בימ"ש השלום בחיפה דן לאחרונה בתביעה של אשה, אשר הייתה בשבוע ה-30 להריונה כאשר נפלה בשל מפגע בשפת המדרכה בנהריה, ונפגעה בשל כך.
ליעוץ בנושא נזקי גוף, פנו לעורכי דין נזקי גוף
ב- 13 באוגוסט 2007 הלכה התובעת, מיכאלה ארנון, על המדרכה ברח' עזריאל רייצ'יק בנהריה, מכיוון שד' הגעתון אל עבר מגרש חניה הנמצא בסמוך לסניף של קופ"ח מכבי.
לטענתה, בבואה לרדת מהמדרכה, נתפסה רגלה בשבר שנפער בין שתי אבני שפה שהיו בשולי המדרכה. בעקבות הנפילה נגרם לתובעת שבר פתוח בקרסול שמאל. היא אושפזה בבי"ח למשך שמונה ימים במהלכם קובע השבר בניתוח בעזרת פלטה וברגים. הרגל קובעה בגבס למשך חודש וחצי ולאחר מכן נעזרה בחגורה וקיבלה טיפולים פיזיותרפיים. התובעת ביקשה מביהמ"ש שיורה לעירייה לפצות אותה, שכן התאונה אירעה באשמת העירייה.
העירייה אחראית לתאונה
השופטת תמר נאות פרי קיבלה את התביעה, וקבעה כי קיימת אחריות מצד העירייה לקרות התאונה. "אני סבורה", כתבה השופטת, "כי ניתן היה למצוא דרך הנדסית, לא מורכבת במיוחד ולא יקרה במיוחד, להניח את האבנים בצורה אחרת מלכתחילה, ולחילופין למלא את הפער שנוצר". לאור האמור, נקבע, כי יש לראות ב"פער" שנותר במדרכה, גם אם אינו גדול במיוחד, כמפגע שהעירייה אחראית לקיומו ולנזקים שנגרמו בגינו.
עם זאת, הוחלט לייחס לתובעת אשם תורם (כלומר: להטיל עליה חלק מהאחריות לתאונה), שכן מצופה מהולך רגל לבדוק היטב היכן הוא פוסע.
בהתאם לכך, נקבע כי עיריית נהרייה תשלם לתובעת 196,800 שקלים פיצויים בשל הנזקים שנגרמו לה, בכללם: הפסדי שכר, עזרת צד ג', הוצאות שונות וכאב וסבל.
(ת"א 5775-08 ארנון נ' עיריית נהריה)
