מהו עיזבון?
עיזבון הוא מונח משפטי המייצג את רכושו של המנוח לאחר מותו, על פני תקופה שתחילתה במועד הפטירה של המנוח וסיומה בתום הליך ההורשה בעת חלוקת הרכוש בין היורשים.
מהם הנכסים הנכללים בעיזבון?
עזבונו של אדם יכול לכלול מגוון רחב של נכסים: כספים, מקרקעין, מיטלטלין, מניות וניירות ערך שרכש האדם בחייו וכן זכויות וחובות שנצברו על-ידי המנוח עד למועד פטירתו.
על אף העובדה שמגוון רחב של נכסים עשוי להיכלל תחת עיזבון, חשוב להבהיר כי לא כל רכושו של אדם נחשב לעיזבונו. ההבחנה האם נכס נחשב לעיזבון אם לאו הינה הבחנה חשובה המשפיעה במידה רבה על אופן חלוקת רכושו של המנוח לאחר פטירתו: בעוד שנכסי העיזבון מחולקים בין יורשי המנוח בהתאם להוראות חוק הירושה, נכסים שאינם נכללים תחת העיזבון יחולקו על-פי הוראות הדין הכללי. כך למשל, כספי פיצויי פיטורין שקיבל המנוח לא ייחשבו לעיזבונו, ויחולקו לאחר מותו כאמור בהוראות חוק פיצויי פיטורין ולא עפ"י הוראות חוק הירושה.
מהו אופן חלוקת העיזבון בין היורשים?
אופן חלוקת העיזבון בין היורשים מוכרע על-פי השאלה האם המנוח הותיר אחריו צוואה אם לאו. כאשר ישנה צוואה שנעשתה כדין (קרי, בהתאם להוראותיו של חוק הירושה), יחולק העיזבון בין יורשיו של המנוח בהתאם לרצונו של המנוח כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו. לעומת זאת, במקרים בהם המנוח לא הותיר צוואה, יחולק העיזבון בין היורשים בהתאם להוראות חוק הירושה. במקרה זה, מותנית חלוקת העיזבון בקבלת צו ירושה מבית המשפט לענייני משפחה. חשוב לזכור, כי חובותיו של המנוח חלות לאחר מותו על עיזבונו. כך למשל, במצב בו חב המנוח בחייו בחובת תשלום מזונות לבנו הקטין, ימשיך לחול חיוב זה על עיזבונו של המנוח באופן שבו הרכוש יחולק בין היורשים רק לאחר הבטחת דמי המזונות של הקטין.
כיצד מתבצע מינוי מנהל עיזבון ומהם תפקידיו?
חוק הירושה מסמיך את ביהמ"ש לענייני משפחה ואת הרשם לענייני ירושה למנות מנהל לעיזבונו של אדם במקרים מסוימים. מנהל העיזבון המתמנה לתפקיד יכול שיהא תאגיד, אדם פרטי, או נציג מטעם המדינה (האפוטרופוס הכללי).
משמונה מנהל עיזבון, מוקנות לו סמכויות רחבות היקף והוא הופך לאחראי הבלעדי על ניהול העיזבון ממועד מינויו ועד תום הליך ההורשה. במסגרת תפקידו, על מנהל העיזבון לפעול לכינוס נכסי העיזבון, לסילוק חובותיו של המנוח, ולבסוף לחלק את יתרת כספי העיזבון בין יורשיו של המנוח בהתאם לצוואתו או בהתאם להוראות חוק הירושה בהעדר צוואה תקפה.
בית המשפט מוסמך למנות מנהל עיזבון זמני או קבוע. במרבית המקרים, ימונה מנהל עיזבון זמני בטרם ניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה, במקרים בהם קיים צורך דחוף וממשי לביצוע פעולות משפטיות לשם שמירת נכסי העיזבון. לעומת זאת, מנהל עיזבון קבוע ימונה במקביל למתן צו הירושה/ צו קיום הצוואה או אחריו רק במקרים בהם הוכח כי אכן קיים צורך ממשי במינויו (למשל במקרים של סכסוך בין היורשים, מצב בו אחד היורשים הינו קטין או במקרים של ריבוי יורשים).
במקרים בהם קבע המנוח בצוואתו, כי ברצונו שימנה מנהל לעיזבונו לאחר מותו, ימנה ביהמ"ש את האדם המבוקש לאחר שניתנה הסכמתו לכך. אולם, מינוי מנהל עיזבון במקרה שכזה ייעשה רק בתנאי שביהמ"ש שוכנע כי אכן יש צורך בניהול העיזבון. ככלל, ברירת המחדל היא הגשמת רצונו של המנוח. לכן, במקרים בהם קבע המנוח את זהות מנהל העיזבון יחרוג בית-המשפט מהוראותיו של המנוח וימנה אדם אחר רק במקרים חריגים, בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות את אי-מינויו של אותו אדם.
הסתלקות מעיזבון - האם אפשרית וכיצד?
סעיף 6 לחוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מן העיזבון לבקשתו. מבחינה פרוצדוראלית, נעשה הליך הסתלקות באמצעות הגשת תצהיר לרשם הירושות או לביהמ"ש, בו מצהיר היורש על כוונתו להסתלק מן הירושה ועל הסיבה לכך. במצב דברים זה, משנתקלה בקשת ההסתלקות, ייחשב המסתלק כמי שלא היה יורש של המנוח מעולם. הסתלקות מעיזבון מתאפשרת בשתי דרכים: הדרך הראשונה הינה הסתלקות כללית, אשר משמעותה שחלקו של המסתלק בעיזבון יחולק באופן שווה בין יתר היורשים. הדרך השנייה הינה הסתלקות לטובת אדם ספציפי, אשר יכול שיהא בן או בת הזוג של הנפטר בלבד. ככלל, אדם יבקש להסתלק מן העיזבון משיקולים של חיסכון במס (כך למשל במקרה של הסתלקות לטובת בן זוגו של המנוח כיוון שבן הזוג ייחשב היורש מלכתחילה, העברת הרכוש תהיה פטורה ממס), או מכיוון שהפיכתו ליורש עשויה לגרום לו נזק (דוגמת מקרים בהם האדם מצוי בחובות וחלקו בירושה עתיד להתחלק בין נושיו).
פשיטת רגל של עיזבון
במקרים בהם חובותיו של המנוח עולים על נכסיו, קובע סעיף 106 לחוק הירושה, כי על מנהל העיזבון או יורשיו של המנוח (בהיעדר מנהל עיזבון) מחויבים להגיש לבית המשפט בקשה לניהול נכסי העיזבון בהתאם לדיני פשיטת הרגל. לאחר שמוגשת הבקשה, מוקנה לבית-המשפט שיקול דעת להחליט האם להוציא צו לניהול העיזבון בפשיטת רגל או לדחות את הבקשה. יודגש, כי בית-המשפט מוסמך לדחות בקשה כגון דא גם אם מנסיבות העניין אכן עולה כי חובותיו של המנוח עולים על רכושו בפועל, וזאת במצבים בהם בית-המשפט סובר כי ישנה דרך אחרת לחיסול העיזבון.
ככלל, כל נושה של המנוח אשר היה זכאי להגיש בקשה לפשיטת רגל לו היה המנוח בין החיים, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון. במצב דברים זה, על המבקש להוכיח את חוב העיזבון כלפיו בטרם יאושר מינויו.
במידה שאושרה בקשה לניהול העיזבון בפשיטת רגל, קובעת פקודת פשיטת הרגל את סדר העדיפויות לחלוקת העיזבון (כך למשל, יוקצו תחילה כספים הנחוצים לכיסוי הוצאות פטירתו של המנוח, כספים הנחוצים לניהול ההליך המשפטי והליך ניהול העיזבון, כספים אשר מיועדים לפיצוי עובדיו של המנוח ככל שישנם כאלו, כספים לתשלום מיסים ואגרות וכו'). יתרת הכספים, ככל שישנה כזו, תחולק בין נושיו של המנוח.
לסיכום, לעיתים הדרך עד לחלוקת העיזבון בין יורשיו של המנוח עשויה להיות ארוכה ומורכבת. לכן, רצוי להיוועץ באיש מקצוע אשר בקי בדיני הירושה ויש בידיו להמליץ על האפיק אשר ישרת בצורה הטובה ביותר את האינטרס של היורשים בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
לאתר המשרד: : http://www.itkintal.co.il
