מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח

כללי
ביטוח נעשה ע"י כריתת חוזה ביטוח בין מבטח למבוטח. סוכן ביטוח הוא הגורם אשר יוצר את הקשר בין המבטח למבוטח.
בשנת 1981 נחקק חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") שקבע שלעניינים מסויימים (העניינים שמנויים בסעיפים 33-35 לחוק) סוכן הביטוח נחשב כשלוח המבטח אך עדיין מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח אינו ברור לגבי העניינים שאינם מנויים בסעיפים 33-35 לחוק.

בסעיפים 33-35 החוק קבע חזקה לפיה יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח בחמישה עניינים:
1. לעניין המו"מ לקראת כריתתו של חוזה הביטוח (סעיף 33 (א) לחוק).
2. לעניין כריתת חוזה הביטוח (סעיף 33 (א) לחוק).
3. לעניין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח (סעיף 33 (ב) לחוק).
4. לעניין קבלת דמי הביטוח (סעיף 34 לחוק).
5. לעניין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח (סעיף 35 לחוק).

שליחות לעניין חוזה – סעיף 33 (א) לחוק
הקביעה בסעיף 33 בעניין מעמדו של סוכן הביטוח היא קביעה מוגבלת:
(א) הסוכן הוא שלוח של המבטח רק לעניין המו"מ לקראת כריתת החוזה ולכריתת החוזה. דהיינו הסוכן אינו שלוח של המבטח לעניין קיום החוזה.
(ב) רשאי המבוטח לדרוש בכתב כי הסוכן יהיה שלוחו, בעקבות דרישה כזו הופך הסוכן לשלוחו שלו ולא של המבטח.

שליחות לעניין ידיעה - סעיף 33 (ב) לחוק
סעיף 33 (ב) קובע כי לעניין חובת הגילוי בחוזה הביטוח יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של עניין מהותי כידיעת המבוטח. 

בפס"ד בע"א 190/99 נעמט נ ג ד מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' המערער חתם על טופס הצעה לביטוח חיים של מנורה במשרדו של סוכן הביטוח, שהועסק על-ידי סוכנות הביטוח ושימש כשליחה. בהמשך שלח סוכן הביטוח הודעות למנורה ובהן בוטלה ההצעה ומנורה נתבקשה שלא להנפיק פוליסה. כל זאת ללא ידיעת המערער, לו נודע העניין רק לאחר שנפגע בתאונת דרכים ופנה למנורה בתביעה לקבלת סכומי הביטוח. בעקבות זאת הגיש המערער תביעה נגד מנורה והסוכן. 

בית-המשפט העליון פסק כי הסוכן היה שלוחו של המערער ומקביעה זו נגזרת חבותו כלפי הנפגע מכוח חובת הנאמנות המוטלת על שלוח מכוח סעיף 8(1) לחוק השליחות, תשכ"ה - 1965. חובת הנאמנות מחייבת את השלוח לפעול בהגינות ובנאמנות ועל-מנת לשרת את ענייניו של השולח.

במקרה דנן הופרה חובת הנאמנות של הסוכן כלפי המערער בשלושה: ראשית, בשינוי הסכומים והתאריך שעל ההצעה המקורית בלי להודיע על כך לנפגע ובלי לקבל לכך את אישורו; שנית, בביטול ההצעה על-ידי הסוכן שלא על דעתו של המערער וללא ידיעתו של המערער; שלישית, באי-מסירת הודעה למערער כי הוא איננו מבוטח בביטוח כלשהו אף שבמשך תקופה של שבועות מספר לפחות היה לסוכן ברור כי לא הונפקה פוליסה למערער ולא עומדת להיות מונפקת כזו בעתיד.

שליחות לעניין דמי הביטוח – סעיף 34 לחוק
המחוקק בסעיף 34 לחוק קבע כי לעניין קבלת דמי הביטוח נחשב סוכן הביטוח שתיווך בביטוח או שצוין בפוליסה כסוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, דהיינו תשלום הפרמיה כולה או חלקה לידי הסוכן כמוה כתשלום הפרמיה למבטח.
ברם אם המבטח הודיע בכתב למבוטח שאין לשלם את דמי הביטוח לסוכן – לא יחשב הסוכן לשלוח המבטח לעניין קבלת דמי הביטוח.

שליחות לעניין מתן הודעות – סעיף 35 לחוק
משמעות סעיף 35 לחוק היא כי למבוטח הברירה – ברצותו ייתן הודעות ישירות למבטח וברצותו (כל עוד לא הוגבל בכתב ע"י המבטח) ייתן הודעות לסוכן הביטוח, והודעה שנמסרה לסוכן הביטוח, כאילו נמסרה למבטח.

שליחות לעניין תגמולי ביטוח
אחד מהעניינים שהמחוקק לא אמר את דברו לגביו הינו מעמדו של סוכן הביטוח לעניין תגמולי ביטוח. בפסיקה נקבע כי לעניין קבלת הכספים מאת חב' הביטוח סוכן הביטוח הוא שלוחו של המבטח.

בחינת מהות תפקידו של סוכן הביטוח
השאלה שנותרה פתוחה, היא סוגיית מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח ביתר המצבים בהם אין החוק מקנה לו מעמד של שלוח של המבטח.
במצב המשפטי כיום אין קביעה חד משמעית באשר למעמדו של סוכן הביטוח ביחס לעניינים שאינם מנויים בסעיפים 33-35 לחוק.

בפס"ד בת"א (י-ם) 1649/86 דנקנר ואח' נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ביהמ"ש הביע דעתו כי אין סוכן הביטוח בהכרח שליחה של חב' הביטוח לגבי עניינים אחרים הנמצאים בתחום התעסקותו מאלה שמנויים בסעיפים 33-35 לחוק. מעמדו של הסוכן יהיה כמשתמע מהנסיבות.

בר"ע 501/84 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' רוטבן השאלה שעמדה בפני ביהמ"ש היתה האם משרדו של סוכן ביטוח עצמאי נחשב מקום עסקיה של הנתבעת לצורך שאלת קביעת הסמכות המקומית בתביעה נגד החברה. ביהמ"ש קבע כי ניתן להתייחס, לצורך השאלה המצומצמת של סמכות מקומית, להוראות החוק, מהן עולה כי קיים קשר אמיץ של שליחות בין חברת הביטוח לבין סוכנים עצמאיים ולפיכך, המשרד של הסוכן הוא מקום עסקיה של המבטחת.

לדעתנו, על מנת למנוע מצב שכל שופט יפסוק בשאלת מעמדו של סוכן הביטוח בעניינים שאינם מנויים בסעיפים 33-35 לחוק כראות עיניו על המחוקק לקבוע את מעמדו בעניינים אלה.

* הכותבת היא מומחית לתחום המשפט האזרחי.