משפטי– זאפ
משפטיהוצאה לפועלמחיקת וגביית חובותהפטר בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים - הלכה למעשה

הפטר בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים - הלכה למעשה

מהי מטרתו של חוק השמיטה? איך ניתן להגיש בקשה להפטר? מה חשוב לדעת בקשר להפטר? על שאלות אלו ואחרות, בכתבה שלפניכם

מאת: עו"ד רז רוזנברג
10.09.15
תאריך עדכון: 10.09.15
6 דק'
הפטר בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים -  הלכה למעשה

ביום 06.09.2015 נכנס לתוקפו תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים) שידוע גם כ"חוק השמיטה". מטרת החוק היא לאפשר לחייבים מוגבלים באמצעים להגיש בקשה להפטר ומחיקת חובותיהם במסגרת ההוצאה לפועל. 

היזהרו מנסיונות הונאה

עבור ההוצאה לפועל מדובר בהוראת שעה שתקפה ל 3 שנים ועד ליום 05.09.2018. כמו כן נקבע, שרשות האכיפה ורשות המסים יצליבו מידע כדי לאתר ניסיונות להונות את ההוצאה לפועל ולמחוק חובות על אף שהחייב מחזיק בנכסים. חשוב לדעת כי על פי החוק, מי שייתפס ברמאות גם באיחור - חובו לא יימחק.

בישראל ישנם כ 20,000 חייבים העונים על הקריטריונים שקבע החוק לשם מחיקת החובות בהוצאה לפועל. 

ישנם חייבים רבים בישראל, שהוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים ומשלמים תשלום חודשי נמוך שנקבע להם ע"י רשם ההוצאה לפועל, אשר התשלום שמבוצע על ידם מדי חודש, אינו מכסה אפילו את הריבית החודשית שמושתת על חובם התופח בהוצאה לפועל וכפועל יוצא מכך - לא יצליחו לפרוע את החובות לעולם. 

על מי יחול ההפטר ע"פ החוק החדש?

על פי החוק החדש, ההפטר יחול בשלוש השנים הקרובות על מי שמוגדר כחייב מוגבל באמצעים בארבע השנים האחרונות, שחובו הכולל נמוך מ-800 אלף שקל, אינו חייב לנושה יחיד יותר מ-400 אלף שקל, ובשלוש השנים האחרונות עמד בצו התשלומים שנקבע לו. 

הימנעות מהליך פשיטת רגל

תוצאת ההפטר זהה לזו של הפטר בפשיטת רגל, אלא שבעלי חוב רבים, ובעיקר החלשים שבהם, נמנעים מהליך פשיטת הרגל מסיבות השמורות עימם. במקום לפתוח בהליך של פשיטת רגל, נערכת להם חקירת יכולת ונקבע להם צו תשלומים חודשי, שלעיתים עשוי שלא להחזיר אפילו את הריבית החודשית המושתת על חובם וכפועל יוצא מכך – לא יצליחו לפרוע את החובות לעולם. 

זאת ועוד, חייבים אלו, מוגבלים בביצוע פעולות רבות לרבות פתיחת עסק, ניהול תקין של חשבון בנק ויציאה מהארץ. לפי הערכות שסיפק משרד המשפטים בעבר, החוב הממוצע של מי שזכאי להפטר עומד על 250 אלף שקל.

כיצד ניתן להגיש בקשה להפטר בהוצאה לפועל? 

ראשית, על החייב לעמוד בתנאי הסף לשם הגשת בקשה להפטר בהוצאה לפועל. על פי הנוסח שאושר בועדת חוקה, יוכל הרשם לתת הפטר לחייב שהיה חייב מוגבל באמצעים במשך ארבע השנים האחרונות טרם הגשת בקשת ההפטר, לפחות.  סך חובותיו, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל, לרבות חובות שאינם בני-הפטר, עומד על 800,000 שקלים חדשים או פחות. כן נדרש שלא יהיו לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה. דבר נוסף: החייב עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם, בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר. וכן נדרש שאין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב ולא מתנהל נגדו הליך או לא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו.

לבקשה יש לצרף מסמכים רבים, בצורה מסודרת על פי נהלי ההוצאה לפועל. בקשה שתוגש בצורה לא תקנית- לא תידון על ידי רשם ההוצאה לפועל ועל כן יש לקרוא היטב את כל התנאים המצטברים הנדרשים לצורך הגשת בקשה להפטר בהוצאה לפועל- בטרם הגשת בקשה . 

על אילו חובות לא יחול ההפטר בהוצאה לפועל?   

ההפטר לא יחול על חוב מזונות, משכנתא, חוב שאינו קצוב, חוב קנסות חניה או קנסות פליליים אחרים ולא על חובות שנוצרו במרמה. חובות אלו יוותרו ולא יימחקו. 

מה חשוב לדעת בקשר להפטר?

1. רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב, אם מצא כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.

2. אם יתברר לרשם ההוצאה לפועל, כי במהלך התקופה המתחילה ב 06.09.2015 נוצרו חובות חדשים, אפשרי שעובדה זו תביא לאי מתן ההפטר. 

3. כל עוד לא ניתן צו ההפטר, על החייב להמשיך ולשלם לפי צו החיוב המוטל עליו. 

4. במידה שהוחלט על ידי רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו עומד בתנאים למתן ההפטר בהוצאה לפועל, יועבר כל המידע שנאסף על החייב במערכת ההוצאה לפועל לידי נושי החייב. במצב מעין זה, אפשר שעצם הגשת הבקשה על ידי החייב תגרום לו להליכי גבייה נוספים שיינקטו כנגדו כנגד נכסים לגביהם לא הייתה לנושיו ידיעה קודמת.

5. במידה שהחייב עומד בתנאי הסף ולאחר בדיקה מקיפה שתבוצע על ידי רשם ההוצאה לפועל לרבות אודות נכסי החייב וקבלת מידע מגורמים, תפורסם הודעה בעיתונות על פתיחת ההליך וזכויות הנושים להתנגד לו. בהודעה זו יפורסם שמו של החייב ופרטים נוספים, בשני עיתונים יומיים וכן באתר רשות האכיפה והגבייה. כן תעביר לשכת ההוצאה לפועל הודעות לנושי החייב אודות הגשת הבקשה והזכות להתנגד לה. 

שלבי הבקשה הלכה למעשה: 

שלב ראשון: הגשת הבקשה בלשכת ההוצאה לפועל

שלב שני: פרסום ברשומות ושליחת הודעות לכל נושי החייב

שלב שלישי: תקופה של 90 יום להגשת התנגדות להפטר על ידי הנושים

שלב רביעי: דיון בפני רשם ההוצאה לפועל במעמד נושי החייב 

שלב חמישי: קבלת החלטה סופית על ידי הרשם על מתן הפטר ו/או אי מתן הפטר 

בכל מחוז, קיימת לשכת הוצאה לפועל ייעודית לצורך הגשת בקשת ההפטר: 

מחוז צפון: לשכת ההוצאה לפועל בנצרת עילית

מחוז חיפה: לשכת ההוצאה לפועל בקריות 

מחוז מרכז: לשכת ההוצאה לפועל בנתניה 

מחוז תל אביב: לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב 

מחוז ירושלים: לשכת ההוצאה לפועל בירושלים 

מחוז דרום: לשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע 

מתי כדאי להגיש בקשה לפשיטת רגל?

לא לכל אדם תתאים הגשת בקשת הפטר בלשכת ההוצאה לפועל. חייב אשר בקשתו תידחה, יביא בעצם למצב שבו נושיו מקבלים את כל המידע העדכני עליו נכון ליום הגשת הבקשה, לרבות נכסים אשר עד לאותו יום לא היו ידועים לנושים וכך יוכלו לפעול כנגדו מחדש בעקבות דחיית בקשת ההפטר. 

ייתכן מאוד שלאותו חייב, בעקבות הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל- כדאי להגיש בקשה לפשיטת רגל שתדון תוך 18 חודשים בלבד ובמסגרת ההליך החייב יהיה זכאי לקבל ביטול ועיכוב הליכי הוצאה לפועל לרבות עיקול משכורת, ביטול של ההגבלות והגבלת רשיון הנהיגה, אישור לניהול חשבון בנק ואפשרות למתן הפטר מותנה בתכנית פירעון לאחר 18 חודשים בלבד.

בכל מקרה, בטרם הגשת בקשה כלשהי וחשיפת מידע אודות מגיש הבקשה, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מתאים מעורך דין. 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?