המצב המשפטי היום, בכל הנוגע לחלוקת המשמורת על הילדים וקביעת דמי המזונות, והכרעות בתי המשפט לענייני משפחה נקבע בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו, כאשר לנגד עיני בית המשפט עומדת טובת הילד וקידום השוויון בין בני הזוג. טובת הילד היא עקרון מופשט אליו יוצק בית המשפט תוכן לפי הנתונים של המקרה הנבחן בפניו, המובילים לתוצאה שונה של כל מקרה ומקרה, מבלי שניתן להחיל כלל אצבע אחיד על כל המקרים.
משמורת משותפת
בעבר, בית המשפט נטה לבחור באם כמשמורנית היחידה על הילדים, כאשר האב נפגש עם הילדים יחסית מעט, בהתאם להסדרי הראיה. בשנים האחרונות, יותר ויותר אבות אשר היו מעורבים בגידול ילדיהם במידה רבה, פונים לבית המשפט לענייני משפחה ותובעים משמורת משותפת ובכך מבקשים לשמור על מידת מעורבות זו גם לאחר הגירושין, ותובעים משמורת משותפת - חלוקה שווה של זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים.
בתי המשפט נוטים להיעתר לתביעה למשמורת משותפת במקרים המתאימים. התנאים הבסיסיים לכך הם קרבה גיאוגרפית בין בתי ההורים ואפשרות לתקשורת תקינה ושיתוף פעולה ביניהם .
החיוב במזונות
סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959 קובע, כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. על בני זוג יהודים חל הדין העברי.
על פי הדין העברי, אב חייב בתשלום דמי מזונות ילדיו עבור צרכיהם ההכרחיים עד הגיעם לגיל 15. החיוב בשל ההוצאות הנוספות מעבר לצרכיהם ההכרחיים וכן מעל גיל 15, הינו מדין צדקה, וחל על שני ההורים בשים לב כמובן ליכולתם הכלכלית. להגדרת הצרכים ההכרחיים, אותם צרכים בסיסיים בלעדיהם אין הילד יכול להתקיים, ישנה משמעות לעניין גובה החיוב במזונות החלים על האב בלבד.
השפעת חלוקת המשמורת על גובה המזונות
המגמה הנוהגת כיום בפסיקה היא מגמת צמצום מעגל הצרכים ההכרחיים למינימום, כדי שעיקרון השוויון בין בני הזוג ימצא ביטוי בדמי מזונות גם על פי הדין האישי. בגדר הצרכים ההכרחיים יובאו בחשבון רק הוצאות עבור מזון, ביגוד, מדור ובריאות.
בתי המשפט בוחנים את צרכי הילדים, לרבות סיווגם כצרכים הכרחיים או כצרכים מדין צדקה, ואת יכולתו הכלכלית של כל אחד מההורים מול זמני השהות של הילדים עם ההורה. בכל מקרה יערך בירור עובדתי של השאלה, כמה ייוותר בידי כל אחד מההורים לאחר תשלום הוצאותיו עבור גידול הילדים, המדור והוצאותיו ההכרחיות, ובהתחשב בכך, תקבע החלוקה בין ההורים במזונות מדין צדקה.
לאור עקרונות השוויון בין בני הזוג, בתי המשפט נוטים לאחרונה להפחית את שיעור דמי המזונות המוטלים על אב הנושא באופן שווה באחריות ההורית. מכלול השיקולים הנבחן בכל מקרה לגופו, יכול להביא להפחתה של 25% מגובה דמי המזונות, ואף למעלה מכך.
פטור מתשלום מזונות במשמורת משותפת
בתמ"ש 49165-10-10 ת.ס. נ' ע.ס בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, פטר בית המשפט את האב מתשלום דמי מזונות לאם. זאת, לאחר שקילת צרכי הילדים, הכנסות בני הזוג וזמני השהות שלהם עם הילדים.
בית המשפט לא חלק על החובה לשאת בצרכיהם ההכרחיים של קטינים, החלה במלואה על האב מכח הדין העברי, ללא קשר לחלוקת המשמורת. עם זאת, בית המשפט קבע, כי יש להביא בחשבון כי האב נושא בחלק מצרכיהם של הילדים - כשהילדים אצלו - באופן ישיר. מכאן, כי לחלוקת זמני השהות של הילד בין הוריו חייבת להיות השפעה על גובה דמי המזונות.
בית המשפט הגיע למסקנה, כי דמי המזונות אותם ישלם אב אשר רואה את ילדיו מעט או לעתים נדירות בלבד, לא ישוו לדמי המזונות אותם ישלם אב אשר ילדיו שוהים בביתו פעם בשבוע ללילה וכל סוף-שבוע שני ללילה, אשר לא ישוו לדמי המזונות אותם ישלם אב אשר ילדיו שוהים בביתו מחצית מהזמן או אף יותר.
בית המשפט קבע, כי האב חייב בתשלום מחצית בלבד מדמי המזונות עבור הצרכים ההכרחיים. כמו כן, בית המשפט פטר את האב מתשלום הוצאות מדור, מאחר שהילדים שוהים מחצית מהזמן בביתו, בעוד האם מתגוררת בבית בבעלותה עם בן זוג חדש.
את דמי המזונות מדין צדקה, המכסים הוצאות כמו בילויים, טלפון, נסיעות וחוגים, חלק בית המשפט בין ההורים ביחס להכנסה הפנויה שנותרה בידיהם. לאחר חישוב הכנסות ההורים, בקיזוז הוצאותיהם, הגיע בית המשפט למסקנה, כי על האם לשאת ב- 80% מגובה ההוצאות. בהתחשב בכך כי האב נושא באופן ישיר בהוצאות אלו (במקרה זה האב שילם עבור חוגים, טלפון והוצאות נוספות), הרי שעל האם להחזיר לאב את חלקה היחסי.
בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של המקרה, בית המשפט הגיע להכרעה, כי האב לא יעביר כל תשלום לידי האם, ואחת לשנה ההורים יקיימו ביניהם התחשבנות בגין כל ההוצאות הנוספות בהם יישאו באופן שווה כמו: טיפולי שיניים, טיפולים בהפרעות קשב וריכוז, וכן חוגים ושיעורי עזר.
חשוב להדגיש, כי מדובר במקרה חריג בעל מאפיינים ייחודים, ואין להשליך ממנו למקרים אחרים.
בתי המשפט נוטים להיעתר לתביעה למשמורת משותפת במקרים המתאימים. התנאים הבסיסיים לכך הם קרבה גיאוגרפית בין בתי ההורים ואפשרות לתקשורת תקינה ושיתוף פעולה ביניהם
מתאם הורי
בית המשפט קרא לצדדים להמשיך לפעול לטובם ורווחתם של הילדים, כפי שעשו עד כה. במקרה זה, כדי להקל על ההורים והילדים במימוש מודל המשמורת המשותפת, מונה מתאם הורי, אשר תפקידו לגשר בין ההורים במחלוקות המתעוררות. המתאם ההורי מהווה צינור המאפשר להורים לתקשר ביניהם למרות היחסים העכורים והמתח הקיים ביניהם. המתאם ההורי שומע גם את עמדת הילדים ולוקח אותה בחשבון. בפסק דינו בית המשפט הפנה את ההורים, בכל מקרה של מחלוקת באשר להוצאות, להכרעת המתאם ההורי.
-----------------
הערת מערכת:
בפסק דין נוסף שעסק בנושא תשלום מזונות כאשר הילדים נמצאים במשמורת מושתפת, הרכב של שלוש שופטות בבית המשפט המחוזי בלוד קבע בפסק דין חדשני, כי יש להפחית 50% מדמי המזונות לאב שילדיו חיים עמו כמחצית מהזמן (כלומר - כאשר מדובר בהסדר של משמורת משותפת).
במקרה זה נפסק, כי שכר ההורים דומה מאוד (כ־11 אלף שקל בחודש), ולכן האב זכאי לשלם רק 50% מהמזונות שהיו מוטלים עליו אלמלא המשמורת המשותפת.
בפסק דין נוסף שניתן בפברואר 2016 (עמ"ש 23634-05-15 ) נקבע, כי מכיון שיש פערי שכר משמעותיים בין ההורים (האב משתכר 17,000 ₪ בחודש והאם רק 4,000 ₪), דמי המזונות יופחתו ל- 25% ולא ל-50%.
בכך, קבל ביהמ"ש המחוזי את הערעור של האם על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, בו נפסקו מזונות מופחתים בסך 50%.
נקבע, כי במקרה זה על אף שזמני השהות שווים לחלוטין וגיל הילדות מעל 6, הרי שישנם פערי שכר משמעותיים בין ההורים, שמצדיקים את קבלת הערעור, כאמור.
----------------
במקרים המתאימים - משמורת משותפת לטובת הילד
לסיכום, מעורבות הורית מלאה ואחריות משותפת של שני ההורים תורמות להתפתחות תקינה של הילדים ומרככות את הזעזוע והטלטלה בחיי הילדים עקב הגירושים. בתי המשפט נוטים יותר ויותר לקבוע חלוקת משמורת שווה במקרים העומדים בתנאים, ובהתאמה, מוצאים את הדרך להפחית את דמי המזונות אשר יוטלו על האב.
יחד עם זאת, בתי המשפט מודעים לחשש שתביעת אב למשמורת משותפת תוגש רק במטרה להפחית את חבות המזונות. בתי המשפט רואים בחומרה הגשת תביעות מטעמים אלו, ובמקרים בהם לא תוכח כוונה כנה ורצינית של האב לשאת באופן שווה בנטל גידול הילדים, עלול האב להיות מחוייב בהוצאות ותביעתו תדחה. גם מן הצד השני, כאשר אם תתנגד למשמורת משותפת או תעמוד בדווקנות על זכאותה לקבל דמי מזונות גבוהים מהמגיע, יעמוד הדבר לרעתה.
במקרים המתאימים, על ההורים לפעול ליישומו של מודל האחריות ההורית המשותפת, בו כל הצדדים יוצאים נשכרים, ובעיקר הילדים. הילדים זוכים לגדול על-ידי שני ההורים, תוך שינוי מזערי ככל הניתן ביחס למצב לפני הגירושים, ושני ההורים זוכים למעורבות מלאה בחיי ילדיהם ושמירה יחסית על המסגרת המשפחתית.
*עו"ד שלי שטרן-חלפון מתמחה בדיני משפחה והוצאה לפועל