הפוליגרף הוא מכשיר שנועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. הפוליגרף משמש בעיקר בחקירות פלילים, אך משמש גם בתעסוקה ובאבטחה. מדובר במכשיר שהומצא בשנות ה-20 בארצות הברית לצורך אבחון אמת או שקר. הפוליגרף מבוסס על ההנחה שכשאדם משקר, מתרחשים בגופו שינויים בלתי נשלטים כמו עלייה בלחץ דם, שינוי בקצב הדופק, ועוד.
את הפוליגרף מצמידים באמצעות כבלים חשמליים לגופו של הנבדק במקומות מסוימים על מנת לעקוב אחר השינויים הגופניים שמתרחשים בגוף בעת מתן הבדיקות. שיטת האבחון הנפוצה ביותר באמצעות פוליגרף הינה באמצעות שאלות בקרה מסוג "שקר קרוב לוודאי" (Probable lie). בפני הנבחן בפוליגרף מוצגות שאלות משתי קטגוריות: שאלות מהותיות ושאלות הביקורת. כמו כן משולבות במבחן שאלות סרק, מהן מתעלם לחלוטין הבוחן במהלך בדיקת התוצאה.
ההיבט המשפטי
לגבי הדין הפלילי, החוק בישראל קובע שאין תוקף לבדיקת פוליגרף. בהרבה מדינות באירופה אף אוסר החוק על השימוש בפוליגרף כאמצעי חקירה. ארצות הברית השאירה את סוגיית קבילות הפוליגרף להחלטת כל מדינה ומדינה.
בישראל קובע החוק שאין לייחס סירוב נחקר להיחקר בפוליגרף כאינדיקציה לאשמתו של הנחקר. הדין האזרחי בישראל לא מייחס מעמד מיוחד לפוליגרף. כמו כל מדד אחר, יכולים צדדים בבית משפט להחליט להעניק לפוליגרף מעמד של בורר ביניהם. במצב זה נוטים בתי המשפט לקבל את תוצאת הבדיקה. יוצא דופן מסוים הינו המקרה של חוזה אחיד, ובפרט הסכם ביטוח.
ההנחיות במקרה זה הינן שלא מספיקה הסכמה כללית של מבוטח לעבור בדיקה במקרה של חשד, אלא הוא צריך להסכים באופן פרטני לעבור בדיקה על מקרה ביטוח מסוים.
כמו במקרה הפלילי, אין אי הסכמה לעבור בדיקת פוליגרף מהווה ראיה כשלעצמה בבית משפט. מצד שני, ביחסים בין גופים ניתן להתחשב באי ההסכמה להיבדק. לדוגמה, ניתן לפטר עובד שנחשד בהדלפה וסירב להיבדק, כמו גם עובד שנחשד בהדלפה, נבדק ונמצא דובר שקר. הפיטורים הנ"ל מותרים לא עקב הבדיקה או אי ההסכמה להיבדק, אלא במסגרת זכותו של המעביד לפטר עובד. הטלת סנקציות, כמו מניעת פיצויי פיטורים, מותרת רק אם קיימת ראיה מעבר לפוליגרף המראה שהעובד אכן עשה מעשה שמצדיק סנקציות מעין אלו.
אמינות הבדיקה
אמינות הפוליגרף הינה נושא שנוי במחלוקת. ישנם חילוקי דעות בנוגע לאמינות הבדיקה ע"י המכונים המבצעים בדיקות פוליגרף בעצמם. מחקרים שנערכים מטעם המכונים מצביעים על אחוזי דיוק שנעים בין 70%-90%.
בית המשפט העליון בארץ כבר קבע כי הפוליגרף טרם הוכר כאמצעי בטוח ואמין לגילוי אמת. לכן ממצאי בדיקת פוליגרף פסולים לשמש כראיה בבית המשפט, אולם רשאים בעלי הדין להגיע להסכם פוליגרף בניהם אשר תכריע את תוצאות המשפט.
