בית הדין לעבודה הוקם במטרה לרכז את סכסוכי העבודה השונים (הן במשפט העבודה הפרטי והן במשפט העבודה הקיבוצי) ואת התביעות הקשורות לעולם הביטחון הסוציאלי תחת סמכותה של ערכאה אחת. בית הדין לעבודה הוקם מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969.
פסקי דין חשובים שנדונו בבתי הדין לעבודה:
* בית הדין לעבודה: פיטורי עובדת בהריון נגועים בהפליה פסולה!
* בית הדין לעבודה: אין מקום להגביל את חופש העיסוק של העובד!
* בית הדין קבע: 19 כבאים זכאים לפנסיה תקציבית
במערכת בתי הדין לעבודה ישנן שתי ערכאות:
א. בתי הדין האזוריים - קיימים בארץ 5 בתי דין אזוריים לעבודה. סמכויות השיפוט של בתי דין אלו מקבילות לסמכות השיפוט של בתי המשפט המחוזיים.
ב. בית הדין הארצי - בית הדין הארצי משמש כערכאת ערעור על פסקי הדין שניתנים ע"י בתי הדין האזוריים לעבודה. ישנם נושאים מסויימים, שבהם בית הדין הארצי משמש כערכאה הראשונה.
על פסקי הדין שניתנים ע"י בית הדין הארצי בתחום משפט העבודה לא ניתן לערער. עם זאת, אפשר לעתור לבג"ץ כאשר פסק הדין אינו סביר או מידתי.
בנושאים אחרים, כמו: דיונים ע"פ חוק שירות התעסוקה וחוק עובדים זרים, אפשר להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית הדין לעבודה, הוא מקום שבו זכויות עובדים מועלות על נס, וכאשר נמצא כי המעביד פגע בזכויות העובד, בית הדין לא מהסס להענישו/לחייבו בפיצויים.
וידאו: עו"ד ערן קייזמן על שימוע לפני פיטורין - מה חשוב מאוד לדעת?
הגשת תביעה
אז אם זכויותיכם נפגעו, ואתם רוצים להגיש תביעה, עליכם להגיש אותה במזכירות בית הדין לעבודה, אשר יש לו את הסמכות לדון בעניין לפי הפירוט הבא:
תביעה בין עובד למעביד - תידון בפני בית הדין האזורי לעבודה שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה, או הייתה אמורה להתבצע.
תביעות אחרות, לא בין עובד למעביד - יידונו בדרך כלל, בבית הדין האזורי הקרוב למקום מגורי התובע.
הרכב השופטים
הרכב השופטים היושבים בבית הדין לעבודה הוא ייחודי, ולא מצוי בבית משפט אחר: בנוסף לשופט מקצועי אשר יושב בדין, יושבים גם נציגי עובדים ומעבידים. נציגים אלו אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך הם צריכים להיות בעלי נסיון רחב בתחום העבודה.
ברוב ההליכים האזרחיים בבית הדין האזורי לעבודה, הדיון מתנהל בהרכב של שלושה שופטים: שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים. בבית הדין הארצי לעבודה, ההרכב מונה חמישה שופטים: שלושה שופטים מקצועיים, ולצידם נציג עובדים ונציג מעבידים.
עו"ד ערן קייזמן מוסיף, כי בבתי הדין לעבודה מתבצע ייצוגו המשפטי של התובע על ידי עורך דין, אולם כל עובד יכול לייצג את עצמו ולא להסתייע בעורך דין.
בתביעתו, התובע ישלם אגרה בשיעור של 1% מסכום התביעה אותה הוא מגיש.
בנוסף להגשת כתב הגנה, רשאי נתבע להגיש גם תביעה שכנגד.
תובע שהוגשה נגדו תביעה שכנגד, רשאי להגיש כתב תשובה, אשר עליו יחולו ההוראות החלות על כתב הגנה.
דיון מהיר
עו"ד קייזמן מסביר, כי כדאי להכיר את המסלול לדיון מהיר בבית הדין לעבודה, שכן ישנם מקרים בהם העובד יכול לפנות להליך דיון מהיר בבית הדין.
בהליך זה, בית הדין לא יהיה כפוף לסדרי הדין ויפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין - לפשרה.
באופן עקרוני, הדיון המהיר מסתיים באותו יום ובית הדין פוסק את החלטתו.
פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם ניתנה רשות ערעור על ידי נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא.
בכל שלב, רשאי בית הדין, מיוזמתו או לבקשת צד להליך, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו ולהמשיך לדון בתובענה בדרך הרגילה, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור העניין, אינם מאפשרים דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו.
בהליך דיון מהיר, פטורים הצדדים מהגשת תצהירי עדות ראשית.
* עודכן בפברואר 2014
