ביהמ"ש לתביעות קטנות בקריית שמונה דן לאחרונה בתביעה ובתביעה שכנגד בשל אירוע תקיפה במגרש הכדורגל בקריית שמונה.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום נזיקין
לטענת התובע, ב-5 במאי 2007, במהלך עבודתו כשוטר במדים במגרש הכדורגל בקרית שמונה, הנתבע תקף אותו, וגרם לו לחבלה ולעוגמת נפש. כתוצאה מהתקיפה נגרמה לו המטומה בצווארו ובצקת בגרון, אשר מנעה ממנו לדבר שבועיים. הוא נאלץ ליטול תרופות ואף לבקר בחדר המיון.
בכתב הגנתו ובתביעתו הנגדית, טען הנתבע, כי התובע הפעיל נגדו כח שלא לצורך ולמעשה הוא היה התוקף. עוד טען הנתבע, כי הוא לא תקף את התובע, אלא הגן על גופו מפני מהלומות מצד התובע וניסיונותיו להפילו ארצה. לדבריו, כתוצאה מהמהלומות שספג מהתובע נגרמו לו כאב וסבל, בושה והשפלה וכן אבדן 3 ימי עבודה בשל פתיחת הליכים משטרתיים ואזרחיים. הנתבע העריך את נזקיו ב- 5,000 שקלים.
ליעוץ בנושא נזקים, פנו לעורכי דין נזיקין
לדברי הנתבע, הוא היה במגרש הכדורגל, ובזמן המשחק הוא עודד את אחת הקבוצות בקול-רם ונמרץ כפי שמקובל במשחקים. לפתע, התובע התנפל עליו וחבט בגופו במהלומות, ולא לא נותרה ברירה אלא להדוף אותו.
גרסתו של השוטר, התובע, הייתה שונה בתכלית. לטענתו, בשלב מסויים של המשחק, הוא עלה על הטריבונה וראה את הנתבע נותן מכת מרפק לאישה שעמדה על ידו עם תינוק, כדי להזיז אותה. החל ויכוח ביניהם, ובתגובה, התובע הושיט את ידו הימנית ותפס את ידו של הנתבע כאשר הוא חוצץ בין הנתבע לבין אותה אישה. הוא דרש מהנתבע לרדת למטה. הנתבע הסתובב אליו, חנק אותו והחל לנענע אותו מצד לצד.
ניתן היה להסתפק באמצעים אחרים
השופטת ברכה סמסון קבעה, כי מהעדויות עולה, שהנתבע תקף את התובע מבלי שהותקף קודם לכן על ידי התובע כטענתו, בכך שתפס בחוזקה בצווארו, טלטל את ראשו בחוזקה ואח"כ הלם בתובע בחזהו. מנגד, התובע הכה את הנתבע באגרופו, בתגובה לתקיפתו על ידי הנתבע.
"לא שוכנעתי", כתבה השופטת בפסק הדין, "כי תקיפת הנתבע על ידי התובע היתה דרושה להגנתו העצמית. ניתן היה לדעתי להסתפק באמצעים אחרים, מבלי לתקוף את הנתבע במכת אגרוף".
לאור האמור, השופטת קבעה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בשל כאב וסבל בסך 5,000 שקלים.
יחד עם זאת, השופטת החליטה לקבל באופן חלקי את התביעה שכנגד, ולפסוק לנתבע פיצוי של 1,000 שקלים על כאב וסבל.
לפיכך, ובקיזוז הסכומים האמורים, חויב הנתבע לשלם לתובע פיצוי של 4,000 שקלים וכן הוצאות משפט של 300 שקלים.
(ת"ק 11232-05-09 דיגמי נ' מדר)
