לאחרונה אנו עדים לתופעה אשר צוברת תאוצה, שעניינה הגשת בקשות להארכת פסילת רישיונם של נהגים אשר נגדם הוגש כתב אישום בעבירות מן המפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה (להלן: "הפקודה"), וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום תעבורה
טרם נדון בנושא הבקשה להארכת הפסילה עד לתום ההליכים לאחר הגשת כתב אישום, נבקש לעמוד על סמכויות קצין המשטרה לפסול רישיונו של נהג לתקופה קצובה, בטרם הגשת כתב אישום, בגין העבירות המפורטות בתוספת הרביעית לפקודה.
עפ"י סעיף 47(ה) לפקודה, היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע בין השאר אחת מהעבירות המפורטות בתוספת הרביעית , רשאי לפסול את רישיונו של הנהג למשך 30 ימים. יש לציין כי בעבירות חמורות יותר של תאונות דרכים וגרימת מוות ברשלנות רשאי קצין משטרה לפסול את רישיון הנהג ל - 60 ואף ל - 90 ימים.
יוער בהקשר זה כי הפסילה המנהלית איננה עונש כמשמעותו אלא מהווה אמצעי צינון, טרם השבת ההיתר לנהוג.
העבירות השכיחות לפיהן נפסלים רישיונות של נהגים מנהלית ל-30 ימים כדבר שבשגרה הנן עבירות מהירות ונהיגה בשכרות.
פסילת רישיון טרם הרשעה בגין ביצוע עבירה של נהיגה בשכרות
במידה ואדם נתפס נוהג כשבגופו נמדדה כמות אלכוהול מעבר למותר עפ"י חוק ( עד 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף), ייפסל בד"כ מנהלית למשך 30 ימים ע"י קצין בהתאם לסמכותו כפי שהובאה לעיל.
על פי נוהג משטרתי מהעת האחרונה, במידה והכמות שנמדדה עולה על 400 מיקרוגרם, לעתים קרובות מוגשת על ידי המדינה בקשה להארכת פסילתו של הנהג עד לתום ההליכים נגדו.
אם הוגש כתב אישום ובקשה לפסילה עד לתם ההליכים, על המדינה להציג ראיות לכאורה להוכחת אשמת הנהג בדין. המדינה תבקש מבית המשפט לקבוע כי יש בהמשך נהיגתו של הנהג משום סיכון רב לציבור המשתמשים בדרך, לפיכך תבקש הארכת תקופת הפסילה עד לתום ההליכים.
המסוכנות לה טוענת המדינה תיבחן על ידי בית המשפט עפ"י השילוב בין נסיבות ביצוע העבירה לבין עברו התעבורתי של הנהג.
כך לדוגמא, במידה ומדובר בכמות הקרובה ל 400 מיקרוגרם כאשר הנאשם נוהג מזה שנים רבות ולחובתו הרשעות בודדות בלבד, יטה בית המשפט שלא להאריך את תקופת הפסילה מעבר לפסילה המנהלית, וההיפך. ככל שנסיבות ביצוע העבירה חמורות יותר כגון רמה גבוהה של שכרות, מעורבות בתאונת דרכים, עבר תעבורתי מכביד וכו, יטה בית המשפט להארכת תקופת הפסילה עד לתום ההליכים.
בית המשפט אשר החליט כי קיימת מסוכנות הנובעת מהמשך נהיגתו של נאשם רשאי לפסלו עד לתום ההליכים, וזאת בשים לב להלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון לפיה לא ניתן עוד לפסול רישיונו של נהג לתקופה בלתי מוגבלת.
על כן, בית המשפט רשאי אמנם להאריך את תקופת הפסילה עד לתום ההליכים, ובלבד שתקופת הפסילה לא תארך מעבר ל-6 חודשים. אם חפץ בית המשפט להאריך את תקופת הפסילה מעבר ל-6 חודשים, עליו לנמק החלטתו זו ובכל מקרה על בית המשפט לקצוב את תקופה הפסילה.
יודגש, כי בית משפט אשר מרשיע אדם בעבירה של נהיגה בשכרות מחויב הן על פי דין והן על פי הפסיקה לגזור בנוסף לכל עונש אחר עונש פסילת מינימום של 24 חודשים. התקופה בה היה נהג פסול עד לתום ההליכים לרוב תקוזז בסופו של יום מתקופת הפסילה שתיגזר בגזר הדין.
בא הכוח ייקח בחשבון את הפרמטרים השונים הקשורים הן בחומר הראיות והן בנהג עצמו, ישקול את הסיכונים הכרוכים בניהול ההליך לבין הסיכויים לזיכוי באם ישנם ויתווה את דרך הייצוג האופטימלית לנהג באופן אישי ומתואם לכל נהג ספציפי, צרכיו ונסיבותיו.
יש כמובן ליתן תשומת לב לעתידו של נהג המסיים את תקופת הפסילה שנגזרה, שכן נהג שנפסל לתקופה העולה על 12 חודשים חייב לעמוד באמצעי תיקון שקבע משרד הרישוי כתנאי לחידוש נהיגתו, ובמילים אחרות, עליו לקבל מחדש רישיון נהיגה לאחר שעבר בהצלחה את המבחן העיוני והמעשי, לרבות העובדה כי יחשב "נהג חדש" עם כל החובות והמגבלות המוטלות על נהג שכזה.
עוד בנושא:
שלילת רישיון - כל מה שצריך לדעת
מבחר עורכי דין כותבים על נהיגה בשכרות
שותף לכתיבת המאמר - עו"ד אורן חקון.
* עו"הד גלעדן כצמן ואורן חקון ממשרד ג. כצמן ושות' הם מומחים למשפט פלילי ותעבורה.
** אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. המסתמך על תוכן המאמר ללא היוועצות משפטית פרטנית, עושה זאת על דעת עצמו בלבד ועל אחריותו.
