
(עבל 419-06 אבנר עורקבי - המוסד לביטוח לאומי)
• ב"כ המערער: עו"ד עדי אבידן
• ב"כ המשיב: עו"ד עמי רוטמן
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום ביטוח לאומי
לקריאה מורחבת על זכויות עובדים!
