בימ"ש השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהוגשה נגד הסתדרות מדיצינית הדסה ע"י אדם שעבר ניתוח לתיקון קוצר הראייה, ולאחר שחלה הידרדרות בראייתו עבר ניתוח נוסף. כמה שנים לאחר מכן נזקק התובע לניתוח השתלת קרנית בעינו השמאלית. התובע טען, כי הרופא התרשל בביצוע שני הניתוחים. בין היתר הוא התרשל בכך שלא ביצע בדיקה יסודית ומקיפה לפני ביצוע הניתוח השני לשם בדיקת התאמת ניתוח זה למצבו הרפואי של התובע באותה שעה, ולא הובהרו לו הסיכונים העלולים להתרחש כתוצאה מהניתוח.
למציאת עו"ד בנושא רשלנות רפואית בניתוח באינדקס משפטי
לדברי התובע, הדסה, במחדליו ובהתרשלותו של הרופא, הפכה את אותו מאדם בעל יכולת תפקוד גבוהה לאדם נכה המתקשה בראייה. ראייתו בעין שמאל מוגבלת ביותר, והיא גם מסנוורת ומטשטשת את ראייתו הכללית.
לא קיבל את כל המידע לפני הניתוח
סגן הנשיא השופט שמעון פיינברג קבע, כי מצב חדות הראייה של התובע הורע בצורה משמעותית מלפני הניתוח השני לאחריו, וכי הוכח קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. השופט קבע, כי לא ניתן לתובע כל המידע הנדרש לפי החוק וממילא הסכמתו, גם אם ניתנה, לא הייתה הסכמה מדעת כמשמעותה בחוק. " פשיטא, כי העובדה שהתובע היה מעוניין, או שמא גם מעוניין מאוד בניתוח, אין בה כדי להצדיק רשלנות מטעם הנתבעת לו אכן הייתה כזאת. גם אין בה כדי להצדיק אי קבלת הסכמה של התובע לאחר שהועבר אליו כל המידע אודות הניתוח, ובכלל זה הסיכונים הכורכים בו, סיכויי ההצלחה, וכיוצ"ב", כתב השופט בפסק הדין.
לאור האמור נקבע, כי התובע זכאי לפיצויים של 170,000 בשל פגיעה בכושר ההשתכרות, 175,000 שקלים בשל כאב וסבל ו-50,000 שקלים בשל הפגיעה באוטונומיה שלו שנגרמה מאי קיום חובת הגילוי על ידי הרופא. (א 11165/03 פירסט שמואל נ' הסתדרות מדיצינית הדסה).
עוד בנושא:
