תיקון 14 לחוק הנוער, אשר נכנס לתוקפו בחודש יולי 2009, יצר שינוי משמעותי בהתייחסו לקטינים, תוך הדגשת הצורך בשיקומם כעקרון על והדגשת הצורך בשמירה על זכויותיהם השונות, בין היתר בשלב החקירה במשטרה, המעצר והשחרור בטרם המשפט ובמהלכו.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום עבריינות נוער
כך למשל, סעיף 10א לחוק, קובע כי מעצרו של קטין ישמש כאמצעי אחרון ולא יוחלט על מעצרו אם ניתן להשיג מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה. כן נקבע בסעיף כי אם יוחלט על מעצר, יהא זה לפרק הזמן הקצר ביותר שנדרש, ובית המשפט ישקול בהחלטתו את גילו של הקטין והשפעת המעצר עליו.
במהלך מספר החודשים שחלפו מאז כניסתו של התיקון לתוקף, יישמו בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין את עקרונות החוק ואת הצורך לצמצם במידת הניתן את משך מעצרו של קטין.
כך , שוחרר קטין כבן שש עשרה שנחשד בתקיפה ודקירה, שעה שהמשטרה בקשה הארכת מעצרו במסגרת החקירה, לאחר שהנער כבר הודה ושיתף פעולה. בית משפט השלום לנוער בתל-אביב, קבע כי אין מקום להשאיר קטין במעצר שלא לצורך ויש להעדיף שחרורו לחלופה, תוך הפנייה לסעיף 10א' לחוק הנוער.
(ת.מ 634/09 בית משפט לנוער בת"א)
במקרה חמור עוד יותר, שוחרר קטין כבן חמש עשרה שהואשם ברצח אביו בדקירה בלבו, למעצר בית מלא. כשבית המשפט המחוזי בהתייחסו לסעיף 10א לחוק הנוער, קבע כי העובדה שהקטין מואשם בעבירה כה חמורה, אין בה , כשלעצמה, כדי למנוע שחרורו לחלופת מעצר מתאימה.
בשחררו את הקטין לחלופת המעצר הסתמך בית המשפט על תסקיר המעצר שערך שירות המבחן, אשר מחד שלל מסוכנות ממשית של הקטין לציבור, ומאידך ציין כי הקטין מתקשה להתמודד עם תנאי מעצרו והמשך המעצר עלול לגרום לו לנזק משמעותי (מ"ת 8446-09-09 מחוזי חיפה).
במקרה אחר, שחרר בית המשפט ממעצרו קטין שהואשם בסדרת עבירות רכוש ועבירות הקשורות ברכב, לצורך קליטה במסגרת חוץ ביתית המטפלת בנפגעי סמים, וזאת למרות שמועד הקליטה לאותה מסגרת לא היה מיידי.
בית המשפט החליט כי בתקופת הביניים, עד לקליטתו במסגרת הגמילה, ישהה הקטין במעצר בית מלא בבית הוריו עם איזוק אלקטרוני, וזאת בניגוד לעמדת התביעה, שדרשה כי בתקופת הביניים ישהה הקטין במעצר, וזאת תוך הפניה לתיקון בחוק הנוער ולמגמה למעט ככל הניתן במעצרו של קטין (ב.ש 610/09 בית משפט השלום בבאר שבע ).
שמירה על זכויות הקטינים בחקירה
יישום נוסף של עקרונות חוק הנוער, בא לידי ביטוי בפסקי דין המדקדקים עם רשויות אכיפת החוק בכל הנוגע לשמירה על זכויות הקטינים בחקירה.
כך, למשל, לא נעתר בית המשפט לבקשה להארכת מעצרם של קטינים, אשר נחשדו בעבירות של הצתה, היזק במזיד ואיומים, לאחר שהוגשה לגביהם הצהרת תובע, ממנה עולה כי המדינה מתכוונת להגיש כנגדם כתב אישום ובקשת מעצר עד תם ההליכים ומבקשת הארכת מעצרם לשם כך בשלושה ימים. בית המשפט קבע כי יש לרענן את נהלי החקירה בהתאם לעקרונות חוק הנוער וכי לא הייתה הצדקה לחקירת הקטינים בשעות הלילה, שלא במעמד ההורים. כן קבע בית המשפט כי למרות חומרת העבירות המיוחסות להם, הרי שבהיעדר עבר פלילי ובהצגת חלופה ראויה, יש מקום להעדיף את שחרורם (ת.מ 850/09 בית משפט לנוער בבאר שבע).
במקרה אחר בו נעצר קטין בחשד להשתתפות באירוע אלימות חמור, שוחרר הקטין לחלופת מעצר, כאשר בית המשפט ביקר קשות את המשטרה על כך שלא יידעה את הורי הקטין על מעצרו של בנם ואף לא יידעה את הסנגוריה הציבורית (ת.מ 498/09 בית משפט השלום לנוער בת"א).
גם לגבי השחרור בתנאים מגבילים , קובע חוק הנוער מצב חדש. החוק קובע כי יש לדון תקופתית בתנאי השחרור שלקטין ששוחרר בתנאים מגבילים. לאחרונה אף נקבע כי נער שנמצא במעצר בית תקופה של תשעה חודשים ישוחרר לחלוטין, וכי לא ניתן לייחס לו עבירה של הפרת הוראה חוקית, אם ביצע אותה לאחר תשעת החודשים (בש”פ 9542/09).
עוד בנושא:
לאתר של עו"ד מירב נוסבוים
