פיטורי סמנכ"ל עירייה שנעדר מעבודתו בזמן מלחמה - מוצדקים

בבית המשפט ניתן פסק-דין חשוב ותקדמי בעניינו של סמנכ"ל עיריית מעלות-תרשיחא, אשר בזמן מלחמת לבנון השניה הפסיק להגיע לעבודה, וחזר אליה רק אחרי שהמלחמה הסתיימה.

מטרת חוק הגנה על עובדים בעשת חירום - להגן על עובדים אשר נבצר מהם להגיע לעבודתם עקב המלחמה, מפני הסכנה כי יפוטרו עקב כך 

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום

באותה עת, חוקק חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006. חוק זה בא להגן על עובדים אשר נבצר מהם להגיע לעבודתם עקב המלחמה, מפני הסכנה כי יפוטרו עקב כך.
החוק קבע, כי למעביד אסור לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה, אשר בשלה נמנע העובד מלהגיע לעבודתו במהלך המלחמה נמתחה בקורת חריפה על הנהגת ישובים מסויימים, אשר נטשו את המערכה, והשאירו את עריהם הפקר. מעלות-תרשיחא נבדלה מאותן ערים, משום שבעיר זו המשיכה העירייה לתת שירותים באופן שוטף לתושבים, בעזרת עובדיה המסורים, אשר הצטוו להגיע לעבודה ע"י הנהלת העירייה.

ביה"ד הארצי לעבודה קבע, בפסק דין תקדימי וחשוב, כי ניתן לפטר עובד, כאשר הוא אינו מתייצב לעבודה בעת מלחמה

בית הדין הארצי: אפשר לפטר עובד אם הוא לא מתייצב לעבודה בזמן מלחמה

ביה"ד הארצי לעבודה קבע, בפסק דין תקדימי וחשוב, כי ניתן לפטר עובד, כאשר הוא אינו מתייצב לעבודה בעת מלחמה. יש לבדוק את המניע לכך, ואין לקבוע באופן גורף, כי אם לא התייצב בעת מלחמה לעבודתו, לא ניתן לפטרו.

סמנכ"ל העירייה הגיש תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בחיפה בגין פיטוריו, וביקש כי יפסק לו סכום של מעל 120,000 ₪.
בית הדין פסק, כי משהוכח שהעובד לא התייצב לעבודה משום שנעלב מדברי ראש העיר, אשר הביע את כעסו ומורת רוחו על כך שהסמנכ"ל החליט לא להגיע לישיבות שהיו אמורות להתקיים, הרי הסיבה להיעדרות מהעבודה אינה נובעת מכך שנבצר ממנו להגיע לעבודתו. ביה"ד קבע, כי הסמנכ"ל לא הסכים לחזור לעבודה, עד לאחר שתתקיים שיחה בטון אחר וברוח מפוייסת עם ראש העיר. שיחה מעין זו לא התקיימה בשל המלחמה שהתמשכה, והסמנכ"ל לא שב לעבודתו עד תום המלחמה.

ביה"ד הארצי לעבודה הסתמך על הקביעות העובדתיות של ביה"ד האזורי, לפיהן העובד יכול היה להגיע לעבודתו אך בחר שלא לעשות כן מחמת היעלבותו מדברי ראש העיר

הסיבה להיעדרות: היעלבות

ביה"ד הארצי לעבודה, בהרכב של כב' השופטים אדלר, רבינוביץ' ואיטח, הסתמך על הקביעות העובדתיות של ביה"ד האזורי, לפיהן העובד יכול היה להגיע לעבודתו אך בחר שלא לעשות כן מחמת היעלבותו מדברי ראש העיר. ביה"ד הארצי פסק, כי די בכך כדי לקבוע כי ההגנה המוקנית בחוק אינה חלה על העובד, משום שאי הגעתו לעבודה לא נבעה עקב המלחמה אלא מטעם אחר, שיסודו במערכת יחסיו של העובד עם ראש העיר.

ביה"ד ציין, שבדיקה אם עובד פוטר או התפטר, אינה יכולה להתבסס על הודעה חד צדדית על העובד למעביד, כי אם לא ינהג כלפיו בדרך מסויימת, יראה את המעביד כמי שפיטרו. גם להיפך: אין מעביד יכול להעמיד עובד במצב של מי שמתפטר מהעבודה, ע"י כך שיודיע לעובד כי אם לא ינהג בדרך מסויימת יראוהו כמתפטר. מעשיו של המפטר קובעים אם הוא פיטר - ומעשיו של המתפטר קובעים אם הוא התפטר. כיצד יראהו הצד השני, הוא דבר חסר משמעות.

במקרה זה, כאשר העובד עזב את תפקידו, חרף פניות הממונים עליו להגיע לעבודה, והשיב רכבו למעסיקתו – אפשר היה לראות בפעולות אלה, כפעולות המעידות על כוונתו להתפטר מהעבודה. כך פירשה העירייה את התנהגותו של העובד. אולם, לא פרשנות התנהגות העובד ע"י העירייה היא הקובעת אם העובד התפטר. מעובדות המקרה רואים, כי העובד פעל מתוך מטרה לעצב את מערכת יחסיו עם ראש העיר כפי שהוא מבין, וזאת, מתוך שציפה להמשיך ולהיות מועסק בתפקידו.
בנסיבות אלה יש לפרש את מהלכי העירייה כלפי העובד, כפיטורין.

נקבע, כי בנסיבות המיוחדות של המקרה אין לפסוק פיצוי כספי בשל היעדר שימוע, זאת, במיוחד לנוכח העובדה שפיטורי העובד באו בעקבו הפרה יסודית ברורה ונמשכת של חוזה העבודה על-ידו

הפרה יסודית של חוזה העבודה

אולם ביה"ד קבע, כי יש הפיטורים באו עקב הפרה יסודית של חוזה העבודה ע"י העובד. הנהלת העירייה הגיעה למסקנה כי אין להמשיך ולהעסיק את העובד בתפקידו הבכיר, בשל התנהלותו בתקופת המלחמה, נוכח הפרת חוזה העבודה שהתבטאה בהיעלמותו ממקום עבודתו.

למרות שביה"ד גם קבע, כי ככלל, יש לקיים שימוע לעובד המתכוונים לפטרו, אולם בנסיבות המיוחדות של המקרה אין לפסוק פיצוי כספי בשל היעדר שימוע, זאת, במיוחד לנוכח העובדה שפיטורי העובד באו בעקבו הפרה יסודית ברורה ונמשכת של חוזה העבודה על-ידיו.

פסק דין זה הינו תקדימי הן בכך שקבע כי גם בעיתות חירום, ואולי דווקא בהן, חלה על העובד חובה לקיים את חוזה העבודה בתום לב, והוא אינו רשאי להסתמך על כך שהחוק יגן עליו אם לא יתייצב לעבודה, כשהמניע לכך אינו קשור למלחמה.
עוד קבע ביה"ד, כי בעיתות חירום יתכנו מצבים, כי היעדר שימוע הינו הפרה של כללי העבודה, הבטלה בשישים, לנוכח הפרתו הנמשכת של העובד את חוזה העבודה, בכך שלא התייצב לעבודה במהלך כל המלחמה.

 (ע"ע (ארצי) 400-09 רפאל לב ארי נ' עיריית מעלות)

 * הכותב הינו מומחה בדיני עבודה ובמשפט מינהלי, וייצג את עיריית מעלות בתיק זה.