הצעת חוק ממשלתית חדשה קובעת, כי אדם שקיבל חוות דעת משפטית או מקצועית בקשר לפעולה הכלולה בדו"ח המס השנתי שלו, יהיה חייב לדווח על כך בטופס מיוחד אשר יצורף לדו"ח השנתי. מטרת ההוראה ברורה, והיא לאפשר לפקידי מס הכנסה לתשאל נישומים בקשר לפעולות שביצעו, ובמיוחד לבחון את חוקיות הפעולות שביצע הנישום לרבות תכנון המס. אלא, שההוראה החדשה תפגע ביכולתו של הנישום להיוועץ במומחים ולתכנן כראוי את מעשיהם. ההוראה החדשה פוגעת למעשה בזכויות היסוד של הנישום לתכנון מס ולתשלום מס נמוך בהתבסס על הוראות החוק.
תכנוני מס אגרסיביים
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, כי בשנים האחרונות גובר השימוש בתכנוני מס לשם הפחתת חבות המס, באופן שאינו תואם את מטרת המחוקק, כאשר המטרה העיקרית או הבלעדית של תכנון המס הינה הפחתת מס בלתי נאותה או הימנעות מתשלום מס.
בעבר, נוספה הוראה בפקודת מס הכנסה המטילה חובת דיווח על פעולה שהוגדרה בתקנות כתכנון מס חייב בדיווח. נכון להיום, קיימים ארבעה עשר תכנוני מס החייבים בדיווח. בדברי ההסבר להצעת החוק החדשה נאמר, כי רשימה זו של תכנוני מס לוקה בחסר עקב העובדה שמדובר ברשימה סגורה וחסרת דינמיות הדרושה במציאות חוקית ועסקית משתנה. לפיכך, רשות המסים מעוניינת להוסיף הוראה המחייבת דיווח על עצם הייעוץ עם עורך הדין או איש המקצוע, כמוסבר להלן.
רשות המסים תבחן את חוות הדעת
אכן, נישומים רבים מקבלים חוות דעת משפטיות מעורכי דין למיסים וכן חוות דעת מקצועיות מגורמים שונים, ופועלים בהתאם לפרשנות דיני המס. אולם, לטענת רשות המסים, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצעת החוק, בחלק מן המקרים עצם ההסתמכות על חוות הדעת נותר בידיעתו הבלעדית של הנישום בעוד שפקיד השומה כלל לא מודע לקיומה, דבר המקשה עליו לבצע ביקורת יעילה כדי לבחון שאכן תכנון המס עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק באותו הנושא.
ייעוץ מס חייב בדיווח
בהצעת החוק מוצע לקבוע חובת דיווח על עצם קבלת מה שמוגדר כ"ייעוץ מס חייב בדיווח".
"יעוץ מס חייב בדיווח", מוגדר כחוות דעת או כל ייעוץ אחר בכתב, שנתנו לאדם, במישרין או בעקיפין, אשר מאפשרים או נועדו לאפשר לאדם יתרון מס.
"יתרון מס" הינו לרבות כל אחד מאלה:
א. הנחה או הקלה מן המס, דחית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או של סכום מקדמה, או הימנעות ממס.
ב. הימנעות מחובה או התחייבות לנכות מס או הוצאות, או להתחשב בהפסד מס.
ג. דחייה של מועד תשלום המס.
בדברי ההסבר נקבע, כי כדי שחובת הדיווח לא תפגע יתר על המידה ביכולתו של הנישום להיוועץ במומחים ולתכנן כראוי את מעשיו, מוצע לקבוע כי הדיווח על חוות הדעת לא יכלול את חוות הדעת עצמה או את הפרשנות שניתנה בה לדיני המס, אלא רק את הנתונים המפורטים להלן:
א. עצם קבלת הייעוץ.
ב. הפעולה או הנכס נושא יעוץ המס.
ג. סוג סוגיית המיסוי לפי סוג סוגיית המיסוי המושפעת מייעוץ המס.
אמנם רשות המסים הוסיפה שחובת הדיווח אינה כוללת את חוות הדעת עצמה או את הפרשנות שניתנה בה לדיני המס כדי לא לפגוע ביכולתו של הנישום להיוועץ במומחים ולתכנן כראוי את מעשיו, אך ברי שאם הנישום יהיה חייב לספק מידע על עצם קבלת הייעוץ, הפעולה או הנכס נושא יעוץ המס, וסוג סוגיית המיסוי לפי סוג סוגיית המיסוי המושפעת מייעוץ המס, הרי שהוא עשוי להימנע מראש מעצם קבלת הייעוץ. במקרה כזה, ברור כי מתקיימת פגיעה שאינה מידתית בזכותו החוקתית של הנישום לביצוע תכנוני מס בהתאם לפרשנות דיני המס.
* נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד, מתמחה בדיני מיסים ומיסוי בינלאומי
** הפרופיל של ד"ר אבי נוב, עו"ד, בגוגל פלוס
