חברה בערבון מוגבל, המתאגדת מכח חוק החברות, מהווה אישיות משפטית עצמאית ונפרדת. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת הינו עקרון על בדיני החברות, המאפשר לחברות לפעול במרחב הכלכלי בשוק החופשי, תוך הגבלת הסיכון שנוטלים על עצמם בעלי המניות.
עם כל החשיבות להתנהלות העצמאית של החברה, החוק לא מאפשר לנצל את המסך החוצץ בין החברה לבין בעלי המניות לרעה. אמנם חברה היא אישיות נפרדת, אולם ברור כי מאחורי הפעולות הנעשות בשמה עומדים בעלי התפקידים ובעלי השליטה. לכן, במקרים מסוימים, בהם בעלי המניות מסתתרים מאחורי החברה, באופן הגורם לפגיעה בזולת, בית המשפט יאשר את הרמת מסך ההתאגדות המפריד בין החברה לבין בעלי מניותיה כדי לפרוע את חובותיה.
כאמור, הרמת מסך תתאפשר באותם מקרים מסוימים, בהם יוכח לבית המשפט כי התקיימו התנאים הקבועים בחוק, המצדיקים נגישות ישירה לכיסם של אלו העומדים מאחורי החברה.
מהן העילות להרמת מסך?
סעיף 6 לחוק החברות קובע, כי בית-המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעלי המניות "אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן", באותם מקרים בהם נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת, באחד התרחישים הבאים:
א. באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה-סעיף אשר קבל בפסיקה פרשנות רחבה,לפיה כל התנהגות חריגה, לא בהכרח כדי תרמית,שנועדה לקפח נושה, יכולה להצדיק הרמת מסך.
ב. באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה-מימון דק - כניסה להתחייבויות כספיות ביודעין מראש כי החברה לא תוכל לעמוד בהן. המדובר בהתחייבויות נטולות כל הגיון כלכלי, אשר ברור כי אין להן כיסוי.לעניין יכולת הפרעון של החברה, די להוכיח כי היה על בעלי המניות לדעת על מצבה של החברה, ולא בהכרח ידיעה בפועל.
ג. בנוסף, הסעיף מאפשר לייחס כל תכונה, זכות או חובה של החברה לבעל המניות בה, אם מצא כי נכון וצודק בנסיבות העניין לעשות כן. זהו סעיף סל המאפשר לבית-המשפט ליצוק תוכן בהתאם למקרה שבפניו, המצדיק את חשיפת בעל המניות המסתתר מאחורי החברה.
על בית-המשפט לבחון בכל מקרה לגופו, האם נכון וצודק, בהתאם לתשתית העובדתית הנפרסת בפניו, ותוך בחינת מצב החברה, גובה החובות והתנהגותם של בעלי התפקידים בחברה, לייחס את חובות החברה לבעלי מניותיה.
מהו נטל ההוכחה הנדרש ומהו אופן ההוכחה?
הנטל להוכיח את קיומן של העילות להרמת מסך חל על הנושה. עליו להראות לבית-המשפט, כי בהתנהגות החברה היה כדי לקפח אותו כנושה, או כי החברה נטלה סיכון בלתי סביר ביצירת חובותיה.
על הנושה להציג כל ראיה המעידה על התנהגותה החריגה של החברה. למשל, ספק של החברה שספק סחורה ולא קיבל עבורה תשלום, יציג בפני בית-המשפט את כרטסת הנהלת החשבונות, חשבוניות מס, תעודות משלוח וכל ראיה בכתב או תיעוד להתנהלות החברה מולו. ספק המחזיק שיקים של החברה שחזרו, לעיתים די בהצגת כרטסת החברה מול השיקים שחזרו על-מנת להראות כי החברה נכנסה להתחייבויות ביודעה כי אין כיסוי.
לדוגמה, ספק שיציג שיקים שחזרו, שנמסרו עבור מספר הזמנות שונות, יוכיח כי כבר במועד ביצוע ההזמנה הראשונה, ידעה החברה (או היה עליה לדעת) כי לא תוכל לפרוע את חובה גם עבור ההזמנה הראשונה וגם עבור ההזמנה השניה, ובכל זאת ביצעה את ההזמנה השניה. די בכך כדי להוכיח נטילת סיכון בלתי סביר. לעיתים מספיק להציג שיקים שחזרו מהסיבה שחשבון הבנק של החברה מוגבל (כלומר: חזרו למעלה מעשרה שיקים) כדי להוכיח את המימון הדק.
לעיתים יהיה צורך להציג מסמכים חיצוניים, שיראו כי החברה היתה חדלת פרעון כבר במועד יצירת החובות, כמו דפי חשבון בנק. במקרים אלו יש לפנות לבית-המשפט בבקשה לצו גילוי מסמכים, הנחוצים להוכחת טענותינו.
יש להציג בפני בית-המשפט כל ראיה התומכת בהתנהגותה החריגה של החברה או בהצגת מצג שווא באשר ליכולת הפרעון שלה. כל מסמך בכתב או התחייבות אישית של בעל המניות לפרעון החוב יחזקו את הטענות. יש להראות שהגבול בין החברה לבין בעלי המניות הטשטשוהם עושים בחברה כבשלהם, ומפזרים התחייבויות, לא ברור אם בשמם או בשם החברה, ללא כיסוי.
אנו נתקלים לא אחת בחברות שנקלעו לקשיים כלכליים בעוד שבעלי המניות נהנים משפע כלכלי, ואף לא מהססים למשוך רווחים מהחברה לפני שהם טורחים לפרוע חובות כלפי הנושים. אלו בדיוק המצבים אותם מבקש החוק למנוע.
מהם שיקולי בית המשפט להרמת מסך?
בית-המשפט יתיר הרמת מסך וחיוב בעלי המניות באותם מקרים של הצגת מצג שווא, הולכת שולל או הונאת נושים בזדון, או באותם מקרים בהם התנהגות חריגה ושערורייתית של החברה, לא בהכרח בכוונה או בזדון, הובילה ליצירת החובות. בבואו לשקול הרמת מסך, יבחן בית-המשפט את הנסיבות, את מצב החברה והתנהלותה ואת החוב, ויפסוק בכל מקרה לגופו.
לתום הלב של החברה (או יותר נכון של מי מטעמה) יהיה משקל רב, כך שהונאה מכוונת בזדון, תצדיק בקלות את חיוב בעל המניות ואף חבות בנזיקין בנוסף. יחד עם זאת, כניסה בתמימות ובתום לב לחובות עשויה להצדיק גם היא הרמת מסך, אם יוכח כי הסיכון שהחברה נטלה על עצמה הוא בלתי סביר ונטול כל הצדקה עסקית וכלכלית. גם לגובה החוב תהיה השפעה על ההכרעה, כך שחוב קטן כלפי ספק לא בהכרח יצדיק הרמת מסך. לעומת זאת, חוב לעובד של החברה או לצד שלישי שניזוק מהחברה, גם אם שיעורו נמוך, עשוי בנסיבות מסוימותלקבל עדיפות.
כאמור, המבחן הוא האם ראוי וצודק בנסיבות הענין ובמקרים מסוימים שלא להעדיף את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, המהווה אבן יסוד בכלכלה.
הסיכון והסיכוי
כאשר חברה חייבת לכם כסף, באפשרותכם להגיש את התביעה מראש כנגד החברה וכנגד בעלי המניות ולבקש הרמת מסך. כאשר מדובר בחוב קיים אותו החברה אינה משלמת, ניתן להגיש תביעה נוספת כנגד בעלי המניות ולהוסיפם כחייבים לחוב. זאת, במקביל להגשת תביעת חוב כנגד חברה שהחלה בהליכי פירוק.
כאמור, בית-המשפט יתיר פגיעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת במקרים חריגים ונדירים בלבד ובכובד ראש, ומכאן כי לא פשוט להוכיח כי מתקיימות העילות להרמת מסך.לכן, יש לבחון היטב ולעומק את סיכויי התביעה ואת הראיות בטרם הגשת התביעה. יחד עם זאת, הסיכון אותו נוטל בעל-המניות, שהתביעה נגדו תתקבל במלואה והוא יחוייב לשלם את כל החוב, לעיתים מובילה אותו למסקנה כי עדיף לשלם בפשרה חלק מהחוב, ולא לפתוח פתח לתביעות נוספות מנושים אחרים.
לכן, כאשר חברה בע"מ חייבת לכם כסף, מומלץ לפנות לעורך-דין המתמחה בתחום ולשקול כדאיות בהגשת תביעה כנגד החברה וכנגד בעלי המניות עצמם. מהלך זה, גם אם לא יוביל בהכרח לאותו צעד קיצוני של הרמת המסך, יכול להוביל לגביית חלק מהחוב לפחות מחברה חדלת פרעון.
