בוררות הינה אחת מהשיטות האלטרנטיביות לישוב סכסוכים ומכל השיטות זוהי השיטה הדומה ביותר לבית המשפט שכן הבורר למעשה מכריע בסכסוך לאחר ששמע את הצדדים ובהתקיימות תנאים מסוימים ניתן אף לערער על פסק הבורר.
עם זאת, הליך הבוררות מעניק לצדדים שליטה רבה יותר על דרך ניהול ההליך שכן הצדדים הם הבוחרים את הבורר (בניגוד לבית המשפט בו לא ניתן לבקש להישפט לפני שופט מסוים). הם הקובעים את תחולת סדרי הדין והם הקובעים את תחולת הדין. בהליך הבוררות ניתן גם לקבוע כי לשיקולי צדק, מוסר, הנוהג העסקי וכדומה יינתן משקל מכריע בהחלטת הבורר.
המקור הנורמטיבי הוא חוק הבוררות התשכ"ח- 1968 שנוספו לו שני תיקונים האחד, בשנת 1974 והשני, משנת 2008, שמהותו הוספת ערעור והנמקה ונקרא תיקון מס' 2.
הסכם הבוררות
הסכם הבוררות הינו היסוד שעליו מושתת הליך הבוררות. מקיומו של ההסכם אנו למדים על רצון הצדדים לבחור במנגנון הבוררות ולהעדיפו על פני בית המשפט.
היסוד של כל בוררות הוא הסכם הבוררות אשר מעניק לבורר את הסמכות לדון ולהכריע בסכסוך המובא לפניו. הצדדים יכולים להסכים מראש כי כל סכסוך יידון בבוררות ולמעשה די בסעיף בודד בחוזה בתקנון ארוך כדי לחייב את הצדדים בעתיד להתדיין בבוררות. ומכיוון שהדבר נעשה בחוזה או בתקנון, הרי שהדבר נעשה לא רק למפרע אלא בדרך כלל מתוך חוסר הבנה או חוסר תשומת לב לבעיות שעלולות להתעורר מתוך חובה זו, לכן, יש לקבוע מראש את הכללים והתנאים לניהול הבוררות.
קביעת תנאי הבוררות
כאשר חותמים על סעיף בוררות, מצטרפים להתחייבות זו שורה של עשרים ואחת כללים אשר קובעים את ניהול ההליך. הצדדים עלולים להיקלע להתדיינות על סעיף שכלל לא רצו הצדדים לכלול בהסכם. כללים אלו מופיעים בתוספת הראשונה לחוק הבוררות וכל בוררות תתנהל על פי כללים אלו, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת מפורשות ובכתב.
הכללים מעניקים לבורר חופש מלא לפסוק לפי מיטב שיפוטו מבלי להיות קשור בסדרי דין או לדין המהותי וכללים המסמיכים את הבורר שעיקרם להורות על גילוי מסמכים, גביית עדות, שאלונים, מינוי מומחים ומועד מתן הפסק. עם זאת, לאור תיקון מס' 2, על פי כללי התוספת הבורר מחויב בנימוק פסק הבוררות, כלל שלא חויב בו מלכתחילה בחקיקת החוק בשנת 1968 . רצוי לגלות ערנות בעניין כללי התוספת וניתן גם לשנותם מרצון ובכתב, השינויים שייעשו בהסכמה ובכתב, הם אלו שיגברו בסופו של יום על ההוראות הקבועות בתוספת.
בחירת מסלול הבוררות
על פי חוק הבוררות (מס' 2), התשס"ט-2008 – צדדים לסכסוך רשאים לבחור את מסלול הבוררות שלפיו ינהלו את הסכסוך.
בוררות במסלול של סעיף 24 לחוק הבוררות – הצדדים במסלול זה פועלים על פי הוראות החוק שהיה נהוג משנת 1968 ונותרו בתוקפן עד היום. על הצדדים לקבוע אם יחולו סדרי הדין בהתאם לכללים הקבועים בתוספת הראשונה לחוק. במסלול זה, הצדדים יוכלו לבקר את פסק הבורר רק באמצעות עילות הביטול הקבועות בסעיף 24.
מסלול ערעור בפני בורר על פי סעיף 21א לחוק הבוררות –במקרה זה, חלה חובה קוגנטית על הבורר לנמק את פסק הבוררות. המסלול מאפשר ניהול הליך ערעור לפני בורר, להבדיל מערעור לבית משפט. הצדדים יקבעו את ערכאת הערעור בהרכב של בורר אחד או שלושה בוררים, דוגמת: שופט בדימוס אשר ישמש כאב בית דין, מהנדס או אדריכל, עורך דין אשר מתמחה בנושא הסכסוך, וכד'. פסק הבוררות בערכאה הראשונה יקבל תוקף של פסק דין, אלא אם כן ביקש אחד הצדדים לערער לפני ערכאת הערעור המוסכמת, ההכרעה בערעור תהווה למעשה את פסק הבוררות.
ביטול פסק הבוררות במסלול זה יתאפשר רק בשני מקרים נדירים וקיצוניים על פי עילות הביטול שבסעיף 24(9) או סעיף 24(10) לחוק הבוררות. סעיפים אלה עניינם תקנות הציבור או קיומם של מעשי מרמה, עיוות דין וכיו"ב..
מסלול ערעור ברשות לבית המשפט על פסק הבוררות- לפי סעיף 29ב לחוק, המסלול מאפשר לבעלי הדין – המעוניינים בכך – הליך ערעור ברשות בבית המשפט בתנאי שקבעו הצדדים מראש בהסכם בכתב כי הבורר יכריע על פי הדין המהותי וינמק את פסקו נוסף לחובה זו קיימת החובה לתעד את ישיבות הבוררות בפרוטוקולים. ההליך יינקט במקרה שנפלה בו טעות יסודית ביישום הדין, שיש בה כדי לגרום עיוות דין.
זהות הבורר
תניות בוררות כוללות לעיתים את זהות הבורר או הגוף שיבחר את הבורר לדוג', ראש לשכת עורכי הדין. גופים גדולים אשר מכניסים סעיפי בוררות הכוללים את זהות הבורר, עלולים לכלול בורר אשר האוריינטציה הכללית שלו הינה לטובתם. אין הדבר אומר כי הבורר לא יעשה מלאכתו נאמנה ובהגינות אך יש לקחת את העניין לתשומת הלב ולבחור בורר אובייקטיבי, מקצועי בתחום הסכסוך ולמנותו רק לאחר הצהרה כי אין לו ולא היו לו קשרים עסקיים או אחרים עם מי מהצדדים. אם קבעו הצדדים כי ניתן יהיה לערער על פסק הבורר, רצוי לקבוע כבר את זהות הבורר או הבוררים שלערעור.
הבורר
אחריות הבורר- בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי הדין בנאמנות, מעל הבורר באמון שניתן בו, זכאי הנפגע נוסף על כל תרופה, לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה.
שכר הבורר- המחוקק קבע כי הבורר הוא שיקבע את שכרו. ולכן יש להביא את העניין בחשבון לפני תחילת הדיונים. מלבד שכר הבורר ישנן הוצאות נוספות. הבורר רשאי לזמין עדים, לדרוש חוות דעת ממומחה, וכל זאת כרוך בתשלום נוסף. לצורך גביית שכרו, שמורה לבורר הסמכות לעכב את המשך הדיון ואת מתן פסק הבוררות או מסירתו עד שישולם הסכום שבפיגור אלא אם הורה בית המשפט אחרת.
העברת בורר מתפקידו- בכל עת ניתן לבקש מהבורר לפסול את עצמו, כמו כן בורר רשאי שלא לקבל על עצמו את המינוי או לבקש להפסיק את ההליך אם נבצר ממנו לבצע את תפקידו. מנגד רשאי כל אחד מהצדדים לפנות לבית המשפט בבקשה להעביר בורר מתפקידו. את הבקשה ניתן להגיש מתחילת הליך הבוררות ועד למתן הפסק. הצד המבקש יצטרך להוכיח כי הבורר לא ראוי לאמון הצדדים או שהתנהגותו גורמת לעינוי דין.
בית המשפט רשאי להיענות לבקשה ולמנות בורר חליף או להורות כי הליך הבוררות יופסק ויידון בפני בית המשפט. לאחר שבורר מועבר מתפקידו, רשאי צד לבוררות לבקש מבית המשפט לפסוק באם הבורר זכאי לשכר שהוסכם כולו או מקצתו ואף לבקש מבית המשפט לחייב את הבורר להשיב סכומים שכבר קיבל.
מהלך הבוררות
מהלך הבוררות דומה לדיונים בפני בית המשפט אך נוטה לקיום הליך נוח יותר. הבורר או הבוררים, כמו השופט, שומעים את הצדדים, מקבלים ראיות ושומעים עדים ומומחים. סעיפי החוק הנוגעים לניהול הליך הבוררות חלים על כל מסלולי הבוררות בשינויים המחויבים.
תיעוד ישיבות הבוררות
לגבי הליך בוררות רגיל (שלא נקבעו בו ערכאות ערעור לפי סעיף 21א או סעיף 29ב), לא נקבעה הוראה מפורשת בדבר החובה לרשום פרוטוקול במהלך הישיבות ושמיעת העדויות, אך רצוי לערוך תיעוד בפרוטוקול של הדברים אשר נאמרו במהלך ישיבות הבוררות, שיהווה שיקוף של עיקרי הדברים שהתרחשו. בבוררות לפי סעיף 21א לחוק, קובעת התוספת השנייה במסלול הערעור בפני בורר כי ישיבות הבוררות יתועדו בפרוטוקול או בדרך אחרת שקבעו הצדדים בהסכם הבוררות. בבוררות לפי סעיף 29ב לחוק, אחד התנאים לקיומה של הבוררות הוא תיעוד ישיבות הבוררות באמצעות פרוטוקול. בסעיף זה, החובה לתעד את הדיון באמצעות פרוטוקול היא קוגנטית.
הסיבה לקיומה של חובת תיעוד באמצעות פרוטוקול, טמונה באופיו הערעורי של הליך בוררות במסלול סעיף 29ב לחוק.
עדים
המעיד בהליך הבוררות כמוהו כעד בבית המשפט ויחולו עליו כל הזכויות והחסיונות של עד רגיל. עד שזומן להעיד בהליך בוררות על ידי בורר רשאי לבקש מבית המשפט לבטל את ההזמנה ועליו להוכיח כי זימונו מהווה שימוש לרעה בהליכי הבוררות.
דיון בהיעדר בעל דין
כאשר צד לבוררות זומן לישיבה ולא התייצב מוסמך הבורר לדון בישיבה זו בהיעדרו ובעל דין שאמור היה לטעון טענותיו במועד שנקבע לכך ולא עשה כן, רשאי הבורר לפסוק בסכסוך בהיעדרו.
סמכויות עזר של בית המשפט
הבורר והצדדים יכולים לבקש סעד מבית המשפט, במהלך הבוררות ולשם קיום הליך הבוררות בעניינים שונים וביניהם: הזמנת עדים, פסיקת שכרם והוצאותיהם, נקיטת אמצעי כפיה וענישה כלפי עד שלא נענה להזמנה של הבורר או של בית המשפט, או שסירב להעיד, גביית עדות מיד או מחוץ לתחום השיפוט, תחליף המצאה של הודעות או מסמכים לבעלי-הדין, מתן צווים שונים וביניהם: עיקול נכסים, עיכוב יציאה מן הארץ ערובה להמצאת נכסים, מינוי כונס נכסים, צו עשה ולא תעשה וכד'. הגשת בקשה לבית המשפט בקשר לבוררות, אם על ידי בעל-דין ואם על ידי הבורר, אין בה כדי לעכב את מהלך הבוררות, אלא אם הורה על כך בית המשפט או הבורר.
פסק הבוררות
על פסק הבוררות להינתן בתוך שלושה חודשים כשהוא מנומק, אלא אם קבעו הצדדים אחרת. פסק הבוררות מחייב את הצדדים וחליפיהם כמעשה בית דין. עם מתן הפסק מסתיים הליך הבוררות ועומדות בפני הצדדים אפשרויות הפעולה הבאות:
1. להביא את הפסק לאישור בית משפט שיינתן לפסק, תוקף של פסק דין.
2. אם נתגלתה בפסק טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה או שהפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך או שאין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית, הוצאות הצדדים או שכר טרחת עורך דין, ניתן לבקש מהבורר בתוך 30 יום את תיקון הפסק. אם הבורר לא נענה לפנייה, ניתן לבקש מבית המשפט לתקן את הפסק בכל המקרים למעט ריבית, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
3. אם הצדדים קיימו הליך בוררות רגיל, יוכלו להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות בהתקיים אחת מעילות סעיף 24 לחוק ובהתקיים עיוות דין. הבקשה תוגש בתוך 45 יום מיום שהוגשה בקשת הביטול או בתוך 15 יום מיום שהוגשה בקשת האישור ובלבד שלא חלפו 45 יום מיום שניתן פסק הבוררות.
4. אם הצדדים קיימו הליך בוררות עם ערכאת ערעור בפני בורר לפי סעיף 21א לחוק, עומדות בפניהם האפשרויות הבאות:
א. להגיש ערעור לבורר שנקבע בערכאת הערעור בתוך 30 יום.
ב. להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות אם התקיימה אחת מעילות הביטול הבאות:
- סעיף 24(9)- תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור.
- סעיף 24(10)- קיימת עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.
(נעיר, כי גם לאחר לאחר מתן פסק הבוררות בערעור ניתן לבקש את ביטולו בעילות אלה בלבד. כמו כן, לדעתנו, לא ניתן לבקש גם בקשה לביטול וגם לפנות לערעור בפני בורר אלא אם הסכימו הצדדים על כך מראש)
5. אם הצדדים קיימו הליך בוררות עם אפשרות בקשת רשות ערעור על פסק הבורר בפני בית המשפט, ונפלה בפסק טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פי ההוראות החלות בבתי המשפט. אם התקבלה בקשת רשות הערעור, הצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול הפסק על פי אחת העילות שבסעיף 24 לחוק.
בית המשפט מוסמך לתקן, לבטל את הפסק או להחזירו לבורר במקרים מסוימים. לאחר החלטת בית המשפט בבקשות הביטול או הערעור יאושר פסק הבוררות גם אם לא הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות. על החלטת בית המשפט ניתן לערער ברשות.
לסיכום, בכריתת הסכם יש לשים לב האם קיים סעיף בוררות. הקפדה על הכללים הרצויים לניהול ההליך, הסמכויות שיינתנו לבורר וקביעת זהות הבורר או הבוררים האפשריים בהליך הבוררות ובערעור, תקל על הצדדים והבורר בפרוץ הסכסוך כאשר בשלב זה הם אינם מסכימים על דבר. כמו כן, יש להקדיש מחשבה לבחירת מסלול הבוררות בו הצדדים רוצים להתדיין ולהוראות הנלוות להם, שכן מסלולי הערעור ובקשת רשות הערעור פתוחים לפניהם רק אם הסכימו עליהם מראש.
עו"ד, ד"ר ישראל שמעוני (יתרו) במשפטי
* הכותב הוא בורר, יוזם ומחבר תיקון מס' 2 לחוק הבוררות ומחבר הספר "אופק חדש בבוררות- דיני בוררות עם ערכאת ערעור".
