בימים אלה (8.11.10) ניתן פסק-דין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א. 2045/08 הוליס תעשיות בע"מ נ' מ"י רשות המסים - אגף המכס), במסגרתו קיבל בית המשפט תביעת החזר מכס ששולם ביתר, בייבוא חומרי גלם המשמשים בתהליך ייצור על אף שלא הוכח כי המס לא גולגל.
העובדות וטענות הצדדים:
התובעת היא חברה העוסקת בייצור ושיווק מוצרים ואביזרים לכיסוי פתחים וחלונות הצללה. במסגרת פעילותה, ייבאה התובעת מחו"ל פסי עץ טבעי, המשמשים אותה כחומר גלם לייצור שלבים ותריסים ונציאניים (להלן: הטובין). במהלך השנים סווגו הטובין על ידי התובעת תחת פרטי מכס שונים וחויבו במכס בשיעור של כ-12%. ביוני 2007 גילתה התובעת כי הטובין צריכים להיות מסווגים תחת פרט מכס אחר, הפטור ממכס וממס קנייה, והחל מאותו מועד החלה לסווג את הטובין תחת פרט מכס זה. לפיכך פנתה התובעת לאגף המכס (הנתבעת) בבקשה להחזר המכס ששולם על ידה ביתר במהלך חמש השנים שקדמו להגשת התביעה.
הואיל והנתבעת דחתה את בקשתה, הגישה התובעת את תביעתה בעניין לבית המשפט, כאשר במוקד המחלוקת שבין הצדדים עמדה שאלת פרשנותו של סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) תשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק"), לפיו, תשלום יתר יוחזר למי ששילמו בתנאי שהוכיח אחד משני תנאים: האחד, שהוא לא מכר את הטובין (סעיף 6(1)), והשני, שהוא מכר את הטובין אך לא כלל את היתר במחיר שהקונה שילם(סעיף 6(2)). לגישת התובעת היא זכאית להשבת הסכומים ששולמו על ידה ביתר מאחר ומתקיימים בה שני התנאים. באשר לתנאי הראשון, התובעת טענה כי אין לומר כי היא מכרה את הטובין היות והם משמשים אותה כחומר גלם לייצור המוצר המוגמר. התובעת הפנתה להלכת דלתות חמדיה (ע"א 105/80) שנפסקה בבית המשפט העליון. באשר לתנאי השני, התובעת לא הכחישה כי היא כללה בתחשיביה הפנימיים את סכום המכס ששולם, אך טענה כי תחשיבים אלו, עליהם הסתמך אגף המכס, נועדו לחישוב עלויות הייצור בלבד, ולא לשם קביעת מחיר המכירה הסופי.
מאידך, טענה הנתבעת, כי התובעת לא עומדת בתנאי סעיף 6(1) לחוק, היות ולגישתה, בהתאם להלכת דלתות חמדיה, על התובעת היה לתמוך את טענתה בחוות דעת מומחה כי הטובין שימשו לייצור ולא עברו תהליך של עיבוד בלבד. כן טענה הנתבעת, כי הלכת דלתות חמדיה עוסקת אך בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים, הנוגע למס ששולם בחסר, ואין להשליכה על סעיף 6 הנוגע למס ששולם ביתר. באשר לשאלת התקיימות התנאי שבסעיף 6(2), הנתבעת טענה כי התובעת המשיכה לייבא את הטובין במשך פרק זמן ארוך ובכמויות משמעותיות, דבר המעיד על גלגול המכס על ידה, נוסף על העדר השינוי במחרים או ברווחיות מרגע שהתובעת גילה את טעותה בדבר הסיווג.
פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט הגיע למסקנה כי יש מקום לקבל את התביעה בהסתמך על טענתה העיקרית של התובעת, הנוגעת לסעיף 6(1) לחוק מיסים עקיפים ולפרשנות שניתנה לו בהלכת דלתות חמדיה, לפיה מכירה רעיונית של חברה לעצמה לצורך ייצור טובין אינה נחשבת למכירה, וכי אין לראות את המכירה של המוצר המוגמר כמכירה של חומר הגלם שיובא. בבחינת השאלה האם מדובר בייצור, הסתמך ביהמ"ש על מספר מבחני עזר שנקבעו בפסיקה, כגון תהליכים שעברו הטובין, החומרים שנוספו אליהם, שינוי תכליתם ואופיים, וכדו'. בהתאם לתצהירו של אחראי הייבוא והייצור בתובעת לפיו הטובין עוברים תהליכים של מיון, ליטוש, חיתוך, צביעה וכד' הגיע ביהמ"ש למסקנה כי אופיים ותכליתם של הטובין השתנו הואיל ומפסי העץ הפכו הם לשלביהם של תריסים ונציאניים.
באשר לטענת הנתבעת כי הלכה זו נוגעת אך לסעיף 3 לחוק, ציין ביהמ"ש כי פרשנות המונח "מכירה" כאמור לעיל, משתרעת על כל סעיפי החוק הנוגעים ל"מכירה" ולמשמעותה, ובמיוחד לסעיף 6 שמהווה מבחינות מסוימות תמונת ראי של סעיף 3. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת, לפיה תכליתו של החוק מחייבת לראות את מכירתו של המוצר הסופי כמכירה של חומר הגלם שיובא. טענה זו עומדת בניגוד לאמור בהלכת דלתות חמדיה לפיה, מכירה של המוצר המוגמר אינה מהווה, מכל בחינה שהיא, בין אם לשונית, מהותית או כלכלית, מכירה של חומר הגלם.
נוכח המסקנה אליה הגיע ביהמ"ש, לפיה התובעת עמדה בתנאי סעיף 6(1) לחוק ולא מכרה את הטובין המיובאים, בחר ביהמ"ש לדון בקצרה, למעלה מן הצורך, בעניין התקיימותו של סעיף 6(2) לחוק הדן בהגנת הגלגול וקבע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולא הצליחה להוכיח בצורה ברורה כי לא גלגלה את מס היתר ששילמה אל לקוחותיה.
בסופו של יום, קבע ביהמ"ש כי יש לקבל את התביעה ולהורות על השבת מס היתר ששילמה התובעת לנתבעת בסך של 3,379,664 ש"ח, המבטא את סכומי המס הנומינליים ששולמו על ידה ביתר בשנים 2002 - 2007, בניכוי סכומי ההישבון הנומינליים שכבר קיבלה מהנתבעת בגין אותם טובין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
ביהמ"ש חייב את הנתבעת בהוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וכן בסכום כולל של 100,000 ש"ח עבור שכ"ט עורך דין.
התובעת יוצגה ע"י עו"ד נדל ווירניק. המדינה יוצגה ע"י עו"ד ויזל מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי.
עו"ד אביגדור דורות הוא שותף במשרד עו"ד שדות ושות'
