ב-9.6.2009 מסר התובע 24 חולצות מכובסות, עטופות בשתי שקיות נפרדות, לגיהוץ במכבסת הדר בצפון. להפתעתו הרבה, הוא גילה ב- 25.6.2009 כי 18 חולצות מהחולצות המגוהצות מוכתמות בדיו.
לטענת התובע, הוא מסר את החולצות למכבסה ללא כתמים, ועל המכבסה לפצות אותו על הנזק שנגרם לו. התובע ביקש פיצוי של 4,600 שקלים לפי החישוב הבא: מחיר כל חולצה בשווי 200 ₪ כפול מספר החולצות שנפגמו (3,600 ₪) בנוסף לסך של 1,000 ₪ פיצוי בשל עוגמת נפש והוצאות משפט.
המכבסה ומנהלה טענו מנגד, כי הם לא גרמו לכל נזק לחולצות, וכי כתמי דיו לא יכולים להיווצר מגיהוץ בלבד אלא בכביסה (וכזו לא בוצעה) ורק כאשר נשכח עט באחד הבגדים.
החולצות חזרו מהמכבסה כשהן מוכתמות
השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד מביהמ"ש לתביעות קטנות בעפולה קיבלה את התביעה בחלקה, וקבעה כי היא נותנת אמון בגרסת התובע, כי החולצות נמסרו לגיהוץ כשהן נקיות ושבו אליו כשהן מוכתמות, לאחר מסירתן לנתבעים לגיהוץ.
נקבע, כי הנתבעים כלל לא הודיעו לתובע על הכתמים בחולצות כשגילו אותם, אלא חיכו לאחר ביצוע הגיהוץ כדי לעדכן אותו. ""שתיקת" הנתבע והגהצנית והימנעותם מלהודיע לתובע על הימצאות הכתמים מיד או בסמוך לאחר שנתגלו בחולצות ...תומכות במסקנתי ולפיה הכתמים נגרמו בעטיו של הגיהוץ", כתבה השופטת.
באשר לפיצוי המגיע לתובע, נקבע כי התובע לא הוכיח שכל חולצה עולה 200 שקלים, ועל כן הפיצוי נפסק על דרך האומדן והועמד על 1,800 שקלים.
כמו-כן, הנתבעים חויבו לפצות את התובע על עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך של 700 שקלים. בסיכום, נפסק לזכותו של התובע פיצוי של 2,500 שקלים.
(ת"ק 15294-07-09 וולף נ' ע.מ. 069863694 ואח')
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צרכנות
