ביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר-שבע דן בתביעה של אדם בשם יוסף לוי נגד חב' "בליינד דייט".
התביעה הוגשה בהתאם ל -"חוק הספאם"- סעיף 30 (א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) בשל שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק.
לטענת התובע, הוא ביקש מ"בליינד דייט" להסיר את שמו מרשימת התפוצה שלה, וקיבל אישור לכך ב-9 באוגוסט 2009, אולם, לאחר מכן נשלחו אליו 6 הודעות מאתר "בליינד דייט". על-כן, ביקש התובע כי ביהמ"ש יפסוק לו פיצוי.
השופט אור אדם קבע, כי ההודעות שנשלחו לתובע הן הודעות אישיות בעקבות פניה לאתר על ידי לקוחה אל התובע ולכן ספק אם מדובר ב"דבר פרסומת" כהגדרתו בחוק, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות.
לא היה מקום לשלוח את ההודעות
"נראה לי כי כוונת המחוקק בחקיקת סעיף חשוב זה הייתה להרתיע גופים מסחריים מלשלוח הודעות פרסומת בתפוצה רחבה. בענייננו מדובר בהודעות אישיות", כתב השופט בפסק הדין.
"יחד עם זאת", קבע השופט, "הפנה התובע לסעיפים בחוק הגנת הפרטיות וללא ספק לאחר שהודיע לנתבעת על רצונו להימחק מרשימת התפוצה, לא היה מקום לשלוח הודעות אישיות כפי שנשלחו". בנסיבות אלה, נפסק כי יש מקום לפצותו.
בהתאם לכך, חויבה "בליינד דייט" לשלם לתובע פיצוי של 1,000 שקלים. בנוסף, חויבה החברה בתשלום הוצאות משפט של 200 שקלים.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(ת"ק 1771-09 לוי יוסף נ' בלינד דייט בע"מ)
