- עדכון: מרץ 2014 -
גניבת זרע - משמעות המושג
המשמעות של הטענה ל"גניבת זרע", היא למעשה כאשר אב טוען שהאשה-האם הטעתה אותו ויצרה כלפיו מצג לפיו היא עקרה או משתמשת באמצעי מניעה, ולכן קיום יחסי אישות ביניהם לא יכול להוביל לתוצאה של הריון ולידת ילד.
ילד שנולד יכול לתבוע מזונות מאביו, אך האב ינסה להתנער מחובתו ולטעון, ל"גניבת זרע" (כלומר - האשה נכנסה להריון בניגוד לרצונו ולמצג שהציגה כלפיו).
ניתן לראות בפסקי דין שונים, ובפסק הדין שלהלן, כי לרוב הפסיקה לא מקבלת את הטענה של "גניבת זרע" כטענה לפטור ממזונות.
ע"פ הפסיקה, אין חשיבות לכך שאשה נכנסה להריון מ"גניבת זרע", כביכול, שכן החיוב במזונות הוא של האב כלפי הילד שנולד מזרעו, ולא כלפי האם. לכן, גם אם הילד נולד בניגוד לרצון האב, הוא יחויב במזונות כלפיו.
הטענה - גניבת זרע/מצג שווא
אב לארבעה ילדים וסב לנכד אחד, התגרש מאשתו במהלך שנת 1998. סמוך לאחר מכן, בחודש דצמבר 1999 הכיר אשה אחרת והחל לנהל עמה מערכת יחסים זוגית. החל מינואר 2000 החל התובע לקיים איתה יחסי אישיות, וזאת ללא כל אמצעי מניעה, מאחר שהאשה, הנתבעת, הבהירה לו לטענתו כי היא אינה מסוגלת להרות.
במרץ 2000 הצדדים נפגשו אצל עורכת-דין כדי לערוך הסכם ממון ביניהם, אולם בסופו של דבר התובע לא חתם על ההסכם.
במהלך חודש אפריל הנתבעת נכנסה להריון, והודיעה על כך לתובע. ביוני 2000 נסעו הצדדים יחדיו לנופש באילת, אשר במהלכו ניסה התובע לשכנע את הנתבעת להפסיק את ההיריון. לאחר שניסיונותיו לשכנעה שלא להביא את הילד לעולם, עלו בתוהו, נפרד התובע מהנתבעת סופית.
לאחר הולדת הילד, פתח התובע בהליכים משפטיים.
לטענתו, הנתבעת במטרה להרות, שיקרה לו והציגה מצג שווא לפיו היא עקרה. הוא האמין לה, ולכן לא השתמש באמצעי מניעה. לטענתו הנתבעת ידעה כי אין לו גמירת דעת באשר ליחסיהם ובכל זאת לא נזהרה ונכנסה להריון.
על כן, התובע הגיש תביעת נזיקין וכספית בעילות מכוח דיני הנזיקין והחוזים, בהן נטען לעוולות של מצג שווא, תרמית, תקיפה, רשלנות, גזל ועוד.
הנתבעת הכחישה מכל וכל את טענות התובע, וטענה כי התובע הוא אדם בוגר ומיושב אשר ניהל עימה מערכת יחסים זוגית אינטימית ורצינית,עם כוונה לזוגיות ארוכת שנים. התובע נהג לקיים עימה יחסי מין ללא אמצעי מניעה והיה מודע היטב למעשיו ולהשלכות האפשריות. הנתבעת הכחישה, כי הציגה בפני התובע מצג לפיו היא עקרה, וטענה כי לאחר שהרתה גמר בליבו התובע להתחמק מחובתו לזון את בנו בכל דרך אפשרית.
לא עמד בנטל ההוכחה
השופט יעקב וגנר, סגן נשיא בימ"ש השלום בחיפה דחה את התביעה, וקבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש בתביעות של "גניבת זרע", ולא הוכיח שהנתבעת שיקרה לו וגרמה לו להאמין שהיא עקרה. "מאחר ותובע הודה כי ניהל עם הנתבעת מערכת זוגית אינטימית ויחסי מין ללא אמצעי מניעה כלשהם, הוא נושא בתוצאות הטבעיות של מערכת יחסים זו ואין לו להלין אלא על עצמו", כתב השופט בפסק הדין.
השופט הוסיף, כי גרסת הנתבעת נמצאה בעיניו אמנה יותר מגרסת התובע.
בסיכום, השופט דחה את התביעה, כאמור, וחייב את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקלים.
(תיק אזרחי מס' 5950-07 פלוני נ' אלמונית)
* יש לציין, כי בשנת 2013 חלה התפתחות בנושא, כאשר בימ"ש השלום בת"א (השופטת חנה ינון) קבל טענה של גניבת זרע. ביהמ"ש קבע, כי האישה גנבה את זרעו של הגבר, הונתה אותו, הציגה בפניו מצגי שווא וביצעה כלפיו עוולת תרמית. עוד נקבע בפסק הדין, כי האישה פעלה באופן שפגע בפרטיות התובע. בית המשפט פסק פיצוי של כ- 120,000 ₪ לטובת הגבר.
