כך קבע לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
חברת מעדני סאטן- חנות למוצרי מזון, תבעה אשה שעבדה בחברה, עזבה והקימה חנות משלה. החברה טענה כנגד העובדת לשעבר, כי היא עשתה שימוש בסודות מסחריים של החברה כולל רשימת ספקים, שיטות תמחור ומידע על מחירים והספקים, וכן בצעה תחרות לא הוגנת, כיון שהחלה לעבוד בעסק מתחרה ופנתה לעובדי, ספקי ולקוחות החברה תוך שימוש בהם לעסק שלה.
השופטת שרה שדיאור דנה בפסק הדין בצורה מקיפה ופרטנית בהגבלת חופש העיסוק. השופטת ציינה, כי הכלל הראשון והבסיסי שנקבע בפרשת צ'ק פוינט, שם נמנו המבחנים להגבלת חופש העיסוק, הוא שהאפשרות להגביל את חופש העיסוק מתייחסת לאכיפת הגבלת העיסוק בחוזה עבודה.
למציאת עו"ד בנושא דיני עבודה באינדקס משפטי
המעסיק לא הבטיח את עצמו? ידו על התחתונה!
" במקרה שלפנינו אין חוזה העסקה ועל כן באיזון שבין העקרונות של חופש העיסוק ותחרות חופשית לבין אינטרסים של החברה או של המעסיק, משלא דאג להבטיח את אינטרסיו בכתב, במבחן זה ידו על התחתונה גם אם שאלת האינטרסים של המעסיק קיימת", כתבה השופטת בפסק הדין.
באשר למבחני ה"הכשרה המיוחדת" ו"התמורה מיוחדת עבור הגבלת עיסוק" שנקבעו בפסיקה, קבעה השופטת שדיאור, כי העובדת רכשה ניסיון קודם של כשנתיים בחנות למזון מאותו סוג לפני עבודתה בחברה. כמו-כן, מדובר במוכרת שהחברה לא השקיעה בה כל הכשרה וגם לא היה לה תפקיד מיוחד בחברה. בנוסף, לא רק שהחברה לא נתנה לעובדת תמורה מיוחדת, אלא שלא דובר על כך כלל.
ביחס לחובת תום הלב, אשר קיימת גם בלי תניה חוזית מפורשת, נקבע כי תהליך קניית החנות היה אחרי סיום יחסי העבודה עם מעדני סאטן. השופטת קבעה, כי העובדת לשעבר לא הפרה את חובת תום הלב, וכי בסיכום הדברים יש לומר, כי אין בסיס חוקי להגבלת חופש העיסוק של העובדת או למנוע ממנה לפתוח את העסק.
השופטת שדיאור דחתה את טענת החברה אף ביחס לגזילת סוד מסחרי.
בסיכום, השופטת קבעה כי אין מקום להגבלת העובדת לשעבר לא לתקופה מסוימת, לא מבחינת העיסוק ואף לא ביחס למיקומה הגיאוגרפי. השופטת הוסיפה, כי הנזק שיגרם לעובדת לשעבר אשר השקיעה את מיטב כספה- 5,000$ וערכה חוזה שכירות, גבוה ומכומת יותר מהנזק, הלא מוכח, שיגרם לחברה. (ע"ב 2410/06 מעדני סטאן בע"מ נ' אלבירה קונובלובה).
לקריאת מאמרים נוספים בנושא זכויות עובדים
