בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע דן בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בסניף באר-שבע, במסגרתה ערער התובע על החלטת המל"ל, לפיה נדחתה תביעתו להלוואה לרכישת רכב לאביזרים מיוחדים ומושב נשלף, מכוח הוראות ההסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1/6/77.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום ביטוח לאומי
לטענת התובע, הוועדה אישרה בעבר אבזור מיוחד המכונה "מושב נשלף", באמצעותו הוא מוכנס ומוצא מן הרכב ללא כל קושי, תוך שהוא נשאר ישוב בכיסא הגלגלים שלו, ההופך הודות לייחודו למושב אינטגרלי של הרכב מבלי שיידרש לקום ממנו.
עוד הוסיף התובע, כי אביזר זה שימש אותו היטב משך למעלה מ – 5 שנים, ונרכש במימון המל"ל באמצעות כספי הלוואה עומדת וקרן הלוואות בהתאם להוראות הסכם הניידות, לאחר שהוגדר כ"אביזר מיוחד" ברכב לצרכים מיוחדים. כמו כן, מהחלטת הוועדה מאוגוסט 2008 עולה, כי בקשתו של התובע התקבלה על ידי הוועדה עת היא המליצה על "...רכב מסוג מאזדה 5 מושב נשלף...".
המוסד לביטוח לאומי טען מנגד, כי תביעתו של התובע נדחתה מכיון שהוא לא עונה על התנאים הקבועים בסעיפי ההסכם בדבר גמלת הניידות.
בית הדין: על המל"ל לקיים את החלטת הועדה
השופט יוסף יוספי קבע, כי יש לקבל את התביעה. נפסק, כי המוסד לביטוח לאומי לא ערער על החלטת הועדה, ומשכך היה עליו לקיים אותה ככתבה וכלשונה.
"לפיכך, משקבעה ועדת ההשגה כי רכב מאזדה 5 הוא המתאים לתובע, הרי שיש לראות בו "רכב לאביזרים מיוחדים", וזאת בהתאם להגדרה של רכב שכזה בפרק ההגדרות ובסעיף 9 להסכם הניידות", כתב השופט בפסק הדין.
בסיכום, ביהמ"ש קיבל את התביעה, וחייב את המוסד לביטוח לאומי בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 שקלים.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(ב"ל 1460-09 מטטוב מוריס נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע)
