בעשור האחרון אנו רואים בכל שנה גידול משמעותי בכמות המתגרשים בישראל בכל שנה. כך למשל, על פי נתוני בית הדין הרבני, בשנת 2013 התגרשו 13,000 זוגות יהודיים בישראל (גידול של 5.9% ביחס לשנת 2012). שנת 2014 הייתה בצורה מפתיעה השנה הראשונה בה אחוז המתגרשים ירד מעט, אך מדובר ככל הנראה בנתון שאינו מבשר על שינוי מגמה, אלא על חשש השפעות הכלכלה ואירועים אקטואליים על המתגרשים. בעקבות הגידול בכמות הגירושין ובעקבות מקרי אלימות פיזית ומילולית רבים שהתרחשו בשלוש השנים האחרונות, בין בני זוג בהליכי גירושין, החלה להתפתח מגמה חדשה של גירושין בגישור הנעשה בהסכמה ובתאום בין הצדדים. מגמה זו קיבלה לאחרונה חיזוק עם אישורו בכנסת של החוק להסדרת התדיינות בסכסוכי משפחה, אשר קובע, כי החל 17.7.2016 לא ניתן יהיה להגיש כתבי טענות בגירושין טרם עברו בני הזוג הליכי גישור או ניסיון אמיתי לפתור את המחלוקות מחוץ לאולם בית המשפט.
הליך גישור - ניהול מו"מ
הליך הגישור מאפשר לבני הזוג לנהל משא ומתן ביניהם בעזרתו של מגשר ניטרלי שאינו מכיר את בני הזוג קודם לכן, במטרה להגיע להסכם גירושין סופי שתוכנו מוסכם על שני הצדדים. הליך הגישור בגירושין מאפשר לשני בני הזוג לייצר לעצמם ובעצמם את מציאות החיים הנכונה עבור כל אחד מהם בנפרד ועבור ילדיהם המשותפים. מגמת הגידול בכמות הפונים לגישור הלכה והתעצמה ככל שהתרבו סיפורי האימה והזוועה מבתי המשפט. כתוצאה מאותה מגמה, הולך והופך הליך הגישור לאופציה המועדפת על זוגות מתגרשים רבים.
הליך גישור גם במגזר החרדי
גם במגזר החרדי מורגשת החדירה של הליך הגישור לתוך השיח במקרי גירושין. רבים מבני המגזר החרדי אשר פונים לגישור, הבינו שבהליך זה הם יכולים ליהנות מיתרון גדול נוסף של הגישור והוא: החיסיון והסודיות שבתהליך. החיסיון שבהליך גישור הגירושין הוסדר בחקיקה, ועל כן כל הנאמר או מתגלה בחדר הגישור הינו חסוי ולא ניתן להוציאו מחדר הגישור. במגזר החרדי בו ישנו חשש גדול מתגובות הסביבה, מאפשר החיסיון לקיים את הליך הגירושין המורכב רגשית וטכנית, בחממה סודית שרק בני הזוג שולטים בנעשה בה.
בני זוג חרדים שהגיעו לח"מ כדי להתגרש, ספרו שאת ההמלצה להתגרש בגישור אצל אדם חילוני, הם דווקא קיבלו מרב הקהילה שלהם. מסתבר שהרב המליץ לבני הזוג, אחרי שנסה להשכין ביניהם שלום בית וראה שהדבר בלתי ישים, לפנות לגורם מקצועי שאינו מגיע מהקהילה, כדי למנוע מצב בו יתגלו פרטים אינטימיים של בני הזוג בקהילתם. החשש מחשיפת הסודות על פי הרב הוא, שהדבר יפגע בעתיד של בני הזוג להתחתן בשנית בתוך הקהילה.
יתרונות להליך גישור במגזר החרדי
יתרון גדול נוסף להליך הגישור במגזר החרדי הוא בכך שהוא מתקיים קרוב לביתם של בני הזוג ובזמנים הנוחים להם. מאחר שפעמים רבות לבני הזוג המתגרשים יש מספר ילדים הזקוקים להשגחה ולטיפול, האפשרות הניתנת להם בגישור, לקבוע את מועדי הגישור בזמנים הנוחים להם, מועילה ביותר ואף משחררת לחצים גדולים. מרבית האוכלוסייה החרדית המרוכזת בירושלים, אלעד ובני ברק, נהנית מכך שקיימים משרדי גישור הממוקמים מחוץ לעירם, אך במרחק לא גדול המאפשר הגעה בתחבורה ציבורית.
שיקול כלכלי
הסיבה השלישית שהובילה לגידול בכמות המתגרשים בגישור בחברה החרדית היא הסיבה הכלכלית. השיקול הכלכלי הינו אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להתחזקותו של הליך הגישור בכל רחבי ישראל ובקרב כל סוגי האוכלוסייה. יוקר המחייה שמורגש בכל בית יחד עם הצורך להכפיל את ההוצאות לאחר הגירושין (מאחר שיהיו שני בתים), מחייב את בני הזוג להתנהל על פי תקציב מצומצם וריאלי. המגזר החרדי ידוע בהבנתו ובניסיונו בניהול תקציב מאוזן ובחיפוש אחר פתרונות זולים. הליך גישור עומד בדרישות החרדיות בצורה אבסולוטית. זאת, בעוד שעלויות ההליכים בבית משפט עלולות להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים. בהליך הגישור משלם כל צד כמה אלפי שקלים בלבד עד להגעה להסכם הגירושין הסופי. מדובר בחסכון שיכול להגיע לכדי שנה- שלוש שנים של משכורת ממוצעת בחברה החרדית.
זמינות הליך הגישור
יתרון רביעי של הגישור במגזר החרדי, הוא בזמינות הליך הגישור ובגמישותו והבנתו לצרכי בני הזוג. להורים חרדים אשר זכו לגדל מספר ילדים, יש אילוצים ומורכבויות המקשים עליהם לבצע משימות שאינן שגרתיות. כל פגישה יוצאת דופן וכל יציאה מהשגרה, מחייבות מציאת פתרונות יצירתיים ושימוש בחברים, הורים, שכנים ואחרים שישמרו על הילדים בזמן שההורים נמצאים בגישור. כדי להתמודד עם המגבלות הללו, נדרש שהליך הגירושין יתבצע בהבנה גדולה לצרכי בני הזוג החרדים. הבעיה נפתרת בגישור מאחר שהפגישות מתואמות תמיד יחד עם בני הזוג ואך ורק בהתאם לזמנים המתאימים להם. אלא אם כן מוגדר שיש תאריך יעד או מועד מסוים שעד אליו צריכים להתבצע הגירושין, יכולים בני הזוג למשוך את ההליך לכמה זמן שירצו ובלבד שהדבר ייעשה בהסכמה ובתאום ביניהם. עובדה זו מאפשרת גמישות מקסימלית במסגרת ההתנהלות בגישור.
מניעת נזקים לילדי גרושים במגזר החרדי
במסגרת הגירושין במגזר החרדי, ניתן משקל רב לצרכי הילדים ולדרך הגידול והחינוך שלהם לאחר הגירושין. במגזר החרדי ניתנת משמעות רבה וחיובית לחינוך איכותי וערכי לילדים. חינוך איכותי דורש באופן טבעי מעורבות מלאה של ההורים ותמיכה גדולה של הקהילה שמסביב במקרי משבר. לאחר שההורים מתגרשים ומפצלים את בתיהם, הם נדרשים לשתף פעולה באופן יותר מעמיק וברור עם הגרוש / גרושה שלהם לאחר הגירושין. כך, דווקא לאחר שהנישואין נכשלו מכיון שבני הזוג לא הצליחו להתגבר על הקשיים, הם נאלצים להמשיך ולתקשר ולתאם ביניהם את ענייני היומיום בכל הקשור לגידול הילדים.
במסגרת גישור גירושין ניתן דגש רב לא רק להיבטים הפרקטיים אלא גם לדרכי התקשורת וההתנהלות בין ההורים לאחר הגירושין. איך מחנכים את הילדים? איך דואגים להגעתם למוסדות הלימוד? מה קורה כשיש ילד חולה וצריך להישאר אתו בבית? איך מחלקים את התשלומים למוסדות הלימוד ולחוגים? כל אלו ועוד שאלות רבות ונוספות מטרידות את ההורים הגרושים. כל עוד לא מוסדר מתווה ברור להתנהלות בין ההורים ימשיכו הריבים וההתנהלות תהיה לקויה ופוגענית כלפיי הילדים. על כן, במסגרת הליך הגישור, עוסקים גם ביצירת כללים ברורים להתנהלות בין ההורים לאחר הגירושין.
אין ספק שגירושין אינם אידיאל בחייו של איש. ובכל זאת מאחר שמדובר במצב קיים ובמציאות שכיחה בימינו, מומלץ לבני הזוג המתגרשים לפעול ככל שביכולתם לשמור על עצמם ועל ילדיהם ולעשות ככל הניתן כדי לעבור את הגירושין בצורה הטובה, היעילה והבריאה ביותר. גישור הוא הדרך הטובה ביותר להגיע להסכם סופי ולסיים את הנישואין בצורה בריאה לבני הזוג ולילדיהם.
