ביהמ"ש המחוזי בירושלים דן בתביעה כספית לתשלום פיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לתינוקת עקב רשלנות רפואית המיוחסת להדסה עין כרם. הקטינה אובחנה בסמוך לאחר לידתה כסובלת משיתוק מוחין מסוג קוודראפלגיה ספסטית (CP) ומפיגור קשה. לידתה התרחשה בשבוע ה-32 להריון, במחלקה פסיכיאטרית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שם אושפזה אמה וטופלה עקב מחלת סכיזופרניה. הלידה התרחשה כאשר האם הייתה לבדה, ללא הכנה וללא סיוע.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום רשלנות רפואית
לטענת התובעים, (הקטינה והוריה) ביה"ח התרשל בטיפול הרפואי שניתן לאֵם ובשל כך נגרמו לתובעת נזקיה.
בנסיבות המקרה, שבהן האֵם היתה מאושפזת בהריון במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים ובשל כך נמצאה בהריון בסיכון גבוה, לביה"ח אחריות מוגברת לשלומה. חרף זאת, המעקב הרפואי אחר ההריון היה רשלני :
1) הצוות הסיעודי לא היה מודע לכך שמדובר בהריון בסיכון גבוה ולא היה מוכן לאפשרות של לידה מוקדמת במחלקה
2) לא בוצע מעקב אחר אורך צוואר הרחם, המסייע בניבוי לידה מוקדמת; לא בוצעה בדיקת צוואר הרחם לאחר נפילתה של האֵם
3) לא ניתן לאֵם טיפול אנטיביוטי חרף הימצאו של חיידק הGBS- בגופה, שעלול לגרום ללידה מוקדמת ולהזיק לה ולעובר. לטענת התובעים, אילו ביה"ח היה מבצע מעקב רפואי ראוי אחר הריון האֵם, היה ניתן למנוע את הלידה המוקדמת או למצער לחזותהּ מראש ולתת טיפול המונע נזקי הפגות, לרבות טיפול סטרואידי להבשלת ריאות העובר והפחתת דימום מוחי.
עוד נטען ע"י התובעים, כי ניתן לייחס נזקי התובעת גם לחבלת הראש שנגרמה לה כתוצאה מנפילתה ארצה במהלך הלידה. הצוות הסיעודי לא היה ערוך ומוכן לאפשרות שתתקיים לידה מוקדמת במחלקה, ובשל כך לא הצליח למנוע את נפילתה של התובעת במהלך הלידה.
הוכחה התרשלות
השופט בדימוס משה רביד קיבל את התביעה, וקבע כי ביה"ח התרשל במהלך המעקב אחר הריון האֵם בכך שהצוות הרפואי במחלקה הפסיכיאטרית, ובכלל זאת הצוות הסיעודי, לא קיבל הנחיות ברורות מהצוות הגניקולוגי באשר לסיכון ללידה מוקדמת אצל האֵם, כמצופה בנסיבות שבהן אישה סכיזופרנית בהריון בסיכון גבוה מאושפזת במחלקה.
עוד נקבע, כי היערכות הצוות הרפואי והסיעודי לאפשרות של לידה מוקדמת היה מונע את התרחשות הלידה כאשר האֵם בגפה בחדרה. "אי הימצאות צוות רפואי לטפל באֵם במהלך הלידה ולמצער לסייע בידה גם בהעדר מיומנות מיילדותית, אינו תואם פרקטיקה רפואית מקובלת והינו בבחינת התרשלות של הדסה בטיפול באֵם", כתב השופט בפסק הדין.
השופט קבע כי מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש כדי לייחס לביה"ח התרשלות- נכותה של התובעת נגרמה כתוצאה מחבלת ראש בשל הטחת ראשה ברצפה במהלך הלידה. "אלמלא התרשלות הדסה - אשר צריכה היתה להיערך לאפשרות של לידה מוקדמת ולהבטיח, למצער, נוכחות איש צוות המחלקה הפסיכיאטרית בחדרה של האֵם במהלך הלידה ולוּ לצורך השגחה על שלום העובר הצפוי להגיח לאוויר העולם עד הגיע צוות מיילדותי מיומן - ניתן היה למנוע חבלת הראש שנגרמה לתובעת", פסק השופט.
לאור האמור, נקבע כי ביה"ח הדסה ישלם לקטינה ולאמה פיצויים בסך של 4,840761 שקלים.
טרם סיום פסק הדין, מתח השופט ביקורת על התנהלות הדסה עין כרם: "... מקרה חמור מעין זה, המתרחש בין כותלי בית החולים, צריך היה צריך להביא את הדסה לעשות בדיקה מקיפה כדי ללמוד, להפיק הלקחים ולהבטיח שמקרה מעין זה לא ישנה בעתיד".
(ת"א 9588-07 ח.ח.מ (קטינה) ואח' נ' ההסתדרות המדיצינית - הדסה עין כרם)
• ב"כ התובעים: עוה"ד ליאת שחר וד"ר דוד שרים, עו"ד שמואל ילינק
• ב"כ ביה"ח: עוה"ד אבי אלרום ואורין בביץ'-הירש
