ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה דן לאחרונה בבקשה של אם, אשר תובעת מזונות בשם ילדיה הקטינים, לאחר שנפרדה מאביהם ועברה להתגורר במרכז הארץ, להעביר את הדיון לביהמ"ש לענייני משפחה ברמת-גן.
רוצים לשאול שאלה רלוונטית בנושא זה? היכנסו לפורום משפחה
המבקשת טענה, כי היא עברה לפתח תקווה בשל חששה מהמשיב (בעלה, אשר עימו היא נמצאת בהליכי גירושין), אשר נקט כלפיה אלימות נפשית וכך גם משפחתו. לדבריה, עקב המרחק יקשה עליה להגיע בשעות הבוקר לדיונים בביהמ"ש בצפון. כמו-כן, היא מתקיימת מהבטחת הכנסה ואין ברשותה את האמצעים לממן נסיעות לבית המשפט.
המשיב טען מנגד, כי מקום מגוריהם האחרון של בני הזוג היה בעפולה, ולכן לביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה יש את הסמכות לדון בתביעת המזונות. עוד טען המשיב, כי הוא מעביר מדי חודש סך של 3,500 שקלים דמי מזונות, על אף שמצבו הכלכלי קשה ביותר.
לביהמ"ש יש שיקול דעת
השופט אסף זגורי דחה את הבקשה, כי יש לביהמ"ש שיקול דעת אם להעביר את הדיון או לא, אך פריצת הסכר ומתן פרשנות ליברלית מדי לביטוי: "רשאי להעביר הדיון" כאמור בחוק, עלולים לסכל את תכלית הכלל שנקבע בחוק שעניינו: הגשת ההליך בבית המשפט המצוי בתחום שיפוט של מקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים.
" זאת ועוד", הטעים השופט, "הדבר עלול לאפשר פתח להעברת מכלול הסכסוך באופן מתוחכם, לרבות הליכים שאינם מזונותיו של קטין, למקום אחר משיקולים טקטיים או אסטרטגיים של המבקש את ההעברה".
נפסק, כי במקרה הנדון, נסיבותיה האישיות של המבקשת אשר מתגוררת עם ארבעת ילדיה הקטינים בפתח תקווה ומצבה הכלכלי הקשה, מהוות נסיבות רלבנטיות ובעלות משקל לצורך שקילת הבקשה בחיוב. עם זאת, נקבע כי יש להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של המשיב ובטענותיו למצוקה כלכלית, לעובדה שההליך נכפה עליו חרף תשלום מזונות, ולכך שהעברת הדיון לרמת גן, תפגע בזכותו הדיונית לנהל ההליך בקרבת בית המשפט שבתחום שיפוט מקום המגורים המשותף האחרון.
עוד נקבע, כי יש משקל לעובדה שהמבקשת לא הגישה בקשה לצו הגנה, ולא עברה להתגורר במקלט לנשים מוכות.
לאור האמור, הבקשה להעברת הדיון- נדחתה.
(תמ"ש 53603-08-10 פלונית נ' פלוני)
