בימ"ש השלום בירושלים דחה תביעה כספית שהגיש מתווך לתשלום דמי תיווך, וקבע כי לא נחתם הסכם נפרד בכתב כדרישת החוק, ועל כן המתווך אינו זכאי לדמי תיווך.
המתווך וחברת התיווך טענו, כי הנתבעת, אשה בשם יפה סידון, חתמה עימם על הסכם להזמנת שירותי תיווך במקרקעין בבלעדיות ביום 26.7.06 לתקופה של שישה חודשים , אך היא ובעלה הפרו את ההסכם, מכיון שדירתם נמכרה בתוך תקופת הבלעדיות הקצובה, מבלי ששילמו להם את דמי התיווך בשיעור של 2% ממחיר המכירה, כמתחייב על פי ההסכם.
הנתבעים, יפה ואפרים סידון, דחו את טענות המתווך והחברה, וטענו כי לא הייתה גמירות דעת של יפה לתת בלעדיות לתובעים בהזמנת שירותי התיווך מהם. כמו-כן טענו בני הזוג סידון, כי התובעים לא מילאו את חובתם בנוגע להתקשרות בהסכם למתן שירותי תיווך בבלעדיות, שכן לא הייתה חתימה על מסמך נפרד לצורך ההתקשרות בבלעדיות, ולא היה פירוט של פעולות השיווק, שעל התובעים לבצעם במסגרת הסכם הבלעדיות. עוד טענו הנתבעים, כי התובע לא היה הגורם היעיל לביצוע העסקה, וכלל לא היה מעורב בעסקת המכר.
מסמך נפרד בכתב- דרישה הכרחית!
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה, כי התובעים אכן לא קיימו את הוראות חוק המתווכים, לפיהן הדרישה לקיומו של מסמך בכתב נפרד הינה דרישה מהותית ולא ניתן להתנות עליה.
השופטת הוסיפה, כי מעדותה של יפה עולה, כי לא הובהר לה שהיא מחויבת לבלעדיות בהזמנת שירותי התיווך, וסביר גם להניח כי היא הייתה נמנעת מפנייה להזמנת שירותי תיווך ממתווכת אחרת, אילו הודיע לה התובע כי היא התקשרה איתו בהסכם להזמנת שירותי תיווך בבלעדיות.
עוד נקבע, כי התובע לא היה "הגורם היעיל" בהתקשרות- הוא לא הפגיש בין הצדדים לעסקת המכר מאחר שהוא לא פגש את רוכשי הדירה נשוא ההסכם.
על כן, נדחתה התביעה והתובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט של 2,000 שקלים. (א 2461/07 דרור בראון נ' יפה סידון).
לייעוץ משפטי בנושא קבלת דמי תיווך פנו אל עורכי דין מקרקעין
