למכור מוצר או שרות ובסוף לא לקבל את התמורה, זו תופעה שבעלי עסקים נחשפים אליה מדי יום ואין בה כל חידוש. אלא שהתופעה מקבלת רוח גבית ומתסכלת מאת המחוקק תחת כותרות כגון: "הרפורמה בפשיטת רגל", "שמיטת חובות בהוצאה לפועל" וכו'.
"הפטר תוך 18 חודשים" - הפרחת סיסמאות?
למדורה הזאת "מוסיפים שמן" מספר לא מבוטל של עורכי דין שמפרסמים סיסמאות מפתות ומזמינות, כגון: "הפטר תוך 18 חודשים", "ביטול הליכים תוך 24 שעות" וכדומה.
יוער בשולי הדברים, מבלי להיכנס לשיקולי הרגולטור בעד ונגד היוזמות בתחום חדלות הפירעון וגם מתוך הכרה עמוקה בעובדה שהליך פשיטת רגל הוא במקרים רבים האפשרות היחידה והנכונה שנותרה בידי החייב, שאף אחד לא דואג להדגיש (בוודאי לא במסרים הפרסומיים) שחייב שנכנס להליך כזה, גם אם יקבל הפטר - לא יזכה לקבל אשראי לשנים רבות אם בכלל מכל גורם במשק ומהבנקים וחברות כרטיסי האשראי בפרט.
באווירה הלא מעודדת הזאת נאלצים לפעול בעלי עסקים המבקשים להשיב לתזרים המזומנים של העסק שלהם כספים שעשויים להפוך חובות אבודים.
ההחלטה על נקיטת פעולת גביה משפטית הכרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות נוספות, מובילה לדילמה לא פשוטה נוספת- למי למסור את הטיפול בגביית החוב.
הגורם המטפל - השפעה על סיכויי הצלחת ההליך
ניתן לקבוע באופן נחרץ, כי בחירת הגורם המטפל ואופן הטיפול בגביית החוב - יש בהם כדי להשפיע באופן מכריע על סיכויי הצלחת ההליך.
לדעת הכותב, (כך גם בעיני החוק) אין לתת בידי מי שאינו עורך דין את משימת גביית החוב.
בשורות הבאות יפורטו המאפיינים והכלים הדרושים למשרד עורכי דין העוסק בגביה חובות, אשר בלעדיהם הצלחה בגביית חוב הינה מקרית לחלוטין.
עורך דין העוסק בגביית חובות חייב שמשרדו יכלול או יסתייע בגורמים הבאים:
• צוות משא ומתן שחותר כל הזמן למגע עם החייב, הן טרם נקיטת הליך הגביה המשפטי והן במהלכו, והכל במטרה להביא לסיום מוצלח ומהיר של הליך גביית החוב.
• פקידי גביה הפועלים הן במשרד והן בלשכות ההוצאה לפועל.
• מערכת ממוחשבת המחוברת בתקשורת להוצאה לפועל ולבתי המשפט.
• צוות איתור אשר יגיע פיזית אל החייב וימסור לידיו כתבי בית דין, אזהרות הוצל"פ, צווים, החלטות שיפוטיות וכד' - באופן מהיר, יעיל ומדויק.
• צוות עורכי דין מיומן ובקי בהליכי גביה מורכבים.
• חוקרים פרטיים העוסקים באופן מתמיד באיסוף מידע על החייב, נכסיו, מקום מגוריו ומקורות הכנסותיו.
• צוות מבצעי - בעלי תפקיד לביצוע צווים לרבות עיקולי מיטלטלין, תפיסת רכבים וכו'.
אלה הם עמודי התווך של משרד עורכי דין העוסק בגביית חובות.
ניתן לתאר הליך גביה בצורה סכמטית באופן הבא:
פניה לחייב (טלפונית ובכתב) בדרישה לסילוק החוב -------------------------------->
פתיחת תיק הוצל"פ לביצוע צ'ק חוזר או תובענה על סכום קצוב (חובות עד 75,000 ₪ שאין צורך לשום אותם ואשר מגובים במסמך שנחזה להיות חתום ע"י החייב) או פס"ד (דבר שמצריך הליך משפטי מקדים) ------------------------------------------------------------>
מסירת אזהרה לחייב ------------------------------------------------------->
המתנה 30 ימים (כדי לאפשר לחייב להתנגד לבקשת הביצוע . אם הוגשה התנגדות במועד היא תועבר לבית המשפט המוסמך וההליכים יעוכבו) ------------------------------------>
נקיטת הליכים נגד החייב ורכושו ------------------------------------------------>
הטלת הגבלות על החייב ------------------------------------------------------->
גביית החוב.
זהו התרשים הקלאסי של הליך גביית חוב.
הליכי גביה מורכבים - מהם?
במקרים רבים יאלץ הנושה באמצעות באי כוחו לנקוט הליכי גביה מורכבים יותר. להלן מספר דוגמאות:
נקיטת הליכים בטרם מסירת האזהרה לחייב:
כאשר קיים חשש שאם ייוודע לחייב על פתיחת הליכים נגדו, ינסה להבריח נכסיו או כאשר נגד החייב נפתחו מספר תיקים וקיים חשש שמצבו הכלכלי יתדרדר במהירות, ניתן להגיש בקשה מיוחדת מטעם הנושה לנקיטת הליכים מיד עם פתיחת התיק ועוד בטרם מסירת האזהרה לחייב.
הבקשה צריכה להיות מנומקת ומלווה בתצהיר.
בדרך כלל, הנושה יבקש לעקל את נכסי החייב לרבות מקרקעין, מיטלטלין, כלי רכב, כספים המוחזקים בידי צדי ג' (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, קופות גמל, לקוחות וכדומה).
לא אחת נקיטת הליך מקדים כזה עשויה להביא לגביית החוב, ולכן רצוי לא לירות באפלה, אלא לאסוף מידע רלוונטי מקדים באמצעים שצוינו לעיל.
חוקר פרטי עשוי לספק בזריזות מידע אודות נכסי החייב וצדדי ג' המחזיקים בכספי החייב.
מנהג בעלים ברכב שאינו רשום ע"ש החייב:
פרקטיקה נהוגה אצל חייבים היא שימוש ברכב שאינו רשום על שמם מתוך מטרה למנוע מנושה לפעול לעיקול הרכב ומימושו כדי להיפרע מהחוב.
במקרה כאמור יכול הנושה להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל, בה יטען כי החייב עושה שימוש ברכב ונוהג בו "מנהג בעלים", ומשכך יש לראות את הרכב כרכושו הניתן לעיקול לצורך פירעון החוב.
יש להגיש בקשה מנומקת הנתמכת בראיות שכדאי לאסוף תחילה.
חוקר פרטי יוכל לספק ראיות תומכות בדמות תמונות המתעדות את החייב משתמש ברכב ומשלם עבור הוצאות הרכב (דלק, טיפול במוסך, ביטוח וכו').
בקשה ערוכה היטב תניב החלטת רשם המורה על עיקול הרכב בשלב ראשון ובשלב שני תפיסתו ומימושו.
עם כניסת השינוי במערכת המחשוב בהוצל"פ ("כלים שלובים"), ניתן היום להוסיף את הבעלים הרשום של הרכב כחייב פורמאלי (מסייע) בתיק. מכאן נסללת הדרך במקרים מסוימים להפוך מסייע לחייב ואף לנקוט נגדו הליכים.
הרמת מסך ההתאגדות במסגרת הליכי הוצל"פ:
לא אחת מגלה נושה של חברה שהיא חדלה מלפעול ותחתיה קמה חברה חדשה.
למעשה, בעלי החברה רוקנו אותה מתוכן (מתוכנה הטוב הכולל מלאי, ציוד, רשימת לקוחות, מוניטין וכו' והשאירו בה רק את תוכנה הפחות טוב בדמות – חובות), הקימו חברה חדשה עם פעילות זהה, לפעמים אף פועלת מאותו המקום שפעלה החברה הישנה, עם אותו הציוד, עם אותם מספרי טלפון ואפילו מעסיקה חלק מהעובדים עבדו בחברה הקודמת – בקיצור, אותה גברת בשינוי אדרת.
שכיח אף לגלות שקיים קשר משפחתי בין בעלי המניות בחברה שחדלה לפעול לבעלי המניות בחברה החדשה.
כאשר אין הסבר כלכלי המניח את הדעת למהלך שכזה, הרי שניתן להסיק שהסיבה לפעולה הזו היא אחת - התחמקות מתשלום החובות לנושים.
בפס"ד תקדימי (גל יעד נ' ט.א. מכונות מזון) נקבעה הלכה הגורסת, כי בידי רשם ההוצאה לפועל הסמכות לעקל מטלטלין מכל סוג השייכים לחברה החייבת ולחברה הקשורה בה, אם קיים החשד כי נכסי החברה החייבת הוברחו לחברה הקשורה.
וזאת ועוד קבע בית המשפט, כי בידי הרשם אף הזכות להורות על עיקול המטלטלין עוד בטרם מסירת האזהרה לחברה החייבת וכל זאת במעמד צד אחד - הזוכה.
יוער, כי פסיקה זו מצאה ביטוי במסגרת החלטת כב' הרשם ערן אביטל שהרחיב את פסיקת ביהמ"ש למקרים בהם אין זהות מוחלטת בין בעלי המניות בחברה הקיימת ובעלי המניות של החברה הקשורה לכאורה, ופסק כי מפאת היגיון הדברים ומתוך מטרה למנוע מהחברה החייבת השתמטות מחובותיה באמצעות שת"פ עם החברה הקשורה, יש מקום להטיל עיקול על כספים ונכסים בחברה הקשורה.
כמובן שנדרשת בקשה מתאימה ערוכה בידי גורם מקצועי הבקי בתחום ונתמכת בראיות.
נושה היוזם מהלכים ועושה זאת בהתמדה באמצעות גורמים מקצועיים עשוי להתיש ולהכריע גם את החייב העקשן ביותר.
לסיכום: שימוש באמצעים ובכלים המתאימים לגביית החוב
כדי שלא תחוו תסכול ומפח נפש נוסף עקב אי הצלחה בגביית החוב, מומלץ לכל בעל עסק לבדוק ולוודא שלעורך הדין האמון על גביית חובות עבורו, יש את האמצעים והכלים שפורטו לעיל, אשר יסייעו ויבטיחו מיצוי כל ההליכים נגד החייב לשם הצלחה בגביית החוב.
שיטת מצליח כבר לא עובדת על חייבים. למרבה הצער, חלפו הזמנים בהם חייב היה מקבל מכתב התראה מעורך דין ורץ לשלם את חובו.
להלן בקשה לביצוע עיקולים בטרם המצאת אזהרה; החלטת רשם על הוצאת מעוקלים; צו הוצאת מעוקלים
כל הזכויות שמורות לעו"ד מיכאל אברהם
