לאחרונה יצא לאור (הוצאת "ידיעות ספרים") ספר הנושא את הכותרת "ספר הציטטות של שופטי ישראל לדורותיהם". ליקוט הציטטות שבספר נעשה על ידי עו"ד צעיר (כך הוא מציג עצמו בספר) בשם יניר קפח.
לאחר עיון בספר אבקש להעיר מספר הערות :
ראשית : הספר כולל ציטטות של שופטי בית המשפט העליון בלבד ואילו כותרתו, כאמור לעיל, הינה "שופטי ישראל ". היינו, לכאורה מתבקשת המסקנה כי מלבד שופטי בימ"ש עליון אין שופטים נוספים ואין ערכאות אחרות.
ובכן ,לא היא.
אם נאספות ציטטות לכדי ספר עב-כרס מדוע זה ייגרע חלקם של שופטים המכהנים בערכאות אחרות או בבתי דין אחרים? אין בספרו של עו"ד קפח כל הסבר לתמיהה זו.
ולא הייתי טורח כל כך בכתיבת ביקורתי זו לולא העובדה כי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש טרחה וכתבה הקדמה לספר, הכוללת, מטבע הדברים ,דברי קילוסין לעבודת האיסוף של המחבר.
גם הנשיאה ביניש לא התייחסה כלל לעובדה כי הספר מתעלם לגמרי משופטים שאינם נמנים על צוות בית המשפט העליון.
כלום סבור המחבר או מאן דהוא כי אין שופטים אחרים ראויים לאיזכור?
כלום סבור מאן דהוא כי כותרת הספר עושה צדק עם כל השופטים?
כלום יש צורך לענות על שאלות אלו?
הערה שנייה: חלק מן המובאות המופיעות בספר זה אינן מחדשות דבר ואינן כוללות קביעות משפטיות מיוחדות במינן אלא הן משקפות - באותם מקרים - דעה רגילה ובלתי חריגה של השופטים.
חוששני כי מדובר, אם כן , בכלי המחזיק הרבה אך לא בהכרח מחזיק הוא את העידית שבעידית.
.
כדוגמה הפוכה לספר הציטטות הנוכחי, אני מבקש להפנות לחוברת צנועה בשם "נשמה יתירה במשפט - אמרות ולקוטות ממשנתו של מנחם אלון".
החוברת הוצאה בהוצאת "מוזאיקה" ונערכה על ידי אביעד הכהן. עליה, על אסופה זו ניתן לומר כי היא בבחינת " מועט המחזיק את המרובה".
נחמה פורתא יוכל המחבר למצוא בכשל דומה שנעשה על ידי הנהלת בתי המשפט ומשרד הביטחון/ההוצאה לאור עת הוציאו ספר יובל הנושא כותרת "בית-המשפט: חמישים שנות שפיטה בישראל".
גם בספר זה ישנה התייחסות רק לפסקי דין של בית המשפט העליון בבחינת "אני ואפסי עוד".
למען הדיוק צריכה היתה כותרת הספר לומר כך " חמישים שנות שפיטה של בית משפט עליון" ואל יקל בעינינו ההבדל המילולי הזה.
זאת ועוד אחרת: אני מבקש להפנות למאמרו של המשפטן האמריקאי לורנס מ' פרידמן אשר כתב מאמר בשם "ההיסטוריה המשפטית האמריקנית: עבר והווה" אשר פורסם בספרם של דניאל גוטווין ומנחם מאוטנר "משפט והיסטוריה" (הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים). באותו מאמר מתייחס פרידמן אל מה שהוא מכנה "אסכולת ויסקונסין", כהאי לישנא: " אין לאסכולה זו מתודולוגיה רשמית, אבל ניתן לזהות נושאים מסוימים הנמצאים בעבודת חבריה, נושאים אשר בהחלט לא עניינו את הדוקטרינרים המשפטיים.
אחד מנושאים אלה הוא בתי המשפט הנמוכים, ואפשר לומר: ככל שיותר נמוך יותר טוב".(עמ' 14 לספר הנ"ל). ובמילים פשוטות ניתן לומר כי את המשפט של העם יש ללמוד באספקלריה של פסיקת בתי המשפט הנמוכים - אם תורשה לי פראפרזה על דברי השופט אגרנט בפסק דין "קול העם".
לתשומת לב הכותבים והעורכים.
הרן א. פינשטין
שופט (בדימ.)
משפט העם יש ללמוד באספקלריה של פסיקת בתי המשפט הנמוכים
"ספר הציטטות של שופטי ישראל לדורותיהם" כולל ציטוטים מביהמ"ש העליון - ומה לגבי שופטים בערכאות אחרות?
08.12.10
תאריך עדכון: 08.12.10
3 דק'

רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

איפה הכי כדאי להתגרש? בית הדין רבני VS בית המשפט לענייני משפחה
בעולם הגירושין בישראל, אחת הסוגיות המורכבות ביותר היא "מרוץ הסמכויות" - המאבק על הערכאה המשפטית שתדון בתיק. עו"ד ראובן מלאך, מומחה בדיני משפחה, על השינויים האחרונים בתחום והשפעתם על זוגות בהליכי פרידה
16.04.255 דק'

תקציב המדינה 2025: כספים קואליציוניים, קיצוץ רוחבי ותוספת לביטחון – איך זה משפיע על הציבור?
בעוד ישראל מתמודדת עם השלכות המלחמה ומשבר כלכלי מתמשך, המרוץ הקואליציוני לאישור תקציב המדינה לשנת 2025 בשיאו. "השלכות אישור התקציב תהיינה העמקת העוני והרחבת הפערים", אומר פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר ומהמבקרים החריפים של המדיניות הכלכלית
מאת:ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
20.03.255 דק'

אחרי תמ"א 38: האם חלופת שקד תצליח?
עו"ד לילך בסט מסבירה מדוע חלופת שקד היא בשורה חשובה להתחדשות עירונית, למרות שהחלו ביישומה רק בשנה החולפת ואין עדיין מספיק ניסיון בשטח
20.03.255 דק'