גם בקיץ החולף, כמו בכל "חופש גדול" נרשמה עלייה במקרים של עבריינות נוער (Juvenile Delinquency). ברוב המקרים בני נוער שעוברים עבירה פלילית מועדים באופן חד פעמי או מסתבכים במעשה קונדס והם נורמטיביים לחלוטין. עצם היתפסם מאיים על עתידם ועלול לסבכם ולהפילם לחיים של פשע, ולכן חשוב מאד שעניינם יסתיים ללא הרשעה, עם עונש קל, תוכנית שיקומית ויכולת לעשות צבא.
אם הבן שלכם נתפס מבצע עבירה פלילית, אתם ודאי שואפים שהדברים יגמרו כך כדי שיוכל להמשיך בדרך הישר מבלי שעתידו יוכתם.
למרבה המזל גם המערכת מכוונת למטרה זו וכדי להגשימה צריך עורך דין פלילי בעל ניסיון בייצוג של בני נוער עבריינים שיעזר בנטייתם של המחוקק ובתי המשפט להקל עם עברייני נוער ולהעדיף שיקום על ענישה. אז מה עושים כשהילד נעצר? איך מונעים ממנו להיכלא במקום בו יהפוך לפושע משוכלל? איך בולמים את ההתדרדרות? כיצד יכול עורך דין פלילי לסייע ומה ניתן לעשות כדי שהעבירה שביצע תישאר מעשה קונדס חד פעמי ולא תתחיל התנהלות עבריינית של ילדכם?
אילו עבירות הכי נפוצות בקרב בני נוער?
העבריינות הנפוצה בקרב בני נוער היא עבריינות "קונדס". הכוונה לעבירות קלות שנובעות ממשובת נעורים ואינן מצויות ברף הגבוה של עבריינות, כגון: הסתבכות בקטטה, גניבת טלפונים ניידים, בעיות התנהגות בבית הספר (אלימות נגד תלמידים אחרים, או אלימות נגד מורים) מעשי ונדליזם וכדומה. כמובן שלצד אלה ישנן גם עבירות כבדות יותר, כגון: עבירות מחשב, עבירות התפרצות וכעת החלה תופעה גם של שוד, בעיקר שוד מתוכנן של טלפונים ניידים.
האם ההתייחסות של החוק ושל בתי המשפט אל עבירות נוער שונה מההתייחסות לעבירות של בגירים?
בהחלט. עבריין בגיר שעבר עבירה מסוימת בנסיבות זהות לגמרי לעבריין קטין יקבל יחס שונה לגמרי מכל הבחינות ובכל שלבי תהליך בירור האשמה, לרבות בשלב הענישה.
במה מתבטאים ההבדלים ביחס לעבריין בגיר וקטין?
ההבדלים הם רבים, הבולטים בהם הינם ההבדלים הבאים:
ראשית, החוק איננו קובע עונשי מינימום בעבירות של קטינים בשונה מעבירות של בגירים. בעבירות שמבוצעות על ידי בגירים, פעמים רבות לבית המשפט יש שיקול דעת יחסית מוגבל בעת גזירת העונש מכיוון שהחוק קובע לגביהן עונש מינימלי שלא ניתן לגזור פחות ממנו. כאשר מדובר בקטינים אין הגבלה כזו ושיקול הדעת של השופטים הוא מוחלט. זאת, משום שהמחוקק מבין שעצם היותו של הנאשם קטין משפיע מאד על כל העניין ויתכנו מצבים בהם רצוי ומתבקש להפחית את העונש באופן משמעותי ולכן אין להגביל אפשרות זו מראש.
שנית, בתי המשפט שמים דגש רב יותר על שיקום מאשר על ענישה כאשר מדובר בעבריין קטין. התפיסה הרווחת גורסת, כי נאשם קטין מעד משום ששיקול דעתו פגום בשל גילו הצעיר, וכי עבודת שיקום נכונה והדרכת הקטין תמנע ממנו לשוב על טעויותיו. מעל כל קטין מרחפת סכנה שיחצה את הקווים ויעבור לעולם הפשע, והשופטים חשים בהקשר זה כמהלכים על חבל דק מאד. מצד אחד ישנו צורך בהרתעה ורצון שהעבריין ייענש כגמולו, אך מאידך תמיד יש סיכוי שהנער יוכל לחזור למוטב וכי ענישתו תמנע ממנו זאת ותיאלץ אותו לבחור בפשע. להרשעה של נער יש השלכות חמורות. הוא לא יוכל אולי להתגייס לצבא ויהיה מוגבל במציאת פרנסה. אם הענישה כוללת כליאה, הסיכון גבוה יותר משום שבמתקן הכליאה ייחשף לחיים עברייניים, יוכל להקשר לעבריינים שפשיעה היא דרך חייהם ופשוט לאמץ את התרבות העבריינית.
שלישית, בעת ההגנה על נאשם קטין העבודה הנדרשת מעורך הדין היא הרבה יותר יצירתית. יש הרבה גורמים המעורבים במשפט של קטינים ועורך הדין, אם הוא בעל ניסיון בייצוג קטינים, יוכל לשתף עימם פעולה ולהגיע לתוצאה אידאלית עבור הנער. כאשר עורך דין מטפל באישום פלילי כנגד בגיר העבודה שהוא מבצע היא הרבה יותר משפטית, רשמית וקרה ואילו כשהנאשם קטין עבודתו מקבלת אופי שונה, מעט משפטי ויותר סוציאלי, חברתי, בין-אישי, מערכתי. עורך הדין מתווך בין הקטין לגורמים המטפלים השונים ובין הקטין למשפחה ונדרשת ממנו יצירתיות, ראיה מערכתית, היכרות של הליכים ופרוצדורות, היכרות עם גורמי המקצוע ועם התובעים, שליטה בדרכי הפעולה הקיימות ועוד. מרבית העבודה של עורך הדין כאשר מדובר באישום פלילי נגד נאשם שהוא קטין היא עוד לפני ההגעה למשפט: היא מאחורי הקלעים ואיכותה מאד חיונית להצלת עתידו של הנער.
רביעית, שופטים השופטים נוער, עוברים הכשרה מיוחדת המאפשרת להם לכהן כשופטי נוער בכדי שיבינו את המורכבות והעדינות הכרוכה בשיפוטו ובפסיקת דינו של נאשם קטין.
חמישית, הגורמים המעורבים במשפט של נאשם קטין הם רבים יותר ומעורבים יותר מאשר במשפט של בגיר, למשל: שירות המבחן לנוער, פסיכולוגים, שירותי הרווחה ועוד.
שישית, המקרים בהם נאשם קטין מורשע ונענש ולא מופנה לשיקום וטיפול אינם רבים, אך כשזה קורה רמת הענישה של הקטין נמוכה בהשוואה לנאשם בגיר. הכוונה היא לא רק לכך שמוטלים עונשי מאסר קצרים יותר, אלא גם לכך שמתקני הכליאה הם אחרים. התנאים ברוב מתקני הכליאה לנוער טובים יותר בהשוואה למתקני כליאה למבוגרים וכוללים גם תוכניות של שיקום, לימוד ואפילו תחביבים.
מה כדאי להורה שבנו נעצר בחשד לביצוע עבירה פלילית לעשות?
ההמלצה היא לגשת מיד וללא שיהוי לקבלת ייעוץ מעורך דין פלילי המנוסה בייצוג בני נוער. ייעוץ וייצוג מהשלבים המוקדמים יכולים לעשות הבדל תהומי ולהשפיע על חייו של הילד, על תוצאות המשפט ועל העונש שיוטל על הקטין.
כאשר בית משפט דן בכתב אישם של קטין, גם אם הוא מוצא שהקטין אשם, הוא יכול לקבוע שהעניין יסתיים ללא הרשעה. עורך דין פלילי טוב ילחם על עצם ההרשעה, ויתעקש שלא תירשם הרשעה שתכתים את עברו של הילד ואשר עלולה למנוע את הגיוס לצבא.
בית המשפט יכול להחליט שהנאשם הנער יועבר לטיפול מקצועי ועורך דין פלילי טוב ידאג שטיפול יהיה האפיק שייבחר עבור הילד ולא ענישה. הטיפול ייעשה לרוב על ידי שילוב גורמים, כגון: שירות המבחן לנוער, גורמים מקצועיים – עובדים סוציאליים פסיכיאטרים ופסיכולוגים, שירותי הרווחה וגורמי חינוך וקהילה ביישוב בו מתגורר הנאשם.
תוצאה אידאלית של אישום כנגד קטין יכולה להסתיים במצב של אי הרשעה עם טיפול בקהילה, למשל: מפגשים, פיקוח ופעילות עם שירות המבחן בשילוב עם עבודות של"צ: שירות לתועלת הציבור. בתי המשפט יכולים להיות מאד יצירתיים ולשבץ את הנער בעבודה עם קשישים, עבודה עם חולים ועוד. העונש יכול לכלול גם קנס והתחייבות.
הורה לנאשם קטין חייב להבין שההבדל בין תוצאה אופטימלית זו לתוצאה גרועה אחרת הוא מהותי ושבלי ייצוג משפטי מתאים אפשר לפספס הזדמנות ולפגוע בעתידו של הילד.
אילו שיקולים מנחים את בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של נאשם קטין?
חומרת העבירה: עבירות חמורות יותר מקשות על היעדר הרשעה, ואולי אף יחייבו עונש כבד.
עברו הפלילי של הנאשם.
גילו של הילד (מתחת לגיל 14 לא ניתן להטיל עונש מאסר).
האם זהו מעשה חד פעמי או פעילות עבריינית חוזרת.
שיתוף הפעולה של הקטין עם שירות המבחן.
הנכונות של הנער להשתקם.
ההבנה של הנער את מעשיו ומידת חרטתו.
השאלה האם הנער לקח אחרות על מעשיו והבין את השלכותיהם.
האם הנער מפגין אמפתיה כלפי הקורבן (ברבים מהמקרים הנדונים בבית משפט שבמרכזם אלימות יש הליך קדם משפט במהלכו מנסים לתווך בין הנאשם לקורבן. אם הנאשם מתנצל בפני הקורבן ומוכן להודות באשמתו, לבקש סליחה, להביע חרטה ו"להשלים" עם הקורבן, תתאפשר הקלה עימו בעונש).
מידת הסיכון של הילד: האם מסביבו יש משפחה תומכת או שמא הוא בא מבית הרוס או מסביבת חיים המסכנת אותו ומגדילה את הסיכוי שיחזור לפשוע. האם יש צורך להרחיקו מסביבה זו.
הפגיעה הצפויה בחיי הילד ובעתידו בעת פסק הדין וגזר הדין.
לסיכום, אם בנכם נאשם בעבירה פלילית מהרו ופנו לקבלת ייעוץ משפטי מתאים שיסייע לסיים את העניין ללא הרשעה ועם קבלת טיפול נחוץ ויעיל. בית המשפט נוטה להקל עם עבריינים קטינים ומעדיף שיקום על פני ענישה וטיפול על פני הרשעה, אבל, כדי שיישם מדיניות זו עליו להתרשם כי נסיבות העניין מאפשרות זאת.