התובעת, ילידת שנת 2000, נולדה בביה"ח ליולדות דג'אני, וכאשר הגיעה לגיל 20-22 חודשים, התברר כי היא סובלת מפריקה של פרקי הירכיים. זאת, לאחר שכשהתובעת החלה ללכת, הוריה שמו לב לכך שהליכתה משונה, ושהיא מתנדנדת והחלו בבירור הנושא.
התובעת טענה כנגד ביה"ח, כי בטרם שחרורה מביה"ח לא נערכה בדיקה לגילוי האפשרות שהיא סובלת מ-CDH. בנוסף, התובעת תבעה את קופ"ח כללית, וטענה נגדה כי לא עולה מהרישומים, שבמהלך הביקורים של התובעת במרפאות קופת החולים, נערכה בדיקה לגילוי האפשרות שהיא סובלת מ-CDH.
בשל המחלה, התובעת כיום צולעת, מתקשה בעמידה והליכה ממושכות ולא יכולה להשתתף בפעילויות שונות בביה"ס ובמסגרת חברתית. כמו-כן היא סופגת עלבונות מילדים אחרים, שלועגים לה על צורת הליכתה.
ביה"ח לא ביצע בדיקה נוספת, והתרשל
השופט ארנון דראל דן בשאלה, האם ביה"ח התרשל כאשר לא ביצע בדיקה נוספת של הירכיים בטרם שחרור התובעת מביה"ח, והשיב בחיוב.
נקבע, כי בהתאם לעדויות המומחים, יש לבצע בדיקה זו בזמן השחרור מביה"ח, ומכיון שאין תיעוד שהבדיקה בוצעה ביום השחרור, יש להניח שהיא לא נעשתה, וביה"ח התרשל בכך.
משנקבע כי ביה"ח התרשל, השאלה שעמדה לדיון היא- האם גילוי מוקדם יותר אודות קיומה של המחלה היה עוזר לתובעת להחלים? לטענת התובעת, גילוי מגיל אפס ועד לגיל 7-8 חודשים היה מביא לסיכויי החלמה סביב 98%.
השופט דראל קבע, כי יש קשר סיבתי מלא בין התרשלות ביה"ח לבין הנזק שנגרם. נפסק, כי בשל התרשלות ביה"ח, נמנעה האפשרות מלברר את הקשר הסיבתי בין אי עריכת הבדיקה לבין אי גילוי המחלה במועד מוקדם. בנוסף, נקבע כי הסיכוי להחלמה היה בין 95% ל-98%.
לאור האמור, נקבע כי על ביה"ח, אשר מנוהל ומופעל ע"י רגאי דג'אני, ישלם לתובעת פיצויים של 630,000 שקלים עבור נזק לא ממוני, גריעה מכושר ההשתכרות, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה.
התביעה נגד קופת חולים כללית נדחתה, באשר נקבע כי לא הייתה רשלנות בהתנהלות רופאי הקופה.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(ת"א 10386-06 חלא מאהר עיד נ' ד"ר רגאי דג'אני ואח')
• ב"כ התובעת: עו"ד מירון קין
• ב"כ הנתבעים: עו"ד איתן האזרחי
