לאחרונה פורסמו בעיתונות הכלכלית ידיעות מטרידות אודות טלטלה שעוברת רשת קופי בין.
יש לקוות שרשת קופי בין תתגבר על הקשיים, שכן מדובר בגוף המעסיק ומפרנס עובדים וספקים רבים.
בלי להתייחס למקרה הספציפי של רשת קופי בין, ניתן להתרשם כי בישראל ישנן מספר רשתות המנוהלות באופן לא מקצועי, דבר המסכן את איתנותן ואף את עצם קיומן.
כך למשל מקרים בהם פתיחת סניפים מואצת מהווה מטרה בפני עצמה המקדשת את האמצעים. כ"שפתיחה" באה על חשבון "הפיתוח", צפויות לצוץ בעיות, במוקדם או במאוחר.
אין להקל ראש בפיתויי לפתוח במהירות כמה שיותר סניפים: כל סניף חדש מעלה את הכנסות הרשת, הן בכובעה כמזכה (דמי זיכיון ותמלוגים שוטפים), והן בכובעה כספק של סחורה.
מי שרואה בעיניו רק את הקצף בקפה, דהיינו את הכסף המהיר, ולא את טובת הרשת, צפוי לאכול בסוף היום את הבוץ שנשאר בתחתית הכוס.
מהי טובת הרשת?
הזכיינות היא תורה מורכבת, וניהול רשת זכיינות אינו דומה לניהול עסק רגיל. כך למשל, ניהול רשת תיווך נדל"ן, אינו דומה לניהול משרד תיווך נדל"ן. למעשה, השוני רב מהדומה.
אם הוחלט על מעבר לשיטת הזכיינות, יש לשכור את שירותיהם של יועצים ואנשי מקצוע מעולים בעלי ניסיון וקבלות בתחום הרשתות בכלל והזכיינות בפרט (אנשי מיתוג, שיווק, עורכי דין, רואי חשבון, יועצים עסקיים וכיוצ"ב).
יש להקפיד על הפרטים (Retail is detail), ולא רק על פתיחת סניפים. יש לעצור שוב ושוב ולשאול מה החזון, מה טעון שיפור, מה מגמות השוק, מיהם המתחרים, וזאת במקום לרוץ ריצת אמוק בלי חשיבה אסטרטגית.
רשת זכיינות טובה משקיעה כל הזמן במותג, ומתייחסת בחרדת קודש ללוגו ולסימנים הגראפיים המזוהים עם הרשת.
מנגנון מיומן לאיתור וגיוס זכיינים מתאימים הינו הכרחי. התפשרות על איכות הזכיינים לטובת צמיחה מהירה יחזור כבומרנג.
יש לבצע באופן שוטף בקרה קפדנית ואכיפה נוקשה של הזכיינים, מצד אחד, ולקיים הדרכות סדירות ותמיכה מקצועית בזכיינים, מצד שני.
הסניפים צריכים להיפתח רק במיקומים טובים שנבדקו היטב. אין להתפשר על המיקום רק כדי לסמן עוד איקס במפה.
ברוב המקרים הכשלים של רשתות נבעו מחוסר הבנה מהי שיטת הזכיינות על כל רבדיה, מנטייה ליישום חלקי בלבד וחוסר הקפדה על הפרטים המרכיבים את הפאזל.
מגדל שנבנה בלי יסודות עמוקים ומבוססים, סופו להתמוטט.
חוששני שרשתות אשר יזניחו לאורך זמן את עקרונות היסוד בשיטת הזכיינות, יעמדו בעתיד בפני סיכונים לא מבוטלים.
