הליכי הגירושין בשנים האחרונות אופיינו בשתי מגמות עיקריות: הראשונה - גידול דרמטי במספר המתגרשים בכל שנה. נכון להיום מדובר ב- 40% מהאוכלוסייה הישראלית שמתגרשים (כל זוג שלישי, כולל המגזר הערבי והחרדי). מגמה שנייה קשורה לעוצמת הזעם והכעס הגוברים בהליכי גירושין. זאת, כתוצאה משימוש מוגזם בכלים משפטיים ומהתעלמות מההיבטים הרגשיים בהליכי הגירושין. שתי מגמות אלו הובילו למלחמות גירושין קשות שהגיעו לבתי המשפט לענייני המשפחה ולבית הדין הרבני.
מקרי אלימות בין בני זוג
במקרי קיצון, מלחמות גירושין שיצאו מכלל שליטה הובילו גם למקרי אלימות קשים בין בני זוג ולעיתים גם כלפיי ילדיהם. בהמשך, הובילו מגמות אלו למצב הבלתי נמנע בו נאלץ המחוקק להתערב ולשנות את הגישה בנושאים אלו מקצה לקצה. נשאלת השאלה, האם ההתערבות מספיקה או שמא נדרש להעמיקה?
החוק להסדרת התדיינות במשפחה
ביומה האחרון של הכנסת ה-19, עבר בקריאה שנייה ושלישית החוק להסדרת התדיינות במשפחה. זהו חוק דרמטי, שעיקרו מניעה מבני זוג להגיע לבתי המשפט כאקט ראשון בגירושין ואילוצם לפנות בשלב הראשון ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט, שם יקבלו בני הזוג ביחד מידע מבעלי מקצוע מהתחום הטיפולי. מטרת החוק היא לאפשר לבני זוג בהליכי גירושין להגיע להסכמות בנוגע לחלוקת הרכוש והאחריות ההורית כלפיי ילדיהם, בדרך של הסכמה ודיבור ישיר ביניהם. החוק להסדרת התדיינות בסכסוכי משפחה, מהווה נדבך עיקרי במגמה המתרחבת בציבור ובקרב הגורמים המקצועיים- המגמה לזניחת הזוויות המשפטיות והשארת החופש להחליט כיצד להתגרש ובאילו תנאים, בידי הצדדים.
בעקבות אילוצים תקציביים וצורך לגייס כוח אדם רב נוסף (ככל הנראה תוספת של 200 תקנים) ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט, הוחלט במשרד המשפטים לדחות את תחולתו של החוק להסדרת התדיינות בסכסוכי משפחה לאוקטובר 2016.
המגמה: גישור גירושין
כבר היום ניתן לראות זוגות רבים יותר שמגיעים לגישור גירושין בהבנה שהתוצאה הטובה ביותר עבורם אינה התוצאה שהליך משפטי בבית המשפט יכול להשיג עבורם. יותר ויותר זוגות מבינים שבנושאי הרכוש והילדים, עליהם למצוא את הדרך המאפשרת לשני בני הזוג להמשיך הלאה בחייהם ולהימנע ככל האפשר מעימותים הנובעים מדוגמאות והשערות המבוססים על פסקי דין ואגדות אורבניות של חברים מסביב.
פסיקתו של השופט שנלר בבית המשפט המחוזי בתל אביב שניתנה לאחרונה (פורסם באוגוסט 2015) מחזקת הבנה זו שבכל תיק תינתן פסיקה בהתאם למקרה הספציפי המגיע בשערי בית המשפט. כך מדברי השופט שנלר, ניתן להבין שכל ייעוץ הניתן לבני הזוג בנפרד טרם הפניה לערכאות- אינו יכול בפועל לנבא דבר עקב המהפכה הפסיקתית המתחוללת בימים אלו בבתי המשפט.
חלוקת כספי פנסיה לאחר הגירושין
בין יתר הנושאים העוברים טלטלה בבתי המשפט לענייני משפחה נמצא גם נושא חלוקת כספי הפנסיה בין בני זוג לאחר הגירושין. חלוקת כספי פנסיה וקופות גמל לאחר הגירושין, הם מהנושאים החשובים ביותר העולים בישיבות הגישור. סוגיה זו התפתחה בשנים האחרונות בצורה דרמטית וכיום קיימים מנגנונים טובים בהרבה לחישוב הכספים ואופן חלוקתם. ובכל זאת, מאחר שמדובר בחלוקת סכומי כסף גדולים ומשמעותיים, סכומים שיכולים להשפיע דרמטית על המשך חייהם של הצדדים; לא זו אף זו אף מאחר שחלוקת הכספים במסגרת הסכם הגירושין הינה סופית (אלא אם מדובר במקרי קיצון), מומלץ, במקרים בהם המתווה לחלוקת הרכוש בין בני הזוג, דורש הבנה מדויקת של הסכומים הקיימים במחלוקת בין הצדדים- להיעזר באקטואר או יועץ פנסיוני כדי להבין את הסכומים המדויקים הנדרשים לחלוקה.
טיפ חשוב לזוגות שבאים להתגרש הוא: לא מומלץ לדבר על הכספים בכותרות אלא להבין לעומק באילו סכומים במדויק מדובר. רק לאחר שהסכומים יהיו ברורים לחלוטין, יהיה אפקטיבי לדבר על פתרונות אפשריים.
הסדרי ראייה וחלוקת רכוש
מעבר לסוגיית הפנסיה ישנם מספר נושאים נוספים משמעותיים שעולים לדיון בהליכי גירושין באופן כללי ובגישור בפרט. שני הנושאים המוכרים והמשמעותיים ביותר למרבית הזוגות הם ההסדרים סביב הילדים וחלוקת הרכוש המשותף. רבים טועים לחשוב שהחוק מחייב חלוקה מסוימת בשני התחומים הללו, אולם מדובר בטעות שכיחה. בנושאי גירושין החוק הישראלי הינו חוק דיספוזיטיבי. משמע, שמותר לבני הזוג המתגרשים להגיע לכל החלטה שירצו בדבר גידול ילדיהם ובדבר חלוקת רכושם המשותף במסגרת גישור הגירושין והסכם הגירושין הסופי.
זאת, כמובן בתנאי שהם רואים את ההחלטות המתקבלות לנכון כמוסכמות, צודקות ונכונות עבורם ביחד ולחוד ובאופן חופשי ואחראי.
בית המשפט לענייני משפחה, אשר יידרש בסופו של דבר לאשר את ההסכם, יבחן ויוודא שטובת הילדים לא נפגעה ושלא קיים חשש לכפייה או לחץ לא הוגן של צד אחד על השני. במידה שטובת הילדים נשמרה ולא נעשו בהסכם הגירושין מעשי כפייה, בית המשפט יאשר את ההסכם שהושג בגישור וייתן לו מעמד של פסק דין. משמעות הדבר בפועל היא, שבמסגרת הליכי הגירושין, כל הנושאים פתוחים לדיון ולצדדים מותר לקבל כל החלטה שירצו, ובלבד שתיראה להם כצודקת והגונה עבורם ועבור ילדיהם.
קבלת החלטות בשיתוף ותאום
כניסתו לתוקף של החוק החדש, ולאחר שנדחתה תחולתו לאוקטובר 2016, יחד עם ההבנה הגדלה של הציבור, שיש לו את הזכות לקבל כל החלטה שיחפוץ כל עוד היא נעשית בתאום ובהסכמה עם הצד השני, בסוגיות הרכוש והילדים, צריכות לגרום לבעלי מקצוע המייעצים למתגרשים, לשנות את תפיסתם ובמקום לייעץ בהתאם לדוגמאות ומקרים נקודתיים שהם מכירים מעברם או מניסיון אחרים, אך אינם קשורים לבני הזוג העומדים מולם, להקשיב יותר לצרכיהם של בני הזוג או הצד האחד המגיע אליהם לייעוץ ולקבלת עזרה, ולעזור למתגרשים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבורם בשיתוף פעולה ובתאום הדדי.
כנות ושקיפות
להמחשה, אם בעבר היה נהוג לייעץ כיצד להעלים נכסים לפני גירושין מהצד השני, כדי לשפר עמדות, היום יש לשקול בכובד ראש להסביר ללקוח שרוצה לנקוט דרך של הסתרה וחוסר כנות, שהמשמעות של החבאת נכסים והתנהלות לא שקופה, תהיה במרבית המקרים, יריית פתיחה במלחמה חסרת מנצחים.
צד שחושב שהרכוש שצבר במהלך חיי הנישואין המשותפים לא צריך להתחלק עם בן או בת הזוג שלו, יגלה שדווקא בהליך גישור הנעשה בכנות ובתום לב, הוא יוכל להשיג הישגים מצוינים עבורו. לא כך יהיה, כאמור, עבור אלו שיפעלו בחוסר כנות ושקיפות.
